הכתבה עוסקת בגילוי סכר אבן גדול שנבנה במאה התשיעית לפני הספירה בעיר דוד בירושלים, אשר מספק הבנה חדשה על אבטחת מים באזור. הממצא מתייחס לבעיות המים המתרקמות במזרח הים התיכון בעקבות שינויי האקלים, כמו גם לתופעות דומות בערים אחרות בעולם, שמחייבות פתרונות דחופים לניהול משאבי מים.

פרופ' ענת פרי, חוקרת אמפתיה מהאוניברסיטה העברית, גילתה כי עד כה המחקר התמקד בזיהוי סוגי רגשות, אך הזניח את הערכת עוצמתם. בעקבות שיחה עם פרופ' נגה כהן, היא החלה לחקור את החוקיות בטעויות בהערכת רגשות, מה שהוביל לגילוי של הטיה קוגניטיבית חדשה בתחום.

ד"ר הא ג'יאנקווי, המדען הסיני שהורשע בהטעיה בעקבות ניסוי שערך בעוברים, חזר לפעול במרכז מחקר בצפון בייג'ין. למרות התנגדות עולמית לניסוייו, הוא מתעקש על חשיבות עבודתו ומקבל תמיכה מהמדינה, תוך שהוא מציין את הביקוש לחוקרים בתחום הביו-טק בסין.

צוות חוקרים הצליח לשחזר גנום של קרנף צמרירי בן 14,400 שנה מקיבתה של גורת זאבים שנמצאה בסיביר. הממצאים מצביעים על כך שהקרנף היה בריא גנטית עד סוף עידן הקרח, אך סבל מירידה מהירה באוכלוסייה בעקבות התחממות האקלים. המחקר פורסם בכתב העת Genome Biology and Evolution.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב זיהה מנגנון המתווך בין ציפיות חיוביות לפעילות חיסונית, באמצעות ניסוי עם 85 מתנדבים שהשתתפו באימון נוירופידבק. נמצא כי נבדקים שהגבירו את פעילות אזור המוח הקשור לתגמול הראו עלייה משמעותית ברמות הנוגדנים לאחר חיסון נגד הפטיטיס B. המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine.

מחקר שפורסם בכתב העת PLOS One מצא כי 7.5% מהאנשים המתאבלים על אובדן חיית מחמד עומדים בקריטריונים להפרעת אבל ממושך (PGD), שיעור דומה לאלה שאיבדו חברים קרובים. החוקרים ממליצים להרחיב את ההנחיות הרפואיות כך שיכללו גם אובדן חיות מחמד, בעקבות ההשפעה הנפשית העמוקה של האובדן.

מחקר חדש מאוניברסיטת טור שבצרפת מצא כי סוסים יכולים להריח פחדים של בני אדם, במיוחד לאחר שצפו בסרטים מפחידים. בניסויים, סוסים שהריחו אנשים מפוחדים הראו תגובות פיזיולוגיות כמו פעימות לב מואצות ונמנעו מלהתקרב למטפלים שלהם, מה שמעיד על השפעת רגשות בני האדם על בעלי חיים.

מחקר חדש מצא כי אריות ים באיי גלאפגוס (Zalophus wollebaeki) ממשיכים לינוק מחלב אם גם לאחר שהגיעו לבגרות מינית, עם פרטים שהיו בני 16. תופעה זו, שאין לה מקבילה ידועה בקרב יונקים אחרים, מעלה שאלות לגבי התנהגות ההנקה והברירה הטבעית במינים אלו.

שלושת המדענים מישל דבורה, ג'ון קלארק וג'ון מרטיניס זכו בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2025 על ניסויים שהראו אפקטים קוונטיים במעגלים חשמליים. במהלך מפגש עם עיתונאים, דיברו דבורה ועמיתו אלן אספה על הקשר בין תורת הקוונטים לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים, כולל מחשבים קוונטיים.

אסטרונומים מהמכון למדעי החלל בפיניקס, אריזונה, זיהו את "ענן-9", גלקסיה ריקה מכוכבים במרחק 14 מיליון שנות אור. מדובר בעצם המכונה RELHIC, המורכב מענן מימן ומסביבו חומר אפל, אשר עשוי לסייע בהבנת התהליכים הקשורים להתפתחות גלקסיות ביקום.

מחקר חדש בכתב העת Science מצא כי קבוצת כלבים המכונה "לומדי מילים מחוננים" יכולה ללמוד שמות של צעצועים רק מתוך הקשבה לדברי בעליהם, מבלי צורך בלימוד ישיר. בניסויים שנערכו על עשרה כלבים, שבעה מהם הצליחו לזהות את הצעצועים הנכונים ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמצביע על יכולת למידה דומה לזו של פעוטות.

סוכנות החלל של ארה"ב (נאס"א) הודיעה כי ארבעה אסטרונאוטים, כולל זינה קרדמן ומייק פינק, יחזרו מכיוון תחנת החלל הבינלאומית בעקבות בעיה בריאותית של אחד מחבריהם. ההחזרה תתבצע ביום רביעי הקרוב, כאשר האסטרונאוטים צפויים לנחות סמוך לקליפורניה ביום חמישי, בהתאם לתנאי מזג האוויר.

מחקר חדש מצא שרידי רעל על ראשי חיצים בני 60 אלף שנה במזרח דרום אפריקה, מה שמעיד על כך שההומו-ספיינס הקדום השתמש בנשק רעיל הרבה לפני מה שחשבו עד כה. החוקרים גילו תרכובות רעילות שנלקחו מצמחים מקומיים, והדגישו את הצורך בידע קוגניטיבי מתקדם כדי לייצר נשק יעיל.

מחקר חדש מצביע על כך שהקרקעית של האוקיינוס מתחת לשכבת הקרח של אירופה, ירח צדק, אינה פעילה טקטונית או וולקנית, מה שמקשה על היווצרות תנאים לחיים. החוקרים מעריכים כי חוסר בפעילות כזו מונע יצירת תגובות כימיות חיוניות, דבר שמקשה על קיום חיים בסביבה זו.

הכתבה עוסקת בהתפתחות האבהות אצל בני האדם, אשר החלה לפני כחצי מיליון שנה עם הגדלת גודל המוח, מה שדרש יותר סיוע בגידול הצאצאים. ד"ר אנה מייצ'ין מסבירה כי אבהות היא לא רק הבניה חברתית, אלא התאמה אבולוציונית חיונית להישרדות המין האנושי.

צמחים מסדרת הציקסיים, הנמצאים על פני כדור הארץ כבר 250 מיליון שנה, משתמשים בחום כדי למשוך חיפושיות מאביקות. מחקר חדש מצא כי האצטרובלים שלהם מתחממים בשעות מסוימות ביום, מה שמנחה את החיפושיות לבצע האבקה. החוקרים ביצעו ניסויים עם אצטרובלים מלאכותיים שהצליחו למשוך חרקים גם ללא צבע או ריח.

מחקר חדש בכתב העת Science מציע כי לטאות מוכתמות צד בקליפורניה משחקות משחק אבולוציוני המתקיים בין שלושה סוגי זכרים: כתומים, כחולים וצבעוניים. המשחק מתנהל במחזוריות, כאשר כל צבע מייצג אסטרטגיית רבייה שונה, והשפעתו על שימור המגוון הביולוגי של המין נבחנת באמצעות תורת המשחקים.

ממשל טראמפ הכריז על קיצוץ של כמעט 25% בתקציב נאס"א, מה שמוביל לסגירת מרכז טיסות החלל גודארד וספריות מחקר רבות, כולל סגירת הספרייה הגדולה במרכז. הקיצוצים צפויים להשפיע על 19 משימות מדעיות, כולל טלסקופ החלל צ'נדרה, ולצמצם את מספר העובדים במרכז ל-6,600.

מחקר חדש בכתב העת Science Advances מצא מאובן של הומיניד בן שבעה מיליון שנה, הנקרא סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, שחי באפריקה והלך על שתיים. החוקרים טוענים כי הממצאים מצביעים על כך שהמאובן הוא הממצא הקדום ביותר מבין ההומינינים, לאחר הפיצול מהשימפנזים, ומעורר דיון מחודש על האבולוציה של המין האנושי.

דו"ח "מצב המדע 2025" מצביע על ירידה מתמשכת של 4% בהשקעת המדינה במחקר ופיתוח אקדמי בעשור האחרון, בניגוד למגמה החיובית ברוב מדינות ה-OECD. המלחמה והחרם האקדמי הבינלאומי פוגעים בקשרים המדעיים ומאלצים חוקרים ישראלים לפנות למקורות מימון זרים, אך החרם המתגבר מותיר אותם ללא מענה.

חוקרים ממכון ויצמן למדע בוחנים את התנהגות הנמלים ממין Oecophylla Smaragdina בצפון אוסטרליה, ומגלים כי המושבה פועלת כ"סופר־אורגניזם" עם רצונות משותפים. באמצעות ניסויים במעבדה עם 52 מצלמות, הם מתעדים את תהליך בניית הקינים המורכבים, שבו משתתפות מאות נמלים העובדות יחד.

ג'ון פון נוימן, מתמטיקאי יהודי-הונגרי, נחשב לאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20 והשפיע על תחומים כמו מחשבים, מכניקת הקוונטים ותורת המשחקים. למרות תרומתו העצומה, שמו כמעט ואינו מוכר לציבור הרחב, כפי שמעידים מדענים ואנשי אקדמיה. הכתבה חוקרת את מורשתו המסתורית והשפעתו על חיינו המודרניים.

מחקר שפורסם בכתב העת Nature מערער על ההנחה הקודמת לגבי טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי, וטוען כי מתחת לפני השטח קיימות בעיקר שכבות קרח קפוא ונמס למחצה, ולא אוקיינוס מים. צוות החוקרים, בהובלת המעבדה להנעה סילונית של נאס"א, מצא כי פני השטח של טיטאן קפואים ברובם, עם אגמים של מתאן, והמים התת-קרקעיים עשויים להגיע לטמפרטורה של 20 מעלות.

המוזיאון הלאומי של לוב, הממוקם במבצר האדום בטריפולי, נפתח מחדש בטקס חגיגי לאחר 14 שנות סגירה בעקבות מלחמת האזרחים. המוזיאון מציע אוסף עשיר של עתיקות, כולל מומיות בנות 5,000 שנה, ציורי מערות ולוחות עם האלפבית הפיניקי, אך חסרה בו חיפושית טורקיז שהייתה חלק מהאוסף בעבר.

חוקרת טבע מצאה צמח טפילי בשם "מנורת פיות" ביער סונגאי קונגקאק במלזיה, אשר שואב חומרים מזינים מפטריות באדמה. הצמח, שתואר במחקר שפורסם בכתב העת PhytoKeys, נמצא בסכנת הכחדה חמורה עם רק 20 פרטים ידועים.

טכנולוגיה חדשה מאפשרת לחוקרים לעקוב אחר נדידת הדנאית המלכותית, הנמשכת כ-4,500 ק"מ ממקסיקו לצפון אמריקה, באמצעות משדרים סולאריים במשקל 60 מיליגרם. עד כה תויגו יותר מ-400 פרפרים, והחוקרים מצפים לקבל מידע חדש על מחזור חייהם של מיני חרקים נוספים, בעקבות ירידה חדה באוכלוסייתם.

הפסקת חשמל במעבדות המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בקולורדו גרמה לעיכוב של 4.8 מיליוניות השנייה בשעונים האטומיים, אך ההשפעה הייתה מינימלית בזכות המבנה המבוזר של המערכות. המכון הודיע למשתמשים על התקלה וסיפק להם גישה למקורות חלופיים כדי לשמור על דיוק הזמן.

סוכנות הידיעות האיראנית פארס דיווחה על ישיבה לבחירת מחליפו של המנהיג העליון עלי חמינאי שתתכנס בקרוב. במקביל, חיל האוויר הישראלי תקף מטרות בטהראן, כולל 16 מטוסים של כוח קודס, והמשמרות המהפכה האיראניות תקפו את הכוחות האמריקאיים בבחריין. טראמפ טוען כי 42 ספינות של הצי האיראני הוטבעו על ידי ארה"ב.

צה"ל הודיע כי שני לוחמים מחטיבת גבעתי נפצעו אתמול (שישי) באורח בינוני בעקבות ירי נ"ט בדרום לבנון. הפציעות אירעו במהלך פעילות מבצעית באזור, והצבא ממשיך לעקוב אחר המצב.

סוכנות הידיעות האיראנית פארס דיווחה על ישיבה שתתכנס לבחירת מחליף למנהיג העליון עלי חמינאי בעוד 24 שעות. במקביל, משמרות המהפכה תקפו את הכוחות האמריקאיים בבחריין, ואיחוד האמירויות דיווחו על יירוט טילים ששוגרו מאיראן. צה"ל הודיע על תקיפות נגד כוח קודס בטהראן, שבהן הושמדו 16 מטוסים.