מחקר חדש בכתב העת Science גילה כי סיבי התפטיר של פטריות מיקוריזה ארבוסקולריות יכולים להימתח לאורך 109 קוואדריליון קילומטרים, פי 730 מיליון מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. בנוסף, נמצא כי הסיבים מכילים כ־300 מגה־טון פחמן, כמות הגדולה פי ארבע עד פי שישה מהפחמן בגופם של כל בני האדם.

עיריית טמרה ותושבים מתנגדים להרחבת אתר הפסולת "אבליים צפון", המיועדת להקמת תא הטמנה חדש, בשל חשש ממטרדי ריח ופגיעה באיכות החיים. המשרד להגנת הסביבה תומך בהרחבה, אך העירייה וארגוני סביבה מתכוונים להגיש התנגדויות לוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון.

תרופות הרזיה המבוססות על הורמוני אינקרטין, כמו סמגלוטייד וטירזפטייד, הראו הצלחה משמעותית בהפחתת משקל, אך מחקרים מצביעים על כך שכאשר הטיפול נפסק, כמעט שני שלישים מהמשקל שאבד מוחזרים תוך שנה. הממצאים מדגישים את עוצמתם של מנגנוני ההגנה הביולוגיים בגוף, אשר פועלים לשמר את המשקל הקודם.

ועדה בין־משרדית בראשות משרדי האוצר והגנת הסביבה הציגה המלצות להקים רשות פסולת ארצית, שתפעל בדומה לרשויות המים והחשמל. הגוף החדש יהיה אחראי על קביעת תעריפים, רישוי ופיקוח על טיפול בפסולת, ובכך יחליף את היטל ההטמנה הנוכחי.

אירופה חווה חום קיץ קיצוני מוקדם מהרגיל, כאשר טמפרטורות גבוהות פוגעות בלימודים בבתי הספר. המערכת החינוכית מתקשה להסתגל לשינויים, והחום יוצר תנאים בלתי אפשריים ללמידה. מאז שנות ה-90, הטמפרטורות באירופה עלו בכ-0.56 מעלות בממוצע בכל עשור, מה שהופך את היבשת לחמה ביותר בעולם.

פיברומיאלגיה, תסמונת המאפיינת כאב מפושט ועייפות כרונית, מתגלה כמורכבת יותר ממה שחשבו בעבר. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים בדפוסי הנשימה בקרב חולי פיברומיאלגיה, כולל ירידה בתנועתיות בית החזה וחולשת שרירי הנשימה, מה שמעיד על כך שמערכות הוויסות בגוף פועלות באופן שונה.

מדענים יצרו דגם דיגיטלי מפורט של שלד נקבת הווקיטה, יונק ימי הנמצא בסכנת הכחדה, באמצעות סריקות CT והדמיה רפואית. המודל, שנוצר בשיתוף פעולה עם מוסדות שונים, נועד להנגיש את המידע לחוקרים ולסייע במאמצי השימור של המין, שכיום נותרו ממנו בין שבע לעשר פרטים בטבע.

אירופה מתמודדת עם גל חום כבד, כאשר טמפרטורות מגיעות ל-40 מעלות צלזיוס במדינות כמו צרפת, ספרד ואיטליה. בצרפת, הוטלו מגבלות על צריכת אלכוהול בפסטיבלים, הוקמו עמדות צינון ופארקים נשארים פתוחים כדי להקל על הציבור. השירות המטאורולוגי מזהיר מפני סכנות בריאותיות, במיוחד עבור קשישים.

בשנת 2023 אושר טיפול גנטי חדש המבוסס על טכנולוגיית CRISPR, המאפשר תיקון מוטציות גנטיות הגורמות לחירשות מולדת. מדובר בנקודת מפנה משמעותית בתחום הרפואה, המצביעה על יכולת חדשה להתערב בגנים ולשפר את איכות החיים של אנשים עם בעיות שמיעה.

מונה חליל, בת 76, פעילת סביבה ידועה בלבנון למען צבי ים, נהרגה בהפצצה של חיל האוויר באזור צור. חליל, שהקימה את הארגון Live Love Tyre, פעלה במשך 26 שנה לשמירה על צבי ים והגנה על חופים טבעיים בלבנון. היא נפגעה בהתקפה על ביתה לפני שבועיים ומתה מפצעיה, כאשר אחת מעוזרותיה נפצעה קשה.

משרד הבריאות עדכן את תנאי הסף לקבלת רישיון לדימותנים רפואיים, במטרה להקל על דימותנים עם ניסיון מעשי שנפגעו מהחמרת התקנות. השינויים יאפשרו להעסיק חלק מהדימותנים שפוטרו בעקבות "חוק הדימות", שנכנס לתוקף רטרואקטיבית, ולסייע במצוקת כוח האדם בבתי החולים ובמכוני הדימות.

חוקרים גילו את העדות העתיקה ביותר להתפרצות מגפת הדבר בבני אדם, שהתרחשה לפני כ-5,500 שנה באזור ימת בייקל בסיביר. המחקר מצא כי ההתפרצות הייתה קטלנית במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, והחיידק Yersinia pestis ככל הנראה התפשט מאזורי מזרח אסיה מערבה.

ממשל טראמפ חזר בו מהכוונה לפרק את רשת הניטור הימי Ocean Observatories Initiative, המנטרת את המערכות האקולוגיות הימיות בצפון אמריקה ובאזורים נוספים. ההחלטה התקבלה בעקבות ביקורת נרחבת מצד חברי קונגרס ומומחים ימיים, והקרן הלאומית למדע הודיעה כי תמשיך בפעילות השוטפת של הרשת, שהוקמה בעלות של 368 מיליון דולר.

משרד הבריאות הודיע על אדם נוסף ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומציג תסמינים של אבולה. האדם, אשר פיתח חום, כאב ראש ושלשול, מטופל בבידוד בבית החולים שיבא, ותוצאות הבדיקה צפויות להתקבל בימים הקרובים. משרד הבריאות מבצע חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים רלוונטיים.

דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על חוסר מוכנות של ישראל להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, כאשר מספר האזרחים מעל גיל 65 צפוי להגיע לשני מיליון עד 2050. ההוצאות על גמלאות סיעוד זינקו מ-7 מיליארד שקל ל-21 מיליארד שקל, והביטוח הלאומי צפוי להיקלע לגירעון תזרימי בשנת 2035.

מחקר חדש מציע גישה שונה לפסיכופתיה, המצביעה על כך שאנשים עם מאפיינים פסיכופתיים אינם בהכרח "שבורים", אלא בעלי מבנה מוחי שונה. בעוד שכ-1% מהאוכלוסייה הכללית עונים על הקריטריונים לפסיכופתיה, שיעור זה מגיע ל-25% בקרב האסירים, מה שמצביע על נוכחותם של אנשים עם מאפיינים אלו גם בסביבות תפקודיות כמו עסקים ופוליטיקה.

משרד הבריאות הודיע כי אדם החשוד כחולה באבולה הועבר לבידוד בבית החולים רמב"ם בחיפה, לאחר ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסובל מתסמינים של חום וכאב ראש. במקביל, מתבצעת חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים, והמשרד קורא לציבור להימנע מנסיעות לא חיוניות לאזורים עם תחלואה פעילה.

עץ האלון הענק Major Oak, אחד מסמליה התרבותיים של בריטניה, מת לאחר אלף שנים של קיום. העץ, שהיקפו 11 מטרים וחופתו משתרעת על פני 28 מטרים, סבל מהשפעות אקלימיות ומטיפול לא נכון, והיה יעד ל-350 אלף מבקרים מדי שנה. האגודה המלכותית להגנה על ציפורים הודיעה על מותו, והמחנך רוברט בראקלי ציין את המורשת שהשאיר אחריו.

הכתבה מדגישה את הצורך בהפחתת פסולת כפתרון העיקרי לבעיית הזיהום, במיוחד במדינות עשירות כמו ישראל. דו"ח האו"ם מציין כי שיטות הייצור והצריכה הנוכחיות יוצרות פסולת בכמויות גדלות, וההמלצה היא להתמקד בכלכלה מעגלית ושימוש חוזר במוצרים כדי לצמצם את התלות בחומרי גלם מהטבע.

הכתבה עוסקת בג'יימס לאבלוק, מדען שהבין כי האטמוספירה של כדור הארץ שונה מהאטמוספירות של מאדים ונגה בזכות קיומם של חיים. הוא טוען שהחיים על פני כדור הארץ משפיעים על הרכב האטמוספירה, דבר שמסביר את הימצאותם של גזים כמו חמצן וחנקן, בניגוד לפחמן דו־חמצני שצפוי להצטבר בכוכבי לכת מתים. לאבלוק פיתח את רעיונותיו במעבדה של נאס"א בשנות ה-60, אך נתקל בהתנגדות מצד המוסדות המדעיים.

פרופ' סטפן רמסטורף, מומחה לזרם ההתהפכות האטלנטי (AMOC), מזהיר כי הסיכוי לקריסת הזרם עומד על 70% אם לא נפחית את פליטות הפחמן. קריסת הזרם עלולה להביא לשינויים קיצוניים בטמפרטורות בצפון אירופה ולפגיעות חמורות במערכת המונסונים, מה שיכול להשפיע על מיליארדי בני אדם.

ד"ר איינאקי אצ'בריה-הוארטה ועמיתיו מאוניברסיטת נבארה בספרד גילו נטייה מובהקת של רוב האנשים לפנות שמאלה בזמן הליכה, עם 80% מהמשתתפים בניסוי שנעשו ב-573 אנשים שנצפו פונים נגד כיוון השעון. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Nature Communications, מצביעים על תופעה עיקבית שנמצאה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות ובתנאים מגוונים.

בתוך פחות מחצי שנה אובחנו 43 כלבים נגועים בכלבת בישראל, לעומת 17 מקרים בלבד בשנת 2024 כולה. רשות הטבע והגנים דיווחה על זיהוי המחלה גם בבעלי חיים נוספים, כולל תנים וכבשים, והזהירה מפני סכנות התקפה על בני אדם וחיות בר.

תרופות ממשפחת ה-GLP-1, כמו אוזמפיק ווויגובי, מאפשרות ירידה משמעותית במשקל עבור מיליונים, אך השפעתן עשויה לחרוג מהיבטים רפואיים. עם הגברת הנגישות לרזון, מתעוררת השאלה כיצד ישתנה המושג "גוף נורמלי" ומה יהיו ההשלכות החברתיות והערכיות של תופעה זו.

מחקר חדש שנערך בבית החולים הכללי של סן פרנסיסקו מציע כי תרופות שאינן אופיואידיות, כולל אצטמינופן וקטמין, עשויות לשמש חלופה יעילה לשיכוך כאבים במצבים דחופים. החוקרים מדגישים את החשיבות של מגוון טיפולים כדי להתאים את הטיפול לצרכים האישיים של המטופלים, תוך צמצום הסיכון להתמכרות לאופיואידים.

הטרנד החדש "נונה-מאקסינג" מציע לדור הצעיר לחיות באורח חיים איטי ובריא, בהשראת סבתות איטלקיות. במקום שיטות בריאות מודרניות כמו מדידת צעדים ואמבטיות קרח, הצעירים פונים לבישול ביתי, הליכה יומיומית ושיחות עם שכנים, תוך חזרה לערכים של המתיקות שבלא לעשות דבר.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית המאפשרת להעריך רמות המוגלובין וספירת כדוריות דם אדומות באמצעות צילום כלי דם בלחמית העין, ללא צורך בדקירות. המחקר, שפורסם בכתב העת npj Digital Medicine, מציע גישה חדשנית לבדיקות דם עתידיות, ומציג את טכנולוגיית Video-to-Vessels הממירה סרטוני וידאו למידע רפואי.

במהלך חפירות ארכאולוגיות בכניסה לבנימינה, התגלו שני פסלי שיש (פרוטומות) בני כ-1,700 שנה, המעוצבים בדמות פלג גופו העליון של אדם. הפסלים, אשר עשויים לייצג דמויות היסטוריות מהעולם היווני־רומי, נמצאו בבור איסוף יין מתקופה רומית־ביזנטית, והם נחשבים לתגלית נדירה במיוחד בישראל ובעולם.

מחקר שפורסם ב-2025 ב-Journal of Applied Physiology מציע כי הליכה מהירה, במהירות של 1.6 מטר לשנייה, מפחיתה את העלות המטבולית של שמירה על יציבות הגוף בזמן הפרעות בתנועה. לעומת זאת, הליכה איטית במהירות של 0.8 מטר לשנייה מעלה את הדרישה האנרגטית ב-16.7%. הממצאים מצביעים על כך שהליכה מהירה עשויה להיות בטוחה ויעילה יותר, במיוחד עבור מבוגרים ואנשים עם מגבלות ניידות.

הממשלה אישרה תוכנית להפחתת זיהום האוויר באזור התעשייתי בצפון אשדוד, שמטרתה להפחית את פליטת התרכובות הרעילות ותחמוצות החנקן בעשרות אחוזים תוך שנתיים. עם זאת, ארגון "אדם טבע ודין" מדווח כי לתוכנית טרם הובטח תקציב ולא הוגדרו אמצעי ביצוע, מה שעלול לפגוע ביישומה.