רשות המים מדווחת כי השנתיים האחרונות באגן הכנרת הן השחונות ביותר במאה השנים האחרונות, עם ירידה של 91% בכמות המשקעים בעונת הגשמים האחרונה. כמות המים הזמינים בכנרת עומדת על 170 מיליון מטרים מעוקבים בלבד, והמצב החמיר בעקבות בצורת קודמת ושאיבה מוגברת למוביל הארצי.

כאלפיים ספינות שנתקעו במצר הורמוז בעקבות סגירתו עלולות לשאת עמן מינים פולשים לאחר שיצאו מהמפרץ. מומחים מזהירים כי הצטברות של צימדה ימית על גבי הספינות עלולה לגרום להתפשטות מסוכנת של מינים חדשים במערכות אקולוגיות ברחבי העולם, אם לא יינקטו צעדי ניקוי מבעוד מועד.

מחקר חדש בכתב העת Physical Review E מציע כי השגת תוצאות מיטביות מתבצעת כאשר השאיפה היא מעט מעל הממוצע, ולא לשאוף להצלחה פנומנלית. החוקרים, בראשות מאט ברג'ס מאוניברסיטת ויאומינג, מצאו כי גישה זו יכולה להנחות אנשים בתחומים שונים, כולל חיפוש עבודה, דירה או אפילו היכרויות.

מחקר חדש שנערך בישראל מצא כי נשים אל-הוריות סובלות מלחץ פטרנליסטי מצד הממסד הרפואי, כאשר רופאים מנסים לשכנע אותן להרות או לבצע הליכי שימור פוריות. המחקר, שהוצג בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כלל ראיונות עם 12 נשים בגילאי 31–45, והדגיש את השיח השיפוטי והמתנשא כלפי נשים שבחרו באל-הורות.

מחקר חדש שפורסם ב-Nature Communications מצא כי דגי זברה חווים ארבעה מצבי שינה שונים, דומים לשלבי השינה של בני אדם. החוקרים, ממכון מקס פלאנק לקיברנטיקה ביולוגית, עקבו אחר תנועות העיניים של 105 דגים והראו כי שלושה מתוך ארבעת מצבי השינה מתרחשים בלילה ונמשכים כעשר שעות.

מחקר חדש מציע כי בריאות המוח בגיל המבוגר מושפעת מגורמים שמתחילים כבר בתקופת הילדות, כולל לחץ, שינה ותזונה. הסקירה מדגישה את האינטראקציה בין מערכות שונות כמו מערכת החיסון, חילוף החומרים ובריאות נפשית, ומצביעה על כך שהשפעות אלו מצטברות לאורך החיים ומשפיעות על תפקוד קוגניטיבי בגילאים מאוחרים.

ארגון הבריאות העולמי דיווח על יותר מאלף מקרי הידבקות בנגיף האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עם שיעור תמותה של 30%-50%. המזכ"ל תאודרוס אדהנום גבריסוס קרא להפסקת אש באזורי הסכסוך כדי להקל על מאמצי המאבק במגפה.

בכנס האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית בשיקגו הוצגו תוצאות ניסוי עם התרופה אמיבנטמאב, שהראתה היעלמות מוחלטת או צמצום משמעותי של גידולים בקרב 42% מהחולים עם סרטן ראש-צוואר מתקדם. הניסוי כלל 102 מטופלים, כאשר 15 מהם חוו הפוגה מלאה והגידולים נעלמו לחלוטין.

השבוע יחלו העבודות לשיקום שמורת הטבע עברונה, שנפגעה מדליפת נפט של חברת קצא"א לפני 11 שנים. במהלך השיקום יוסרו כ-40 אלף טונות של קרקע מזוהמת, במטרה לאפשר התאוששות הצומח המקומי והחזרת המערכת האקולוגית לאיזון. עלות העבודות, שצפויות להימשך כחודשיים, היא שמונה מיליון שקלים, הממומנים מכספי פיצויים שהוקמו בעקבות תביעה נגד החברה.

דו"ח של התוכנית הסביבתית של האו"ם מצביע על עלייה חדה בביקוש לחול טבעי, שהגיע ל-50 מיליארד טונות בשנה. הידלדלות החול פוגעת במערכות אקולוגיות חיוניות, כאשר התחזיות צופות גידול של 45% בביקוש לחול לבנייה בעשורים הקרובים, מה שמדגיש את הצורך במודעות לשימוש בר קיימא במשאב זה.

יתר לחץ דם, הנחשב ל"רוצח השקט", משפיע על שליש עד מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת, לעיתים מבלי שניתן לזהות אותו. מחקרים חדשים מציעים כי תרגילי נשימה עשויים להשפיע על מנגנוני הבקרה של לחץ הדם, ולא רק על כלי הדם עצמם, מה שפותח אפשרויות טיפול חדשות.

ישראל הצטרפה לשבע מדינות נוספות, כולל איראן, בהצבעה נגד החלטת העצרת הכללית של האו"ם בנושא אחריות מדינות לשמירה על מערכת האקלים. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 141 מדינות, מתבססת על חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק, אך ישראל טוענת כי התנגדותה נובעת מהרצון לא לתת לגיטימציה להליך משפטי המנוגד לאינטרס שלה.

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי המועצה האזורית עמק חפר הקימה גדר ביטחון ללא סמכות, והורה להפסיק את העבודות בקרבת נחל אלכסנדר בשל חשש לפגיעה במסדרון אקולוגי. פסק הדין מדגיש את הצורך בשמירה על האיזון בין האינטרס הביטחוני לבין הגנה על הסביבה, במיוחד לאחר עתירות של תושבים וארגונים סביבתיים.

קבוצת מחקר מהאוניברסיטה בווירג'יניה, בראשות פרופ' פיליפ קוזולינו, עוסקת בחקר חוויות יוצאות דופן כמו זיכרונות חיים קודמים. בין המחקרים נמצא סיפורו של ילד יפני בן 12, יו, שטוען לזיכרונות מחיים קודמים הקשורים לאירועים טראומטיים בניו יורק. המחלקה לחקר התפיסה, שהוקמה ב-1967, נותרה ייחודית בעולם האקדמי וממשיכה למשוך תשומת לב רבה.

מחקר חדש של מדענים ממכון ויצמן, בראשות פרופ' זיו שולמן, חשף כי תאי B של מערכת החיסון מסוגלים לייצר נוגדנים נגד תאי סרטן, אך הם נבלמים על ידי מערכת החיסון עצמה. התגלית עשויה להוביל לפיתוח חיסונים וטיפולים חדשניים המבוססים על זיכרון חיסוני נגד סרטן.

מחקר חדש בכתב העת Psychiatry Research: Neuroimaging מציע גישה מדעית לזיהוי נדידת מחשבות אצל ילדים עם הפרעת קשב. החוקרים מצאו כי נדידת מחשבות אינה אירוע מקרי, אלא דפוס חוזר המפחית את יכולת הריכוז וההבנה של הילדים במהלך משימות לימודיות.

חוקרים השתמשו בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי לבחון רישום מהמאה ה-16, ששוער כי הוא דיוקנה של אן בולין, מלכת אנגליה. השוואת הפנים לרישום של בתה, אליזבת הראשונה, הראתה דמיון ביולוגי בין סבתא לנכדה, מה שמעורר שאלות לגבי זהות הדמות ברישום.

הכתבה עוסקת במתח בין הרצון לחיים ארוכים לבין הפחד מהזקנה, במיוחד בקרב בני משפחה המטפלים בהורים מבוגרים. בישראל חיים מעל מיליון אזרחים ותיקים, כאשר כ-80% מהם מתפקדים באופן עצמאי, אך רבים צפויים להגיע למצב של תלות בשלב כלשהו בחייהם, עם ממוצע של שמונה עד 11 שנים במצב זה.

מערכת הירחים של נפטון כוללת 16 ירחים, כאשר טריטון בולט בהתנהגותו הייחודית. מחקר חדש מציע כי נראיד, אחד מירחיו של נפטון, עשוי להיות "ניצול" מאירוע חורבן שהתרחש לפני ארבעה מיליארד שנה, כאשר טריטון חדר למערכת והסיר ירחים קודמים. צוות חוקרים השתמש בטלסקופ ג'יימס ווב כדי לגלות כי נראיד מציג גוון כחלחל שונה מהעצמים בחגורת קייפר.

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) מסוגלים להסתגל לגירויים חוזרים ולהתמקד במשימות למרות הסחות דעת. החוקרים מצביעים על כך שהסובלים מ-ADHD רגישים יותר להסחות חדשות, אך לומדים להתעלם מהן במהירות, מה שמוביל לתובנות חדשות על יכולותיהם הקוגניטיביות.

כתבה זו עוסקת במחקר שנערך על יצירותיה המאוחרות של אגתה כריסטי, אשר חשף ירידה בעושר הלשוני שלה ככל שהתקרבה לגיל 81. הממצאים מצביעים על כך ששינויים אלו עשויים להיות סימנים מוקדמים לדמנציה, במיוחד מחלת אלצהיימר, ומדגימים כיצד ירידה קוגניטיבית אינה בהכרח תהליך אחיד.

מחקר חדש בטכניון, בראשות פרופ' אסף מרום וד"ר ליאת רוטנשטרייך, מצא כי הבעת העצב האנושית נובעת ממערכת שרירים ייחודית שאין לפרימטים אחרים. הממצאים מצביעים על כך שהבעת העצב היא אמצעי הישרדות קריטי לתינוקות, המאפשר להם לשדר מצוקה להוריהם בשלביהם הראשונים של החיים.

הכתבה עוסקת במחקריו של ההיסטוריון רוב בודיס, המצביעים על כך שהרגשות האנושיים משתנים עם הזמן, ולא ניתן להבין את חוויותיהם של אנשים מהעבר, גם כאשר מדובר בכאב אוניברסלי כמו אובדן ילד. בודיס מאתגר את ההנחה המסורתית שהטבע האנושי קבוע, ומדגיש את השוני המשמעותי בחוויות האנושיות בין תקופות שונות.

למרות שהחג שבועות מזוהה עם צריכת גבינות ומוצרי חלב, תפריט חלבי עשוי לא לספק את כמות הסידן הנדרשת לגוף. שלוש מנות סידן סטנדרטיות מספקות רק 500–600 מ"ג, כלומר כמחצית מההמלצה היומית. חשוב לשים לב גם למקורות סידן מהצומח ולתנאים המאפשרים ספיגה מיטבית.

מאמר חדש ב-Lancet מצביע על תופעה מדאיגה של ציטוטים בדויים במאמרים מדעיים, עם עלייה של פי 12 בשיעור הציטוטים המפוברקים מאז 2023. צוות חוקרים בראשות פרופ' מקסים טופז מאוניברסיטת קולומביה ניתח 2.5 מיליון מאמרים רפואיים וגילה 4,046 ציטוטים שקריים, במיוחד במאמרי סקירה.

ארבע אפליקציות לבריאות הנפש מצהירות על שמירה על פרטיות המשתמשים, אך בפועל מנתבות את הנתונים לעוקבי צד שלישי כמו פייסבוק ו-AppsFlyer. הכתבה מדגישה את הפער בין ההבטחות המילוליות של האפליקציות לבין המציאות, ומצביעה על הסכנה שבחשיפת מידע רגיש ללא הגנה מספקת.

חוקרים מדבלין גילו עותק דיגיטלי של ספר מהמאה התשיעית בספרייה הלאומית ברומא, שבו נמצא השיר "מזמור קאדמון", שנכתב באנגלית עתיקה במאה השביעית. השיר, שנכתב על ידי הנזיר בדה ונרביליס, מהווה עדות לחשיבות השפה האנגלית כבר בתקופה מוקדמת זו.

הכתבה עוסקת בשינוי השיח סביב גוף ומשקל בעשור האחרון, שבו המילים "בריאות" ו"אחריות" מחליפות את הביקורת הישירה. השפה החדשה, שנראית מתחשבת, עשויה להסתיר מנגנוני שיפוט וליצור תחושות של אשמה וספק אצל אנשים, מבלי לחשוף את הדרישה לשינוי ולהתאמה לנורמות חברתיות.

מחקר חדש מצא עדות לכך שניאנדרטלים טיפלו בבעיות שיניים כבר לפני 60 אלף שנה, באמצעות כלי אבן במערת צ'אגירסקאיה בדרום סיביר. תגלית זו מצביעה על יכולות קוגניטיביות ותרבותיות מתקדמות של הניאנדרטלים, ומוסיפה ממד חדש להבנת ההתנהגויות שלהם.

מחקר חדש בכתב העת Nature Communications מציע מדד בשם קצב הזדקנות הפנים (FAR), המעריך את השינוי בגיל הפנים לאורך זמן באמצעות צילומים שגרתיים. החוקרים מצאו כי מטופלים עם קצב הזדקנות מהיר יותר סבלו מסיכויי הישרדות נמוכים יותר, והמדד החדש חזה תמותה טוב יותר מהגיל הכרונולוגי.