בית משפט השלום בחיפה שחרר שני תיירים גרמנים שנעצרו בחשד לריגול לאחר שצילמו את כלא דמון. השופטת אורית קנטור קבעה כי אין איסור על צילום כלא מבחוץ ולא נמצאו ראיות התומכות בחשד, והוסיפה כי היה מקום להפעיל שיקול דעת במעצרם לאור המצב ההסברתי בישראל.

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, ועדת הבחירות ומשרד התחבורה הודיעו על מתן נסיעות חינם ברכבות ובאוטובוסים בין-עירוניים החל מהערב ועד לסיום יום הבחירות. הנסיעות החינמיות יינתנו בקווים מעל 15 קילומטרים, כאשר ברכבת יש להנפיק כרטיסי נייר פיזיים. בנוסף, עיריית תל אביב-יפו תאפשר חניה חינם במדרכות ובחניונים העירוניים.

במכון הרטמן מתקיים פורום שבועי הממוקד בשסע בחברה הישראלית, בו נדונה השפעת הפחדים של קבוצות שונות על האיבה ההדדית. הדיונים מתמקדים בפחדים של המחנה החרדי, החילוני-ליברלי והציונות הדתית, כשהמטרה היא להבין את רגשותיהם ולמצוא דרכים לאיחוי השסע מבלי לוותר על אידיאולוגיות.

המבצע בחברון, שהחל בעקבות פיגוע ירי שבו נהרגו שני לוחמי צה"ל, מעורר מחלוקות בין צמרת צה"ל לדרג המדיני. הרמטכ"ל המליץ לסיים את המבצע בשל תוצאות דלות, אך ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו להמשיך בפעולה במטרה לאתר אמצעי לחימה ולהשיג הרתעה.

הכתבה מציגה את המושג אחוז החסימה (3.25%) והשפעתו על תוצאות הבחירות, במיוחד עבור מפלגות קטנות. היא מתארת דמויות מרכזיות כמו גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואיתמר בן גביר, ומדוברת על האתגרים שמציבה איראן לישראל גם לאחר הבחירות.

רונן מנליס, מנהל הקמפיין של גדי איזנקוט, התייחס לביקורת ממפלגות במחנה השינוי והדגיש את הצורך במפלגה הגדולה כדי להחליף את בנימין נתניהו. הוא ציין כי אם מפלגת "ישר" לא תשיג פער משמעותי במנדטים, הלגיטימציה להקמת ממשלה חדשה תקטן, והדגיש את החשיבות של קמפיין מאוחד למען הצלחה בבחירות.

כ-810 אלף ישראלים בעלי זכות בחירה מתגוררים בחו"ל, ועשרות אלפים מהם צפויים להשתתף בבחירות 2026. מיזם "Fly&Vote" מסייע בהשגת טיסות מיוחדות עבור ישראלים, כמו טיסה מפורטוגל, כדי לאפשר להם לממש את זכות ההצבעה. המצביעים מדגישים את החשיבות של השפעה על עתיד ישראל, גם אם הם מתגוררים בחו"ל.

תחקיר בעיתון אוסטרלי חושף כי המיליארדר ג'יימס פאקר העביר במשך שנתיים תשלומים חודשיים למשרד עורכי הדין חדד רוט שנהר, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו. ההעברות, totaling 1.25 מיליון דולר, החלו לאחר חידוש הקשר בין השניים, למרות האשמות נגד נתניהו על קבלת מתנות מפאקר. הרשויות בישראל מזהירות מפני קבלת כספים מתומכים לצורך מימון הגנה משפטית.

שר הביטחון ישראל כ"ץ טוען כי לא הייתה כוונה ליזום תקיפה על איראן לפני הבחירות, אך דיווחים מצביעים על כך שראש הממשלה נתניהו פעל לקידום תקיפות חדשות. גורמים אמריקנים מסרו כי טראמפ לא נתן אור ירוק למבצע משותף, והכוחות האמריקניים במזרח התיכון מוכנים לתגובה אפשרית בתוך 96 שעות.

דונלד טראמפ פרסם הודעת תמיכה נוספת בבנימין נתניהו לקראת הבחירות בישראל, בה הדגיש את מערכת היחסים החיובית ביניהם ואת הישגיו של נתניהו. גדי איזנקוט, יריבו בבחירות, הגיב על כך, טוען כי נתניהו נשען על קמפיין פחד ושקרים, והביע את אמונו בבחירה חופשית של אזרחי ישראל.

לאחר הבחירות בישראל, הממשלה החדשה תצטרך לשקול מחדש את האסטרטגיה שלה מול איראן, שהתחזקה בעקבות המלחמות האחרונות. למרות פגיעותיה, המשטר האיראני שורד וממשיך לפתח את תוכניות הגרעין שלו, מה שמחייב את ישראל לפעול באופן מתמשך להחלשתו ולהיערך לתרחישים עתידיים.

פחות מ-24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט שואפת להיות המפלגה הגדולה ביותר, בעוד הליכוד בראשות בנימין נתניהו משנה את הקמפיין להדגשת בהילות. המפלגות מתמקדות בניסיון לשכנע מצביעים לא מחויבים, כאשר הבחירות נתפסות כגורליות לעתיד המדינה.

הכתבה עוסקת בחמש מערכות הבחירות המרכזיות שעיצבו את פני ישראל, כולל המהפך של 1977, שבו הליכוד סיים את שלטון מפא"י, ומערכת הבחירות של 1981, שבה בגין התמודד עם חשש מהפסד לפרס. בנוסף, נדונה השפעתן של תופעות כמו רצח רבין וההגירה של הערבים על המערכת הפוליטית בישראל.

הכתבה עוסקת באיומים של ראש הממשלה נתניהו על סנקציות שיכולות להוטל על ישראל אם תימשך המגמה הנוכחית, בעקבות חקיקה במערב אירופה וארצות הברית. עם זאת, נמסר כי יש אפשרות לעצור את התהליך המסוכן על ידי בחירת ממשלה אחראית בבחירות הקרובות, שתוכל לשפר את המצב הפוליטי והכלכלי של ישראל.

הכתבה מתארת את יום הבחירות הקרב ובא בישראל, המתרחש לאחר ארבע שנים של אירועים מטלטלים, כולל מלחמה ואסון. היא מדגישה את המצב הפוסט-טראומטי של האומה ואת השפעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על המערכת הפוליטית, תוך שאלות לגבי עתיד המדינה והאפשרות לשינוי.

הכתבה עוסקת בניתוח הביקורת של האופוזיציה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות דבריו על "כלכלה עוקפת סנקציות". היא מצביעה על חוסר התוכנית המוצעת על ידי האופוזיציה לשיקום מעמד ישראל הבינלאומי, ומדגישה את הצורך במהלכים משמעותיים מעבר להחלפת השלטון כדי למנוע את ההשלכות הכלכליות והביטחוניות המתרקמות.

מערכת הבחירות הקרבה ב-6 באוקטובר מגיעה לאחר שלוש שנים קשות, אך לא מצליחה לשקף שינויים משמעותיים בציפיות הציבור. רעיונות כמו ממשלת אחדות ודמויות חדשות לא זכו לתמיכה רחבה, והנושאים המרכזיים לא השתנו, כאשר משבר הגיוס לא תפס את מרכז הבמה.

חבר הכנסת יצחק גולדקנופף טוען כי הבחירות הקרובות בישראל יעסקו בשאלת הנאמנות והשירות למפעל הציוני, במיוחד לאור השינויים הדמוגרפיים והמצב הביטחוני. עם כ-50% מילדי כיתות א' המגיעים מרקע חרדי או ערבי, יש צורך דחוף לבחון את ההשפעות על החברה הישראלית והיכולת לשמר מדינה ציונית ועצמאית.

מתחילת השנה נהרגו 363 ישראלים בתאונות דרכים, מתוכם 7 בשבוע האחרון. למרות המצב הקשה, מפלגות רבות לא מציעות תוכניות ברורות לטיפול בקטל בכבישים, והתקציבים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צומצמו, מה שמוביל לעלייה מדאיגה במספר ההרוגים בישראל.

ביום שלישי הקרוב, מועד הבחירות לכנסת ה-26, צפויים גשמים משמעותיים בעיקר בדרום ובמזרח הארץ, עם סופות רעמים ושיטפונות בנחלי הנגב וים המלח. ד"ר עמיר גבעתי מהשירות המטאורולוגי ציין כי ברוב האזורים בארץ לא ירגישו את הגשמים, והם צפויים להתפשט למרכז הארץ רק ביום רביעי.

לקראת הבחירות לכנסת ביום שלישי הקרוב, המשטרה נערכת לאבטחה רחבת היקף עם יותר מ-20,000 שוטרים ואלפי מאבטחים. הכוחות יתמקדו במוקדי הצבעה ובקלפיות המוגדרות כבעייתיות, תוך התמודדות עם תרחישי איום כמו פיגועי טרור והפרות סדר. בנוסף, יוקמו מחסומים בכניסות לערים הגדולות ויופעלו מערכי מודיעין לחקירות הקשורות להליך הבחירות.

עצרת הבחירות של יהדות התורה התקיימה בבני ברק, בהשתתפות רבבות תומכים. הרב שריאל רוזנברג הדגיש את חובת ההצבעה למרות טענות על שחיתות במדינה, בעוד יו"ר דגל התורה משה גפני התייחס לאיומים מצד השמאל. המפלגה מתמקדת בגיוס תמיכה מהציבור החרדי לקראת הבחירות הקרובות.

בשיחה שנחשפה, שר החינוך יואב קיש ביקש מנתניהו לא לאפשר צילום בזמן שדיווח על דיל עם הרב חיים יוסף דוד אברג'ל, החשוד בעבירות מין, לפיו אברג'ל יפרוש מהמרוץ לכנסת בתמורה לקידום חקיקה שתאפשר מינוי סגן שר שאינו חבר כנסת. הפרישה צפויה להעביר את התמיכה במפלגת אח"י לליכוד, כאשר נתניהו הביע תמיכה בהחלטה.

בבחירות הקרובות צפוי מספר חסר תקדים של 600-650 אלף ישראלים להצביע במעטפות כפולות, בעיקר משרתי מילואים ומפונים. ההשפעה על חלוקת המנדטים עשויה להיות משמעותית, כאשר המעטפות הכפולות נוטות לפגוע במפלגות החרדיות והערביות ולשפר את מצבן של המפלגות הציוניות.

לקראת הבחירות הקרובות, ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי אם לא ייבחר, ישראל תתמודד עם "סכנה קיומית" מאיראן, בניגוד להצהרותיו על "ניצחון לדורות" לאחר מבצע "עם כלביא". קמפיין ההפחדה התגבר בעקבות תמיכת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנתניהו, והדגיש את האיום הגרעיני המוחשי על תל אביב.

במערכת הבחירות הנוכחית הוגשו עד כה 276 עתירות תעמולה, כמעט פי חמישה מהבחירות הקודמות. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מתמודד עם עומס יוצא דופן, כאשר חלק מהעתירות כוללות מאות פרסומים. הכלים המשפטיים הקיימים אינם מספיקים להתמודד עם המציאות הדיגיטלית המורכבת של היום.

ממשלת צ'כיה בראשות אנדריי באביש, הנתמכת במפלגת הימין הקיצוני SPD, החלה לקדם שינויים במימון השידור הציבורי, כולל ביטול אגרת השידור החודשית. המהלך, שמעורר חשש לפגיעה בעצמאות התקשורת, משווה לרפורמות שנעשו בהונגריה תחת ויקטור אורבן, שגרמו להטיית התקשורת לטובת השלטון.

ביום הבחירות 2026, ועדת הבחירות המרכזית תפעיל מערכת פיקוח ובקרה רב שכבתית, הכוללת מזכירי קלפי, חברי ועדה ומשקיפים. תהליך ההצבעה והספירה יתועדו בקפידה, עם בדיקות לזכאות המצביעים, פיקוח על המעטפות הכפולות וספירה ידנית של הקולות, כדי להבטיח את טוהר הבחירות.

פרופסור שחר נבו מאוניברסיטת בר אילן, המואשם בתכנון פיגועי ענק נגד ערבים, טוען במהלך דיון בבית המשפט כי הוא נורמלי ואינו זקוק לבדיקה פסיכיאטרית. נבו ביקש להציג את התוכנית המלאה שלו, טען כי ישנם אנשים אחרים שצריכים לעמוד לדין, והתלונן על תנאי כליאתו בכלא איילון.

הרב אלי סדן, ראש מכינת עלי, שובר שתיקה ותומך בעופר וינטר לקראת הבחירות, לאחר שנחשפו ניסיונות של ראש הממשלה נתניהו והשר סמוטריץ' לשדל אותו לקרוא לפרישת וינטר. סדן הבהיר כי הוא מאחל לוינטר לעבור את אחוז החסימה, ובכך לאפשר לנתניהו להקים ממשלת ימין מלאה.