מטה משפחות החטופים, שהוקם מתוך כאב וצורך מיידי, פורק לאחר כמעט שנתיים של פעילות אינטנסיבית. בעוד שהבניין מתרוקן, צוות מצומצם ימשיך ללוות את משפחתו של החטוף רן גואילי, והמאבק לשובם של החטופים יימשך, אף שהמציאות משתנה.

בשנת 2025 נרשם שיא במספר ההרוגים בתאונות דרכים עם 455 קורבנות, עלייה של 18% לעומת השנים הקודמות. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית במספר ההרוגים בקרב נהגים צעירים והולכי רגל, במיוחד בערים ובחברה הערבית, מה שמדגיש את הצורך בשיפור הבטיחות בדרכים.

בכיר בדגל התורה הצהיר כי סיעתו לא תתמוך בתקציב אם לא תהיה התקדמות בוועדת חוץ וביטחון בנושא חוק הגיוס. הוא הביע חשש מהתנהלות הליכוד והדגיש כי אם לא יושגו התקדמויות, הממשלה עלולה ליפול.

התובע הכללי של איראן הזהיר כי מערכת המשפט תנקוט בצעדים נחרצים נגד המפגינים המנצלים את ההפגנות על יוקר המחיה כדי לערער את היציבות במדינה. ההפגנות, שהחלו בבזאר של טהרן, נגרמו מהאינפלציה והפיחות החמור בערך המטבע, שמקשים על האזרחים לרכוש מזון ומוצרים בסיסיים.

צה"ל הרס מבנים במחנה הפליטים נור א-שמס, מה שגרם ל-100 משפחות להישאר חסרות בית. המושל טוען כי מדובר בנקמה מצד ישראל, בעוד צה"ל מצדיק את ההרס כצורך מבצעי למניעת טרור. גורמים פלסטינים מדווחים על יותר מ-1,500 משפחות שנפגעו מההרס בתקופה האחרונה.

בשנת 2025 עזבו 69,300 ישראלים את הארץ, בעוד ש-19,000 בלבד חזרו, מה שמוביל למאזן הגירה שלילי של כ-20,000 תושבים. אוכלוסיית ישראל גדלה ב-112,000 נפשות, אך קצב הגידול נמוך מהשנים הקודמות, עם ירידה במספר העולים והמשפחות המאוחדות.

במדינות ראשונות בחצי הכדור המזרחי, כמו קיריבטי וניו זילנד, החלו החגיגות לרגל כניסת השנה החדשה 2026 עם זיקוקים וריקודים. באוסטרליה, החגיגות נערכות במתכונת מצומצמת בעקבות מתקפת הטרור בבונדיי ביץ', כאשר הוחלט לקיים דקת דומייה לזכר הנרצחים.

שר הכלכלה ניר ברקת התייחס ביומו לבעיית יוקר המחיה בישראל, והדגיש את הצורך בהגברת התחרות בשוק. ברקת לא ידע את מחיר האורז, אך המליץ לצרכנים לעבור לרשתות אחרות אם הם מרגישים שננקטות נגדם פעולות סחיטה. הוא הציע רפורמות שיביאו להורדת מחירים ופתיחת השוק לייבוא נוספים.

תושבת ירושלים נעצרה לאחר שדקרה את בן זוגה במהלך ויכוח, תוך שהיא מאיימת עליו ברצח. היא הובאה לדין בגין תקיפה ואיומים, לאחר שהמשטרה מצאה את הסכינים שימשו לביצוע המעשה בדירה. במהלך החקירה, הנאשמת התנהגה באלימות גם כלפי השוטרים.

מפקד המשמר הלאומי, ניצב נחשון נגלר, הודיע כי המבצע המשטרתי בתראבין יימשך ללא קביעת סוף, במטרה להחזיר את הסדר בעקבות הצתות מכוניות בלהבים. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, טוען שמדובר בטרור, ושב"כ מעורב בחקירה כדי להתמודד עם העבריינים באזור.

ח"כ עמית הלוי מהליכוד הציע להרחיב את סמכויות רשות העתיקות המיועדת ליהודה ושומרון כך שתכלול גם את רצועת עזה. ההצעה, שנדונה בוועדת החינוך, עוררה התנגדויות משפטיות ופוליטיות, אך זוכה לתמיכה מצד חברי כנסת אחרים, המאמינים בחשיבות השימור של אתרי המורשת באזור.

בתאונת רכבות חמורה שאירעה בדרך לאתר מאצ'ו פיצ'ו בפרו, נהרג נהג רכבת וכ-40 נוסעים נפצעו, כולל תיירים. התאונה, שגרמה להשעיית תנועת הרכבות בקו, התרחשה כאשר רכבת בדרכה חזרה מהאתר התנגשה ברכבת נוספת בדרכה אליו.

אנשי המילואים בישראל, אשר נדרשים לשוב לדגל שוב ושוב, נושאים על כתפיהם את המשקל הכבד של המלחמה, כשהם מתמודדים עם קשיים אישיים ומשפחתיים. בכתבה, המילואימניקים משתפים את חוויותיהם, את תחושת השליחות ואת המאבק לשוויון בגיוס, תוך תקווה לשינוי חיובי בשנה הקרובה.

בג"ץ הקפיא את עבודתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לדוחות מחדל 7 באוקטובר, והוציא צו ביניים המונע ממנו לבצע הליכי ביקורת נוספים, לזמן עדים או לפרסם דוחות. ההחלטה התקבלה בעקבות דיונים שנערכו בבג"ץ, והצפייה לפרטים נוספים נמשכת.

לבנון חתמה על מזכר הבנות עם מצרים לייבוא גז טבעי, במטרה לשפר את ייצור החשמל במדינה. ההסכם מגיע לאחר חתימת הסכם גז בין מצרים לישראל, מה שמעורר תהיות לגבי השפעתו על שיתוף פעולה עתידי עם לבנון, במדינה האוסרת על קשרים עם ישראל.

בלבנון קיימת דאגה לאחר הפגישה בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו, כאשר גורמים פוליטיים טוענים כי לא ברור לאן פניה של ישראל וכיצד תושפע המצב בלבנון. טראמפ התחמק מלענות ישירות על שאלות לגבי פעולות ישראל נגד חיזבאללה, וההערכות הן כי שינויים משמעותיים עשויים להתרחש באזור בשנה הקרובה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את יהודה ושומרון "הגדה המערבית" במהלך ריאיון לרשת פוקס ניוז, אך מיד לאחר מכן חזר לכינוי המסורתי "יהודה ושומרון". הכינוי הקודם עורר סערה פוליטית בשנת 2022, כאשר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט השתמש בו, והוביל לביקורת חריפה מצד חברי גוש נתניהו.

בבנק "שפרקסה" בגלזנקירשן שבגרמניה התרחש שוד מרשים, שבו גנבים קדחו חור בקיר חדר הכספות וברחו עם כספים, זהב ותכשיטים בשווי כולל של 35 מיליון דולר. החוקרים ממשיכים במצוד אחר השודדים, בזמן שהלקוחות מודאגים לגבי חסכונותיהם.

הלילה, חמש מכוניות ביישוב להבים עלו באש, כאשר נסיבות השריפה נחקרות על ידי המשטרה. האירוע התרחש במקביל למבצע משטרתי בתראבין, שבו ננקטו אמצעים קפדניים בעקבות פעולות עבריינות באזור. לא היו נפגעים באירוע, אך המשטרה בודקת כיוונים שונים, כולל אפשרות של הצתה.

הכתבה עוסקת בהכנות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שמתרקמות על רקע המצב הפוליטי המורכב בישראל. עם חזרת הציבור לעסוק בפוליטיקה, הפוליטיקאים מנסים למשוך את תשומת הלב של הבוחרים באמצעות כנסים ואירועים, אך האווירה הכללית משדרת חוסר ודאות וחשש מהעתיד.

הכתבה עוסקת בנתון המחריד על רצח נשים בישראל, ומדגישה את חוסר המודעות של הציבור לסיפורים האישיים של הנרצחות. הכותבת מתארת את תחושת האשמה שלה על כך שלא הכירה את הנשים שנרצחו, ומבקרת את התרבות שבה חדשות קיצוניות נבלעות ברעש התקשורתי.

הכתבה עוסקת בפגישת טראמפ ונתניהו, ומדגישה כיצד טראמפ מבטא את מה שהישראלים רבים חושבים על נתניהו. היא מציינת את השפעתו של טראמפ על התודעה הציבורית בישראל, במיוחד לאחר המלחמה, ומספקת תובנות על האתגרים וההצלחות של נתניהו בעיני הציבור.

הכתבה מתארת את הקשרים המורכבים בין ישראל למצרים, במיוחד לאחר אזהרות שהועברו ממצרים לישראל לפני המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. למרות האזהרות מהמודיעין המצרי, התגובה הישראלית הייתה מזלזלת, מה שמעיד על חוסר אמון בין המדינות.

הכתבה מדוברת על השפעתו של טראמפ על נתניהו ועל המצב במזרח התיכון, תוך הדגשת הישגיו של טראמפ בהשגת הסכמים והחזרת חטופים. הכותב מתאר את טראמפ כמנהיג שמצליח לגייס תמיכה ולחזק את נתניהו, למרות הביקורת כלפי האחרון, ומדגיש את הצורך במנהיגות חזקה בעידן הנוכחי.

הכתבה מתארת את הדיסוננס הקשה שבו חיים אנשי המילואים, הנאלצים להתמודד עם מציאות מלחמתית בעודם חוזרים לשגרה אזרחית אדישה. בעוד שהחיים בעורף נראים חזרו למסלולם, המילואימניקים ממשיכים להילחם ולסבול מההשלכות של הקרב, עם פערים גדולים בין חוויותיהם לבין חיי היומיום של שאר האוכלוסייה.

הכתבה מתארת את חוויותיהם של אנשי המילואים בישראל, המשלבים בין חיי משפחה לשירות צבאי. היא מדגישה את המחיר האישי והכלכלי שהם ומשפחותיהם נושאים, ואת הצורך בהוקרה ותמיכה מהחברה הישראלית.

הכתבה מציגה את אנשי המילואים בישראל, המקדישים את עצמם להגנה על המדינה ללא תנאים או תהילה. הם מתמודדים עם אתגרים אישיים, משפחתיים ונפשיים, אך בוחרים שוב ושוב לשרת ולסייע, תוך קריאה לשוויון בנטל ולתמיכה חברתית.

בשנת 2025, צה"ל חזר לגייס 54 אלף אזרחים לשירות מילואים, תוך כדי ביטול פטורים שניתנו להם. המגמה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כאשר הצבא מתמודד עם מחסור בכוח אדם לאחר המלחמה. במקביל, צה"ל מדגיש את הצורך בשוויון בנטל, במיוחד מול המגזר החרדי.

קצב גידול האוכלוסייה בישראל הגיע השנה לשיעור הנמוך ביותר מאז קום המדינה, עם עלייה של 0.9% בלבד. הגורמים לכך כוללים עלייה במספר הפטירות, ירידה בפריון ונטישת הארץ, כאשר המגמות הללו צפויות להימשך בעתיד הקרוב.

בריאיון עם פוקס ניוז, ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע דאגה מהתחמשות איראן והדגיש את הצורך בפירוק חמאס מנשקו כדי לאפשר עתיד טוב יותר לעזה. הוא ציין את הברית עם ארה"ב תחת טראמפ והביע תקווה להסכמים עם סעודיה וסוריה.