במשך מאה שנה סברו כי הארי הודיני מת כתוצאה מאגרוף בבטן, אך ד"ר לריאן גילספי טוענת כי מותו נגרם מחסימת מעיים בעקבות מנת צ'ופ סואי. גילספי מציגה תחקיר רפואי והיסטורי בספרה "הודיני: האיש שמת פעמיים", המאתגר את הגרסה המקובלת ומעורר מחדש את העניין בדמותו של הקוסם המפורסם.

שקד, אם לשתי בנות, אובחנה עם מלנומה בשלב מתקדם לאחר המתנה ממושכת לאבחון. היא השתתפה בניסוי קליני שבו קיבלה טיפול חדשני המשלב אימונותרפיה עם חיסוני mRNA, ובסיום הטיפול קיבלה את הבשורה המרגשת שהיא נקייה לחלוטין מהמחלה.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, עם אחת מכל שמונה שנמצאת בסיכון. למרות החשיבות של גילוי מוקדם, נשים רבות נמנעות מבדיקות בשל מגוון סיבות, כמו חוסר כאב או היסטוריה משפחתית. ד"ר יסמין דגן, כירורגית שד, מספקת תשובות והמלצות כדי להסיר חסמים ולמנוע פספוסים באבחון.

מחקר שפורסם בכתב העת Sleep Medicine Reviews מצא קשר בין "ג'ט לג חברתי" – הפער בין שעות השינה בימי הלימודים לסוף השבוע – לבין תסמיני חרדה בקרב בני נוער. 18 מחקרים, הכוללים 235,526 מתבגרים בגילאי 12 עד 18, הראו שככל שהפער בשעות השינה גדול יותר, כך עולה רמת החרדה.

קנדידה אוריס היא פטרייה עמידה לתרופות שמתפשטת בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים, עם עלייה של יותר מ-50% בזיהומים בארה"ב ב-2023. הפטרייה יכולה לשרוד על משטחים ולעבור בין מאושפזים, והעמידות שלה לתרופות מדאיגה את הרופאים, כאשר זיהומים בזנים העמידים מסכנים חיים של 29% עד 62% מהחולים.

בוועידת החדשנות של הקריה הרפואית רמב"ם, הציג פרופ' ליאור גפשטיין את ההתקדמות בפיתוח תרופות בעזרת תאי גזע וטכנולוגיות מתקדמות כמו הדפסת איברים במדפסת תלת-ממד. המהפכה בתחום פיתוח התרופות, המנוגדת למודלים המסורתיים, כוללת גם שימוש בבינה מלאכותית כדי לייעל את התהליך ולצמצם ניסויים בבעלי חיים.

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן השד, עם אפשרויות טיפול מותאמות לכל מטופלת. פרופ' אמיר זוננבליק, מנהל יחידת סרטן השד בבית החולים איכילוב, מדגיש כי המחלה ברוב המקרים ניתנת לריפוי, ומסביר על טיפולים חדשניים המפחיתים את הסיכון לחזרת המחלה.

פרופ' איתמר רז מדגיש כי תרופות להשמנה, הפועלות על חיקוי הורמון GLP1, לא רק שאינן מגבירות את הסיכון לסרטן, אלא עשויות להפחית אותו בעקבות ירידה במשקל והשפעה נוגדת דלקת. הוא ממליץ על טיפול בהשמנה גם עבור זוגות המתקשים להיכנס להריון, שכן ירידה במשקל יכולה לשפר את הפוריות.

אשת דיפלומט שווייצרי, שנדבקה באבולה בניגריה, פונתה לשווייץ לאחר שנמצאה כקרובה למקרה הראשון בקניה. החוקרים בודקים את האפשרות שההדבקה התרחשה בנמל התעופה אנטבה באוגנדה, שם עברה ב-3 באוקטובר, במקביל לחולה מקניה. משרד הבריאות הישראלי עדכן את המלצותיו לנוסעים לאפריקה בעקבות ההתפרצות.

מאור שלמה, יזם שהקים קרן השקעות בתחום מחקר הסרטן לאחר אובדן אמו, מדגיש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית בפיתוח תרופות חדשות. הוא מציין כי כ-40% מהאוכלוסייה יאובחנו עם סרטן, ומבקש לשלב את הטכנולוגיה עם הרפואה המסורתית כדי לשפר את תוצאות הטיפול.

קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, מזהיר כי החולים בישראל כבר נפגעים מהשפעות מדיניות ה-MFN של ממשל טראמפ, שמביאה לעיכובים בהשקות תרופות חדשות ולירידה במחקרים קליניים. הוא מדגיש כי ישראל מאבדת את רלוונטיותה בשוק התרופות העולמי, בשל רגולציה איטית והשפעות גיאופוליטיות.

סרטן הריאה הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל, עם כ-3,000 מקרים חדשים מדי שנה. ד"ר מור מושקוביץ' מסבירה כי כימותרפיה עדיין ממלאת תפקיד מרכזי בטיפול, במיוחד במקרים בהם המחלה מאובחנת בשלב מאוחר. גילוי מוקדם באמצעות בדיקות CT יכול לשפר את סיכויי ההחלמה, אך רבים מהחולים מתגלים בשלב מתקדם של המחלה.

ד"ר ענבר נרדי אגמון, קרדיולוגית בכירה, עזבה את ישראל לקנדה בזמן ההפגנות עם משקפיים שבורים ומטומה בבטן. לאחר שראתה את המצב בישראל והתחושות הקשות בעקבות חטיפת משפחות, היא החליטה לשוב הביתה, למרות ההזדמנויות המקצועיות שהוצעו לה בטורונטו.

הכתבה עוסקת באתגרים של הורים חולים בסרטן שד גרורתי בשיחה עם ילדיהם על המחלה. עגור לוי, שחלתה פעמיים, משתפת את ניסיונה ואת השיטות שהשתמשה בהן כדי להסביר לילדיה על מצבה, בעוד מירי אדלר, פסיכולוגית קלינית, מדגישה את החשיבות של כנות וגישה מתאימה לגיל הילד בשיחות אלו.

מחקר מאוניברסיטת אוקספורד מצא כי חלבונים בדם עשויים לזהות סיכון לסרטן הערמונית עד 15 שנה לפני האבחון. הממצאים, שהתבססו על דגימות מ-6,000 חלבונים, מציעים אפשרות להתאמת מעקב רפואי אישי, שיכול להפחית בדיקות מיותרות ולשפר את גילוי המחלה.

הכתבה עוסקת בתופעה שבה אנשים בשנות ה-80 וה-90 נראו מבוגרים יותר מגילם הכרונולוגי, עם דוגמאות כמו ג'ייסון אלכסנדר בן ה-29 וקרול אוקונור בן ה-46. פרופ' צבי גנאל מהאוניברסיטה בן-גוריון מציין כי למרות התחושה הזו, אין מחקר מדעי שמאמת את הטענה באופן ישיר.

חמישה ישראלים, ביניהם חני מלכא ושרונה עידן, הצליחו להשיל עשרות קילוגרמים לאחר שהפסיקו את התשוקה למתוקים ופחמימות בעזרת שיטת אברהמסון. הם מדווחים על שינויים משמעותיים באורח חייהם ובריאותם, כולל ירידה במשקל מ-110 קילוגרמים ל-85 קילוגרמים, והרגשה טובה יותר באופן כללי.

סקר שנערך על ידי חברת מדגם בשיתוף הפניקס ו-ynet מגלה כי 37% מהישראלים המתינו למעלה מחודש לרופא מומחה, כאשר רבים נאלצים להתפשר על רופא פנוי יותר. המתנה ממושכת עלולה להחמיר בעיות רפואיות, במיוחד במקרים של אבחון גידולים ממאירים, והמטופלים מדווחים על קשיים רבים בתהליך קביעת התורים.

בחדר המיון של הקריה הרפואית רמב"ם הושקה מערכת בינה מלאכותית בשם "שקד", המיועדת לסייע לרופאים בקבלת החלטות קליניות בזמן אמת. המערכת מציגה מידע קריטי ברגע ההחלטה, תוך שמירה על מעורבות הרופא בתהליך, ומטרתה לשפר את היעילות והדיוק בטיפול במטופלים.

מטופלים בתרופות ממשפחת GLP-1 מדווחים על שינויים בחושי הטעם והריח, כולל שינוי חוויית הבושם האהוב. מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין הטיפול לשינויים בהעדפות הריח, אך נדרש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנונים מאחורי התופעה. חברות בישום כמו ג'יוודאן ולוריאל חוקרות את ההשפעות הללו על צרכנים.

איתן, שסבל מהשמנת יתר חולנית והגיע למשקל של 238 ק"ג, הצליח להשיל 70 ק"ג ממשקלו. לאחר מכן, נאלץ לעבור ניתוח בבית החולים הדסה עין כרם, שבו הוסרו 30 ק"ג של עודפי עור ושומן, והוא כעת מתאושש ומרגיש שיפור משמעותי באיכות חייו.

מחקרים מצביעים על כך שגם הליכה מתונה של כ-3,000 צעדים ביום יכולה להאט שינויים מוחיים הקשורים לאלצהיימר ולשפר את התפקוד הקוגניטיבי. התועלת המקסימלית נצפתה בטווח של 5,000 עד 7,500 צעדים, כאשר פעילות גופנית מסייעת לשמור על בריאות המוח בגיל המבוגר.

מחקר חדש בכתב העת Medicine מצא כי תוסף סידן קרבונט אמורפי (ACC) שיפר את צפיפות העצם בקרב 67 משתתפים, רובם נשים בגיל ממוצע של 66, לאחר שנה של טיפול. התוסף, שפותח בישראל, הראה ירידה ברמות פירוק העצם והציע פתרון מהפכני לחולי אוסטאופורוזיס.

חוקרים במאס ג'נרל בריגהאם פיתחו מודלים של בינה מלאכותית המעריכים גיל ביולוגי ומנבאים סיכון תמותה מחולי סרטן על סמך תמונות פנים. המודל FAHR-Face, שאומן על יותר מ-40 מיליון תמונות, מציע גישה חדשנית לחיזוי מדדי בריאות, עם דיוק גבוה בהערכת גיל. המחקר פורסם בכתב העת Lancet Digital Health.

מערכת הבריאות הציבורית בישראל סובלת מקיצוצים משמעותיים בתקציב, כולל העברת 600 מיליון שקל למשרדים אחרים, בעקבות גירעונות שנגרמו במבצע "שאגת הארי". בתי החולים הממשלתיים, שנפגעו כלכלית בסכום של כ-750 מיליון שקל, עלולים להידרש להשתמש בקרן המחקרים שלהם כדי לכסות את הגירעונות, דבר שיכול לפגוע באיכות הטיפול הרפואי לאזרחים.

סלינה גומז, בת 34, שיתפה בסטורי באינסטגרם על הקושי להפסיק את השימוש בסיגריות אלקטרוניות, שהשפיע על קולה. היא הביעה שמחה על שהצליחה להפסיק, אך ציינה כי הגמילה קשה מאוד. ד"ר אמיליה חרדק הסבירה כי הקושי נובע לא רק מהתמכרות לניקוטין אלא גם מתלות פסיכולוגית בהרגלים הנלווים.

מחקר שנערך בשיתוף שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן-גוריון מצא כי מודלי בינה מלאכותית מצליחים לזהות מתי יש צורך בבדיקות רפואיות, אך גם טועים ב-5.4% מהמקרים שבהם נכון להימנע מבדיקה או טיפול. ד"ר דין אריאל מדגיש כי רפואת יתר נובעת מלחץ מצד מטופלים ומטפלים, והשאלה היא מתי נכון לבצע בדיקות רפואיות.

בעונת השפעת הנוכחית, 15 אנשים אושפזו בטיפול נמרץ בעקבות המחלה, בעוד שמבוטחים רבים מתקשים לקבוע תורים לחיסון. קופות החולים מדווחות על מחסור בחיסונים עקב עיכובים באספקה, אך מבטיחות שהחיסונים יגיעו לכל המרפאות עד יום רביעי הקרוב.

הכתבה מדגישה את המגבלות של מדד ה-BMI ככלי להערכת מצב בריאותי, ומסבירה כי השוואה בין אנשים עם אותו BMI עשויה להיות מטעה. פרופ' איתמר רז מציע להסתכל על מדדים נוספים כמו היקף המותניים, ומדגיש את החשיבות של הערכה רפואית מעמיקה במהלך טיפול בהשמנה, במיוחד כאשר הירידה במשקל נעצרת.