במהלך חפירות ארכאולוגיות בכניסה לבנימינה, התגלו שני פסלי שיש (פרוטומות) בני כ-1,700 שנה, המעוצבים בדמות פלג גופו העליון של אדם. הפסלים, אשר עשויים לייצג דמויות היסטוריות מהעולם היווני־רומי, נמצאו בבור איסוף יין מתקופה רומית־ביזנטית, והם נחשבים לתגלית נדירה במיוחד בישראל ובעולם.

מחקר שפורסם ב-2025 ב-Journal of Applied Physiology מציע כי הליכה מהירה, במהירות של 1.6 מטר לשנייה, מפחיתה את העלות המטבולית של שמירה על יציבות הגוף בזמן הפרעות בתנועה. לעומת זאת, הליכה איטית במהירות של 0.8 מטר לשנייה מעלה את הדרישה האנרגטית ב-16.7%. הממצאים מצביעים על כך שהליכה מהירה עשויה להיות בטוחה ויעילה יותר, במיוחד עבור מבוגרים ואנשים עם מגבלות ניידות.

הממשלה אישרה תוכנית להפחתת זיהום האוויר באזור התעשייתי בצפון אשדוד, שמטרתה להפחית את פליטת התרכובות הרעילות ותחמוצות החנקן בעשרות אחוזים תוך שנתיים. עם זאת, ארגון "אדם טבע ודין" מדווח כי לתוכנית טרם הובטח תקציב ולא הוגדרו אמצעי ביצוע, מה שעלול לפגוע ביישומה.

מחקר חדש בכתב העת Science חשף את הסוד שמאחורי מהירות הסגירה של דיונאת הזבובים, צמח טורף המפתה חרקים בעזרת צוף. החוקרים מצאו כי גירוי עדין לשערות החישה על העלים גורם להתרככות תאים, מה שמאפשר למלכודת להיסגר בתוך פחות משנייה.

הכתבה עוסקת במגמת הנוירו־וולנס, המשלבת טכניקות כמו נשימות ותרגולים פיזיים עם מדע הוויסות העצבי. תעשיית הוולנס מזהה את מערכת העצבים כמרכזית בהתמודדות עם סטרס, ומציעה מוצרים ושירותים חדשים, כולל מכשירים למדידת קצב הלב ועצב הוואגוס, כחלק מהמאמץ לשפר את הבריאות הנפשית.

לאחר מלחמה ארוכה, רק 500 מתוך 30 אלף כוורות דבורים וכ-25 אלף מתוך רבע מיליון עצי דקל ברצועת עזה שרדו. החקלאים המקומיים מתמודדים עם מחסור בחומרי הדברה, מה שמוביל להתפשטות מזיקים המאיימים על מה שנותר מהחקלאות בעזה.

חוק הדימות החדש, שנכנס לתוקף במלואו ב-2024, גרם לפיטוריהם של מאות טכנאי רנטגן בישראל, בעיקר מהחברה הערבית, בעקבות ביטול ההכרה בתארים ממוסדות שאינם מוכרים. החוק מחייב רישוי ממשלתי ומטיל מגבלות על העוסקים במקצוע, דבר שהוביל לירידה חדה במספר העובדים המוסמכים בתחום.

הכתבה מתארת את ההתנהלות האלימה של מתנחלים כלפי בעלי חיים וחקלאות פלסטינית, במיוחד בקהילות רועים בצפון בקעת הירדן ובדרום הר חברון. המתנחלים מבצעים פעולות שיטתיות של התעללות, גניבת עדרים ומניעת גישה למקורות מים, תוך כדי שהצבא מתעלם מתלונות הפלסטינים ולעיתים אף משתף פעולה עם הפורעים.

צוות מתמטיקאים בראשות פרופסורית מרינה ויאזובסקה מאוניברסיטת אקול פוליטכניק פדרל דה לוזאן, אשר עבד על פורמליזציה של בעיית אריזת הכדורים במשך יותר משנתיים, גילה כי מערכת הבינה המלאכותית "גאוס" גנבה את ההתקדמות שלהם. ההתקדמות בבינה מלאכותית בתחום המתמטי מעוררת חששות בקרב סטודנטים ומדענים לגבי עתיד המתמטיקה הטהורה.

ממשל טראמפ החליט לפרק את הרשת התת־ימית Ocean Observatories Initiative (OOI), שנועדה לנטר את המערכות האקולוגיות הימיות והשפעתן על האקלים הגלובלי. הרשת, שהוקמה בעלות של 368 מיליון דולר, כוללת יותר מ-900 מכשירים הממוקמים מול חופי צפון אמריקה ובים אירמינגר, והייתה אמורה לפעול במשך 25 שנה. פירוק המכשירים עלול לפגוע בהבנה של שינויים אקלימיים קריטיים, כמו ההאטה בזרם ההתהפכות האטלנטי.

ניסוי קליני בשלב שלישי בזריקת רטטרוטיד לטיפול בסוכרת סוג 2 הראה ירידה ממוצעת של 11.5 עד 15.3 אחוז במשקל הגוף ו-1.7 עד 1.9 נקודות אחוז ברמת הסוכר בדם. התרופה, המפיקה פעולה משולשת על ידי חיקוי של שלושה הורמונים, עשויה לשפר את בריאות המטופלים ולסייע בהגברת שריפת האנרגיה.

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה את הצעת החוק המסדירה את הטיפול בפסולת בניין, במטרה לצמצם את השלכת הפסולת הבלתי חוקית. החוק מחייב יצרני פסולת להתקשר עם מובילים ואתרי פסולת מורשים, וכולל מנגנון תשלומים ממשלתי שיבטיח טיפול נכון בפסולת. עם זאת, קיימת חשש לגבי מימון מנגנון הפיקוח והבקרה, במיוחד ברשויות הערביות.

ארגוני שמירת הטבע מתנגדים להקמת מתקן אגרו-וולטאי בשטח של 1,500 דונם מדרום-מערב לאופקים, בשל חשש לפגיעה במינים נדירים של עופות. התוכנית, המנוהלת על ידי חברת "אנלייט", נמצאת בדיון במינהל התכנון, כאשר גם הארגון הבינלאומי BirdLife International הביע התנגדות.

מחקר גנומי חדש מצא כי אריה המערות, שנכחד לפני כ-14 אלף שנה, היה שושלת אבולוציונית נפרדת מהאריה המודרני, עם התפצלות שהתרחשה לפני כ-1.7 מיליון שנה. החוקרים השוו בין גנומים של 12 אריות מערות ו-20 אריות מודרניים, והראו כי לכל מין היו וריאנטים גנטיים ייחודיים שסייעו להם להסתגל לסביבות שונות.

הכתבה בוחנת את המיתוס סביב תחליפי לחם כמו דפי אורז, שמוצגים לעיתים כחלופה דלת פחמימות. בפועל, שני דפי אורז מספקים כמות קלוריות ופחמימות דומה לפרוסת לחם אחת, אך חסרים סיבים תזונתיים וויטמינים, מה שעלול להשפיע על רמות הסוכר בדם. מומלץ לשלב דפי אורז במתינות ולא להוציא את הלחם מהתפריט לחלוטין.

דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מצביע על עלייה משמעותית בצריכת בשר ועופות בעשורים האחרונים, כאשר צריכת העופות לאדם זינקה מ-3 ק"ג ל-17 ק"ג, והבשר השנתי הממוצע עלה מ-25 ק"ג ל-47 ק"ג. למרות ההמלצות לצמצם את צריכת הבשר במדינות עשירות, הצפי הוא להמשך העלייה בפליטות גזי החממה מהחקלאות.

מחקר חדש שפורסם ב-Nature Communications, אשר ניתח נתוני שינה מ-85,618 משתתפים במאגר UK Biobank, מצא כי חסך שינה מעלה את הסיכון לתמותה, ושפיצוי בלילה שאחריו אינו מפחית את הסיכון הבריאותי. החוקרים הדגישו את החשיבות של שינה סדירה, כאשר הגיל הממוצע של המשתתפים היה 61.8 שנים והמשך השינה הממוצע היה 6.4 שעות.

לאחר חמישה עשורים של חיפושים, אסטרונומים זיהו רוח עדינה הנושבת מהחור השחור הסופר־מאסיבי *Sagittarius A שבמרכז גלקסיית שביל החלב. באמצעות נתונים מהטלסקופים ALMA וצ'נדרה, החוקרים גילו חלל חרוטי מלא בגז לוהט, המעיד על פעילותו של החור השחור, אשר מסתו גדולה פי ארבעה מיליון ממסת השמש.

בעמק המעיינות, ליד קיבוץ שדה אליהו, מתבצע שיקום של בריכות דגים נטושות במטרה להחזיר את המגוון הביולוגי לאזור. העבודות כוללות הקמת מאגר מים ממקורות טבעיים שימשוך בעלי חיים וצמחים, כחלק מגישה עולמית לשיקום אקולוגי שנקראת "פירוא". יוזמות דומות מתוכננות גם באזורים נוספים בארץ.

מחקר שפורסם ב־2025 בכתב העת The Journal of Neuroscience מצא כי הדרך בה מסופר סיפור משפיעה על האופן שבו המוח קודד את המידע, מה שמוביל להבדלים בזיכרון לטווח ארוך. החוקרים השוו בין נרטיבים שונים של אירועים יומיומיים והדגישו את השפעת הפרטים התפישתיים והמושגיים על הקשב והזיכרון.

ארה"ב וסין מתמודדות במרוץ לירח, כאשר כל אחת מהן מתכננת להקים בסיסים מאוישים על הירח בעשור הקרוב. נאס"א נהנית מיתרון היסטורי אך נתקלת באתגרים תקציביים ופוליטיים, בעוד שסין משקיעה משאבים רבים בפרויקטים חלליים, כולל שיגור טייקונאוטים לתחנת החלל טיינגונג. המאבק מתמקד בהשגת יתרון ארוך טווח בחקר החלל והקמת תשתיות על הירח.

ג'פרי אפשטיין, עבריין המין שנפטר ב-2019, הפקיד את זרעו בבנק הזרע "קליפורניה קריובנק" לפני מותו וביקש שלא להשמידו. המסמכים שנחשפו מצביעים על כך שהזרע עשוי לעבור למנהלי עזבונו, אך לא ברור אם הוא עדיין נשמר או היכן.

המגלן היפני, ציפור שנכחדה מיפן במשך כ-50 שנה, שוחררה לאחרונה בטקס חגיגי שבו השתתפו הנסיך אקישינו והנסיכה קיקו. האירוע מסמל את הצלחת מאמצי השימור של המין הנדיר, שהיה בעבר נפוץ ביפן ובאזורים נוספים במזרח אסיה.

הכתבה עוסקת במאבק העיתונאים נגד ריכוזיות השליטה בערוץ חדשות 13, ומביאה את עמדתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר בנוגע לחשיבות חופש הביטוי. ד"ר שרה סטיין-לוברנו, בספרה החדש, טוענת כי השיח הפוליטי הנוכחי אינו מספיק לשינוי עמדות, ומציעה לפתח כישורים ותשתיות חדשות כדי להתמודד עם האתגרים הפוליטיים של המאה ה-21.

ניתוח חדש מצביע על כך שההמלצות התזונתיות בארצות הברית לשנים 2025–2030, שממליצות על הגדלת צריכת החלבון, עשויות להוביל לעלייה של עד 32% בשימוש בקרקע, חומרי דשן ופליטת גזי חממה. החוקרים, בראשות פרופ' אלון שפון, טוענים כי הפחתת המזונות האולטרה־מעובדים יכולה לשפר את המצב הסביבתי, אך ההמלצות החדשות עלולות לבטל את היתרונות הללו.

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית והטכניון מצא כי הגן vgll3, המזרז התבגרות מינית, גם מגביר את הסיכון להזדקנות מואצת ולסרטן בשלב מאוחר יותר בחיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, מתבסס על תיאוריית הפלייטרופיה האנטגוניסטית ומציג עדויות חדשות על הקשר בין גנים, התבגרות וסיכון למחלות.

ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מעריך שסבירות להיווצרות אל־ניניו בעוצמה בינונית עד חזקה עומדת על 90% עד נובמבר 2023, עם השפעות אפשריות עד 2027. המזכ"ל אנטוניו גוטרש קרא לפעולה דחופה כדי להתמודד עם ההשפעות הקשות של התופעה, כולל בצורות וגשמים קיצוניים.

חוקרים זיהו את הטיילוזאורוס רקס כמין נפרד של לטאה ימית, לאחר בדיקה מחודשת של מאובנים. הלטאה, שהגיעה לאורך של 13.2 מטר, הייתה טורף-על בים הפנימי שפיצל את צפון אמריקה לפני כ-80 מיליון שנה, והשוותה בגודלה ובאכזריותה לטירנוזאורוס רקס היבשתי.

במכון האוקיאנוגרפי וודס הול שבמסצ'וסטס, מתבצע מחקר לפיתוח דלקים ביולוגיים המופקים מאצות ים, במטרה להציע אלטרנטיבה נקייה לדלקים נוזליים כמו סולר ודלק סילוני. המדען סקוט לינדל מדגיש את היתרון של האצות כמשאב מהיר וקל לגידול, לעומת דלקים ביולוגיים קיימים כמו אתנול המופק מתירס, שדורש משאבים רבים.

הכתבה עוסקת במונח "רעש האוכל", המתאר מחשבות מתמשכות על אוכל שיכולות להפריע לרווחה הנפשית ולתהליך הדיאטה. רעש זה מתבטא במחשבות חודרניות על מה, מתי וכמה לאכול, והוא עלול להתרחש גם כאשר האדם אינו רעב פיזית. המאמר מציע כי יש לשים לב לא רק למה שאנו אוכלים, אלא גם למחשבות המקדימות את האכילה.