חיזבאללה פתח בירי רקטות לעבר ישראל לאחר חיסולו של המנהיג האיראני חמינאי, מהלך שמסכן את יציבות לבנון. ראש הממשלה נוואף סלאם והנשיא ג'וזף עאון גינו את הפעולה, והביעו דאגה לגבי השפעתה על ביטחון המדינה. הלחץ הציבורי בלבנון גובר, מה שמקשה על חיזבאללה להמשיך בפעולותיו.

מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, הצהיר כי איראן לא תנהל משא ומתן עם ארצות הברית, והכחיש דיווחים על חיפוש פתרון דיפלומטי. הוא האשים את טראמפ בהבאת כאוס לאזור והדגיש את הנזקים שגרם לחיילים אמריקנים בעקבות מדיניותו.

במהלך תקיפות צה"ל בלבנון, חוסל מוחמד רעד, ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, אשר נחשב לראש הזרוע הפוליטית של הארגון. חיסולו מתווסף לחיסול בנו במהלך המלחמה האחרונה, ומצביע על המשך הפעולות הצבאיות של ישראל נגד חיזבאללה.

סוכן איראני התחזה לשגריר ישראל בוושינגטון, יחיאל לייטר, תוך שימוש בתמונה של בנו שנפל בקרב בעזה. הוא שלח הודעות וואטסאפ לבכירים ישראלים, במטרה לגנוב מידע באמצעות קישור מזויף לשיחת Google Meet. שב"כ מזהיר מפני עלייה בניסיונות הפישינג מצד איראן, וממליץ לציבור להפעיל ערנות.

הכתבה עוסקת במועמדים האפשריים להחליף את המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לאחר מותו הצפוי. בין המועמדים נמצאים בנו מוג'תבא חמינאי, הנשיא לשעבר חסן רוחאני, נכדו של חומייני, סאדק לאריג'אני, וכל אחד מהם מציע גישה שונה שיכולה להשפיע על עתיד איראן. המאמר מדגיש את ההשפעה האפשרית של המינוי החדש על המדיניות הפנימית והחיצונית של המדינה.

יומן האירועים באסון בבית שמש מתאר את הרגעים הדרמטיים לאחר פגיעת הטיל, שבהם נהרגו תשעה אנשים ונפצעו יותר מ-50. הכוחות נתקלו בעיכובים קשים ובחסימות בדרכם למוקד ההרס, כאשר במהלך החילוץ הצליחו להציל תינוק מכוחות ההצלה, אך אמו נותרה לכודה.

ב-24 ביוני 2025, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על הפסקת אש עם איראן לאחר 12 ימי מלחמה, והדגיש את הישגי מבצע עם כלביא בהשמדת תעשיית הטילים האיראנית והפסקת תוכנית הגרעין. עם זאת, נתונים מהצבא מצביעים על כך שהאיום לא הוסר לחלוטין, והטילים האיראניים עדיין מהווים איום משמעותי.

הכתבה מתארת את המצב הקשה בעורף הישראלי בעקבות סבב הלחימה מול איראן, שבו נהרגו 12 אזרחים. היא מדגישה את הצורך בסולידריות ובתמיכה הדדית בין האזרחים, במיוחד עבור אלו שנפגעו מהמלחמה, ומתריעה על כך שמלחמה היא כישלון של המציאות ולא פתרון ארוך טווח.

הכתבה מתארת את השינויים במבצעי צה"ל במהלך מלחמת 2024, עם דגש על תקיפת סלאח אל-ערורי בביירות, שהובילה לחיסולים של בכירים בטרור, כולל מנהיגים איראניים. המאמר מדגיש את האומץ והנחישות של צה"ל, המוסד ושירותי הביטחון, ואת השפעתם על המצב הביטחוני בישראל.

הכתבה עוסקת בשלב הבא במאבק של ישראל וארה"ב נגד איראן, הכולל פגיעות במתקני גרעין ובמערכת השלטון האיראנית. לאחר חיסול המנהיג חמינאי, מתכננות המדינות שינוי משטרי בטהרן, כאשר נשיא ארה"ב מציין את המועמדים להובלת איראן החדשה. המאמר מדגיש את הצורך בתכנון מדויק ובמערכות אמון בין המדינות כדי להבטיח הצלחה במבצע.

הכתבה מתארת את התקדמות מבצע שאגת הארי, שבו פועלות ישראל וארצות הברית נגד מטרות של משטר האייתוללות באיראן. המערכה כוללת סיכולים ממוקדים, פגיעות במתקני גרעין ושחיקה של מערך הטילאות, אך קיימת חשש מהתאוששות מהירה של המשטר בעקבות העימותים. כמו כן, נדונה המורכבות של שינוי משטר באיראן בהשוואה למקרים קודמים כמו קוסובו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העריך כי המבצע הצבאי באיראן יימשך ארבעה שבועות או פחות, והדגיש כי הוא מתקדם מהר יותר מהמתוכנן. טראמפ ציין כי במהלך המבצע חוסלו 48 מנהיגים איראנים, והוסיף כי המנהיגים החדשים מעוניינים בשיחות עמו.

בפיצוץ טיל איראני בבית שמש נהרגו תשעה תושבים, כולל שרה אלימלך, בתה רונית ואורן כץ. הפיצוץ גרם לפציעת יותר מ-50 בני אדם, כאשר כמה מההרוגים שהו במקלט שהגג שלו קרס. צוותי פיקוד העורף פעלו בזירה, ומפקד הפיקוד הדגיש את הצורך להישמע להנחיות המיגון.

לאחר חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי, איראן ניצבת בפני אתגר מינוי יורש, הליך מורכב שיתקיים בעיצומן של מתיחות עם ישראל וארצות הברית. המאמר מציע תובנות על המועמדים הפוטנציאליים, כולל האפשרות למנהיג "בובה" שיתמוך במשמרות המהפכה, ומדגיש את החשיבות של תפקיד המנהיג העליון במערכת השלטונית האיראנית.

הכתבה עוסקת במאבק הצבאי והלאומי של ישראל נגד משטר האייתוללות האיראני, המהווה איום על יציבות האזור והעולם. היא מדגישה את החשיבות של הפלת המשטר האיראני ואת תפקידם של לוחמי צה"ל במערכה, לצד סולידריות הציבור הישראלי והשותפות עם מדינות המפרץ וארצות הברית במאבק זה.

הכתבה עוסקת במותו של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, ומבקרת את התיאור המוטעה של "הניו יורק טיימס" לגבי השפעתו על המדינה. ניתוחים כלכליים מצביעים על ירידה של 20% בתוצר לנפש באיראן מאז 1979, לעומת עלייה של 150% בישראל, מה שמעיד על כישלונו של חמינאי בהובלת איראן למעמד של מעצמה אזורית.

התקיפות האיראניות במפרץ נמשכות, עם 3 הרוגים באיחוד האמירויות ותקיפות נוספות בבחריין וירדן. עומאן, ששימשה כמתווכת בשיחות עם ארצות הברית, נפגעה גם היא מהתקפות כטב"מים. המערכות ההגנה בבחריין הצליחו ליירט 45 טילים ו-9 כטב"מים.

נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, חוסל במתקפת טילים של ישראל וארצות הברית, כך מדווחים מקורות איראניים. אחמדינג'אד, שכיהן כנשיא בין 2005 ל-2013, היה ידוע כאויב מר של ישראל ונחשב לדמות מרכזית בתוכנית הגרעין האיראנית.

כ-500 אלף איראנים היגרו לדובאי, בעיקר בעלי אמצעים, בעקבות המשבר במדינתם. השלטון האיראני מודאג מהקהילה ומעביר סוכנים סמויים כדי לעקוב אחריהם. אמיר דובאי, מוחמד בן ראשד אאל מכתום, מנהל מדיניות מורכבת של שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, אך גם נוקט אמצעים ביטחוניים כדי לפקח על פעילותם של האיראנים באמירות.

מותו של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, יוצר ואקום מסוכן במערכת השלטונית והדתית במדינה. ההנהגה הדתית תצטרך להתמודד עם השפלה פוטנציאלית, מה שעלול להוביל להסלמה צבאית או מאבקים פנימיים, בעוד שמועצת המומחים תבחר מחליף. תרחישים שונים מצביעים על אפשרות של חיזוק הצבא או יציבות טכנית ללא מנהיגות כריזמטית.

הכתבה מתארת את ההשוואה בין המהפכה האיראנית של 1979 לבין המאבק הנוכחי של האייתולות, בעקבות מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי. בעוד שהשאה זלזל בכוחם של המסגדים, האייתולות מתמודדות עם איום חדש ברשתות החברתיות, שם אזרחי איראן משתמשים בטכנולוגיה כדי להביע התנגדות לשלטון. המאמר מדגיש את השפעתן של פלטפורמות כמו טיקטוק ואינסטגרם על תודעת הציבור האיראני.

התקיפות האיראניות נגד מדינות המפרץ, כולל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, עוררו זעם ואכזבה בקרב המנהיגים המקומיים, אשר ניסו לצמצם מתחים עם טהרן. הפגיעות בשטחן נתפסות כהפרת ריבונות חמורה, והן עשויות להוביל לאחדות בין מדינות המפרץ מול האיום האיראני, במיוחד אם יגבר הלחץ על וושינגטון.

מפקד כוח קודס, איסמאעיל קאאני, לא הופיע בדיווחים מאז תחילת מבצע שאגת הארי, ולא נמצא בין המתאבלים על מות המנהיג עלי חמינאי. קאאני, שנחשב לדמות משמעותית למרות ירידת רלוונטיות הארגון, לא תועד בתקשורת מאז 17 בפברואר, מה שמעורר שאלות לגבי גורלו במהלך הלחימה הנוכחית.

בעקבות מבצע "שאגת הארי", משרד התחבורה עדכן את מתכונת הפעולה של התחבורה הציבורית בישראל. הרכבות יפעלו בקווים חיוניים בלבד, עם הפסקת פעילות הרכבות הקלות בירושלים ובגוש דן, וחלק מהתחנות ישמשו כמקלט ציבורי. קווי האוטובוסים יפעלו במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

תאגיד השידור האיראני הודיע על חיסול הרמטכ"ל עבד א-רחים מוסאווי במהלך התקיפה המשותפת של ישראל וארה"ב. בנוסף, בכירים איראניים איימו על תגובות קשות והדגישו את נחישות העם האיראני להמשיך להילחם נגד האויבים, תוך ציון כי המלחמה נועדה להגן על עושרו של העם האיראני.

פיקוד העורף דיווח על פגיעה קטלנית בתל אביב, שבה נהרגה מטפלת סיעודית של קשישה בעקבות ירי טיל שלם. האירועים התרחשו בזמן שמאות טילים שוגרו לעבר ישראל, כאשר המטח הנוכחי שונה מהמטחים הקודמים, עם ירי מתמשך ולא מסודר.

יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בחשד לאונס נער בן 15. הוא הודה בקיום יחסי מין אך טוען שהיו בהסכמה, בעוד המשטרה טוענת שיש ראיות לכך שידע את גילו של הקורבן. בית המשפט האריך את מעצרו והותר לפרסם את שמו.

הכתבה עוסקת במלחמה המתרקמת בין ישראל וארצות הברית נגד איראן, במטרה לחסל את האיום הגרעיני והבליסטי האיראני. מומחים מעריכים כי המלחמה עשויה להוביל לשינוי משטר באיראן, אך ישנם חששות לגבי הצלחת המהלך וההשלכות האפשריות על יציבות האזור.

הכתבה מתארת את המצב בלבנון בעקבות התקיפות הישראליות על חיזבאללה והמתיחות עם איראן. הנשיא מישל עאון וראש הממשלה נוואף סלאם מנסים לשמור על נייטרליות, בעוד תושבי דרום לבנון חוששים מהסלמה ומעבירים את משפחותיהם למרכז ולצפון. חיזבאללה מתמהמה בתגובה, אך מציב קווים אדומים בנוגע להתקפות על מנהיג איראן, עלי חמינאי.

חיזבאללה בחר להימנע מהצטרפות למלחמה בין ישראל לאיראן, מה שמעיד על העדפת הישרדות זמנית על פני סיכון למלחמה כוללת בלבנון. הארגון, המוכר כמקבל סיוע איראני, לא התחייב לפעול נגד ישראל למרות שיש ברשותו כ-15-20 אלף רקטות. במקביל, קיימת סכנת התלקחות ביהודה ושומרון, במיוחד במהלך חודש הרמדאן.