בחודש האחרון חלה ירידה ניכרת בפניות לחדרי מיון בבתי החולים בישראל, עם ירידה של 12% במיון כללי ו-30% במיון ילדים. במקביל, נרשמה עלייה של 40% באשפוזי הבית, מה שמעיד על שינוי בהרגלי הצריכה של שירותי הבריאות בעקבות המצב הביטחוני. רופאים מזהירים מההשלכות של הימנעות מטיפול רפואי, במיוחד בקרב אוכלוסייה מבוגרת.

קווה מדאני, מדען סביבתי איראני בן 44, זכה בפרס המים של שטוקהולם לאחר שגלה מהמדינה לפני שמונה שנים מחשש למעצר. במדינתו הוא נרדף בשל פעילותו הסביבתית, כאשר רבים מעמיתיו נרדפים או נאלצים לגלות. המצב הסביבתי באיראן ממשיך להחמיר, עם קיצוב מים בטהרן בעקבות משבר מים מתמשך.

שני מחקרים גנטיים שפורסמו בכתב העת Nature מצביעים על כך שהאדם ביית את הכלב כבר לפני 15,000 שנה, זמן רב לפני המהפכה החקלאית. ממצאים מעצמות שנמצאו בטורקיה ובריטניה מצביעים על כך שהציידים-לקטים האכילו את כלביהם והקפידו על טקסי קבורה, מה שמעיד על קשרים רגשיים עמוקים ביניהם.

מחקר חדש מציע כי פעילות גופנית מתונה, כמו רכיבה על אופניים במשך 20 דקות, משנה את הדינמיקה החשמלית של ההיפוקמפוס, האחראי על יצירת זיכרונות. אף על פי שהמחקר לא הוכיח באופן ישיר שפעילות גופנית משפרת למידה, הוא מספק רמזים חשובים על הקשר בין תנועה לפעילות מוחית.

מאז תחילת המלחמה עם איראן, אלפי מטופלים מאושפזים בתנאי צפיפות קשים במתחמים תת-קרקעיים בבתי חולים, מה שמוביל לבעיות תברואה ולסיכון להידבקות במחלות. רופאים מדווחים על שחיקה קשה של הצוותים הרפואיים ועל חולים שנחשפו למחלות זיהומיות, כולל מקרה של שחפת ריאתית בבית החולים שיבא.

הממשלה אישרה הקמת צוות בראשות דרורית שטיינמץ לבחינת הליך הקמת יישובים חדשים, במטרה לזרז את התהליך. הצוות יגיש את מסקנותיו בתוך 90 יום, אך לא יעסוק בבנייה בגדה המערבית. ישנה חשש כי הקמת יישובים חדשים תפר את עקרונות התכנון הארצי המעדיפים עיבוי יישובים קיימים.

נשימה מעגלית, שיטה פופולרית בעולם הוולנס, מביאה לשינויים במצב התודעה ושחרור רגשי, אך עלולה גם לגרום לתופעות לוואי כמו עקצוצים וסחרחורת. השיטה, שמתמקדת בנשימות מהירות וללא השהיה, משפיעה על רמות הפחמן הדו-חמצני בדם, מה שעלול להוביל לירידה זמנית בזמינות החמצן לתאים.

מתחם בתי הזיקוק בחיפה נפגע היום מירי מאיראן, כולל פגיעות במבנה תעשייה ובמכלית דלק. מדובר במתקפה השנייה על המתחם מאז תחילת המלחמה, כאשר לא דווח על נפגעים. המנכ"ל של "מגמה ירוקה" הביע דאגה מהעיכוב בפינוי המתקנים מחיפה, המתוכנן לשנת 2031.

תיעוד חדש מציע הצצה נדירה להתנהגות לווייתניות מהמין ראשתן גדול־ראש, כאשר נקבות מכמה משפחות משתפות פעולה כדי לסייע לגור שזה עתה נולד לעלות אל פני המים. הסרטון, שצולם ב-2023, מדגיש את המאמץ הקבוצתי הנדרש להצלחת ההמלטה, רגע קריטי עבור הגור החסר אונים.

הכתבה עוסקת בשינוי התפיסה לגבי בריאות במאה ה-21, כאשר הגוף נתפס כפרויקט שניתן לנטר ולשפר באמצעות טכנולוגיה. היא מתארת את המעבר ממודל פתוגני, שבו הבריאות נחשבת להיעדר מחלה, למודל סלוטוגני, שבו הבריאות נתפסת כרצף דינמי של חוסן ואחריות אישית. השינוי הזה משקף את ההשפעה של תרבות הצמיחה והאופטימיזציה על תפיסת הבריאות והגוף.

הכתבה עוסקת בהתפתחויות האחרונות בתחום האלרגיה, כולל מחקרים המצביעים על טיפולים חדשניים שמטרתם למנוע תגובות אלרגיות במקום להקל על תסמינים. עם כ-44% מהאוכלוסייה בגיל שש ומעלה המראים רגישות אלרגית כלשהי, הפיתוחים הללו עשויים לשפר את איכות חיי הסובלים מאלרגיות.

מחקר שהתפרסם בכתב העת Science Advances מצא כי אין הבדל משמעותי ברמות התוקפנות בין קופי הבונובו לשימפנזים, כאשר התנהגויות תוקפניות נצפו בקרב 22 קבוצות בשישה גני חיות באירופה. החוקרים גילו כי נקבות בונובו היו תוקפניות יותר מנקבות שימפנזים, והדגישו את ההבדלים במערכת השליטה החברתית בין המינים.

הכתבה עוסקת בשינויים המהותיים שמביאה מוזיקת הבינה המלאכותית לעולם המוזיקה, כאשר שירים שנוצרו על ידי AI זוכים להצלחה רבה במצעדים. אמנים רבים מתנגדים לשימוש בבינה מלאכותית ביצירת מוזיקה, מה שמוביל לשאלות על זכויות יוצרים, פיצוי ותפקיד המוזיקה בחברה. במקביל, יש המזהים את הערך וההנאה שמוזיקה כזו יכולה להציע.

מחקר חדש מצא כי ברזיל היא המדינה המובילה בעולם בבירוא יערות לצורך חקלאות, כאשר 40% מהשטחים שנכרתו מאז 2001 הוקצו לגידול בקר. המחקר, שנערך באוניברסיטת צ'למרס בשוודיה, מצביע על כך שברזיל אחראית לכמעט שליש מהבירוא העולמי, כאשר גידול בקר, שמן דקלים וסויה הם הגורמים המרכזיים לכך.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מערער את ההנחות לגבי הגעת בני האדם לאמריקה, כאשר גיל האתר הארכיאולוגי מונטה ורדה בדרום צ'ילה מתברר כ-7,000 שנה פחות ממה שחשבו עד כה. הממצאים החדשים, המאתגרים את תאוריית קלוביס, מצביעים על נוכחות אנושית מוקדמת יותר באמריקה, מה שעשוי לשנות את ההבנה שלנו על ההיסטוריה הפרהיסטורית של היבשת.

מדי שנה נדרסות בישראל כ-10,000 חיות בר, כולל מינים כמו צבי ישראלי וקרקל, הנמצאים בסכנת הכחדה. הנתונים מדווחים על עלייה משמעותית במספר הצבאים הנדרסים, מ-46 בשנים קודמות ל-123 בשנים האחרונות. הגורמים לכך כוללים קיטוע שטחי מחיה וחוסר מודעות של נהגים, במיוחד בשעות הלילה.

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון גילו לראשונה תופעה פיזיקלית המאפשרת תנועה במהירות גבוהה ממהירות האור באמצעות צפייה במערבולות אור. בניסוי, שפורסם בכתב העת Nature, הם הצליחו לתעד את האינטראקציה בין מערבולות אור, מה שמספק תובנות חדשות על תופעות סינגולריות בפיזיקה.

הכתבה עוסקת בחשיבות המיקרוביום והשפעתו על הבריאות הפיזית והנפשית, ומציגה חמש טעויות תזונתיות נפוצות שמזיקות להרכב החיידקים במעי. בין הטעויות נמנות תזונה דלה בסיבים, צריכת אלכוהול בסוף היום, והימנעות מירקות, אשר עלולות להוביל לבעיות בריאותיות כמו עלייה במשקל ומחלות כרוניות.

קבוצת ההאקרים האיראנית "חנדלה" הודיעה על פריצה למערכות קופת החולים "כללית", בה הצליחה לגשת למידע רפואי של יותר מ-10,000 מטופלים. למרות שהפריצה התבצעה למערכת של ספק חיצוני ולא למאגרי המידע עצמם, היא משקפת את המגמה הגוברת של תקיפות סייבר על מערכת הבריאות בישראל, שנחשבת ליעד פגיע במיוחד.

סקר רחב היקף שנערך על ידי חברת Anthropic גילה כי 13.7% מהמשתמשים בבינה מלאכותית Claude רואים בה מקור לחברות ולליווי רגשי. המחקר מציע כי ההיקשרות לבינה מלאכותית מתבצעת לפי עקרונות פסיכולוגיים דומים לאלה המעצבים קשרים אנושיים, והבינה המלאכותית מתפקדת כדמות היקשרות חד-כיוונית.

שפכים גולמיים ואתרי פסולת פיראטיים בגדה המערבית מאיימים על מקורות מים חיוניים, במיוחד באזור הכפר דיר בלוט. בדיקות איכות מים מצביעות על ריכוזי מזהמים גבוהים, והזיהום עלול להשפיע על מאגר מי התהום האסטרטגי, אקוויפר ירקון-תנינים, שמספק מעל 350 מיליון מטרים מעוקבים מים בשנה.

מחקר חדש מצא כי נשים שהמחזור החודשי שלהן נפסק לפני גיל 40 חשופות לסיכון גבוה ב-40% להתקפי לב, בהשוואה לנשים שהמחזור שלהן נפסק בגיל מאוחר יותר. נשים שחורות מדווחות על הפסקת וסת מוקדמת פי שלושה מנשים לבנות, מה שמצביע על סיכונים נוספים הקשורים לגיל המעבר. החוקרים מדגישים את החשיבות של היסטוריה גינקולוגית בהערכת הסיכון למחלות לב.

ציפורי האנתוכרה ריג'נט, שנמצאות בסכנת הכחדה חמורה, איבדו את שירתן הייחודית בעקבות ירידה באוכלוסייתן. חוקרים מאוסטרליה פיתחו שיטה לשחזור השירה על ידי לימוד זכרים צעירים שנולדו בשבי, והצליחו להחזיר את המנגינה המקורית לדור הבא של הציפורים.

מחקר חדש בכתב העת British Journal of Sports Medicine מציע כי מדידות כוח שריר פשוטות, כמו לחיצת יד וקימה מכיסא, עשויות לשמש ככלים יעילים לזיהוי מוקדם של סיכונים בריאותיים בקרב מבוגרים. הממצאים מצביעים על כך שכוח שריר גבוה קשור לסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות, פגיעה תפקודית וירידה קוגניטיבית.

מאיה שומר, נוירוביולוגית עם הפרעה דו-קוטבית, ניסתה דיאטת קיטו לאחר כישלון טיפולים קודמים. מחקרים ראשוניים מציעים כי תזונה קטוגנית עשויה להקל על תסמינים של סכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית, אך מומחים מזהירים כי הראיות עדיין מוגבלות ולא ניתן להחליף טיפול פסיכיאטרי מבוסס.

חוקרים זיהו כוכב לכת במרחק של כ-34 שנות אור מכדור הארץ, שבו שוררים תנאים קיצוניים של חום. הכוכב המותך לחלוטין מכיל אטמוספרה עם ריכוז גבוה של מימן גופרתי, גז רעיל שמפיץ ריח דומה לביצים סרוחות.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שסמן ביולוגי בשם p-tau217, הנמדד בבדיקת דם, יכול להעריך את הזמן שנותר עד להופעת ירידה קוגניטיבית אצל חולים באלצהיימר. למרות שהשיטה נמצאת בשלב ניסיוני, היא משנה את הגישה לפיתוח תרופות למחלה.

מחקר חדש מצא כי כעשרה אחוזים מהמטופלים בתרופות הרזיה כמו וויגובי וזפבאונד לא מצליחים לרדת יותר מחמישה אחוזים ממשקלם. החוקרים מייחסים את הכישלון הגלוי לגורמים גנטיים, הורמונליים והיסטוריים רפואיים, ומפתחים בדיקות שיכולות לנבא את התגובה לטיפול מראש.

סקירה חדשה מציגה ירידה חדה ביכולת הריכוז של אנשים בעידן הדיגיטלי, כאשר הזמן הממוצע להישאר מרוכז במשימה אחת צנח מ-2.5 דקות בתחילת שנות ה-2000 ל-47 שניות כיום. השפעת הטכנולוגיות הדיגיטליות, כמו סמארטפונים ורשתות חברתיות, גורמת לקשיים גוברים בשמירה על ריכוז בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים.

שינה מקוטעת, הנפוצה בתקופות מלחמה, פוגעת בתהליך ניקוי המוח ומביאה להצטברות חלבונים מזיקים כמו בטא עמילואיד וטאו, הקשורים למחלות ניווניות. מחקר שפורסם ב-2025 מצא כי תרגול נשימה בקצב איטי יכול להפחית את רמות החלבונים הללו בדם, ובכך לשפר את בריאות המוח.