יאנה זיקובה, בת 43, נרצחה בדירתה בקריית חיים על ידי הפרוד שלה, לעיני בנה בן ה-6. במקביל, מדווחים בארה"ב על פינוי דיפלומטים מהאזור, כאשר נשיא איראן מביע רצון לחזור למו"מ. בנוסף, נתניהו הורה לשנות את עמדת ישראל בנוגע לאיי פוקלנד.

בראיון טלוויזיוני, ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו טען כי המשך כהונתו יוביל לסנקציות כלכליות קשות על ישראל, מה שיחייב את המדינה לעבור לשימוש במטבעות קריפטו. דבריו עוררו התנגדות רבה, כאשר כלכלנים מזהירים כי הצעותיו עלולות להרוס את הכלכלה הישראלית ולהוביל לבריחת הון מהמדינה.

תחקיר של ארגון "פייק ריפורטר" חשף רשת השפעה לא אותנטית המונה מאות חשבונות ברשתות החברתיות, שנועדה לקדם את מפלגת נעם בראשות אבי מעוז. החשבונות, שנפתחו באוקטובר, התחזו לחילונים או מסורתיים והפיצו מסרים נגד שילוב מורים ערבים במערכת החינוך, תוך יצירת מצג שווא של תמיכה רחבה במפלגה.

סמ"ר רון יונתן רויטמן, בן 18, נפל בפיגוע ירי ליד חברון לאחר שהקדיש את זמנו להכנות לשירות קרבי בשייטת. בסרט תיעוד שצילם לפני גיוסו, הוא שיתף את חלומותיו להגיע למקום גבוה בצבא, אך פציעה שינתה את תוכניותיו. חברו הקרוב, איתי יורמן, סיפר על הקשר העמוק ביניהם ועל הכאב בעקבות האובדן.

אילן שור, אוליגרך מולדובי בעל אזרחות ישראלית, הקים את חברת A7 כדי לסייע לרוסיה לעקוף סנקציות בינלאומיות, תוך קיום קשרים עם איראן. תחקירים מצביעים על כך שהחברה העבירה 14 מיליארד דולר בין נובמבר 2024 ליולי 2025, באמצעות רשת של חברות מתווכות ושיטות מסחר כוזבות.

ירון סנקר, רוצח שכיר שהורשע ברצח שני בני אדם במספרה בהוד השרון, נידון לשני מאסרי עולם. במהלך המשפט, הוא הביע חרטה על מעשיו אך שתק על הדוכן. החקירה חשפה קשרים עם דמויות פליליות נוספות וניסיונות רצח נוספים שביצע.

שריפה גדולה פרצה במבנה ההיסטורי "קן הנשרים" בבוואריה, ששימש את אדולף היטלר, כאשר כ-200 כבאים הוזעקו למקום כדי להשתלט על הלהבות. לא היו נפגעים, אך אדם נעצר בחשד למעורבות באירוע, וחקירה פלילית מתנהלת בנוגע לסיבת השריפה.

הילד בן ה-6, שהיה עד לרצח אמו יאנה זיקובה בחיפה, נמצא בטיפול של שירותי הרווחה. סבתו, אשר קשורה אליו מאוד, עושה את דרכה לישראל כדי לסייע לו, בעוד הרווחה מחפשת בני משפחה נוספים שיכולים לתמוך בו לאחר הטרגדיה.

איאן ברינקסמן, עובד קבלן של ה-CIA, נעצר בחשד שהעביר מידע מסווג לבת זוגו, העיתונאית אאידה צ'אבס, שהשתמשה בו לכתבות על ישראל. המידע כלל דוחות מודיעיניים רגישים, והחשד הוא כי ברינקסמן ניצל את גישתו למערכות המודיעין במשך חודשים.

הכתבה עוקבת אחרי ההיסטוריה של אחוז החסימה בישראל, החל מהכנסת הראשונה שבה נדרשו כ-3,670 קולות כדי להיכנס, ועד לבחירות 2022 שבהן מרצ קיבלה מעל 150 אלף קולות אך נותרה מחוץ לכנסת. במהלך השנים, מפלגות רבות כמו פנינה רוזנבלום, פלאטו שרון וזהבה גלאון לא הצליחו לעבור את הרף, מה שמדגיש את השפעתו של אחוז החסימה על הפוליטיקה הישראלית.

בוקר של פקקים חמור נרשם בנתיבי איילון בעקבות עבודות תשתית של רכבת ישראל, שהחלו ביום שישי בשעה 20:00. העבודות, שנועדו להאריך את רציפי הרכבת ולהתאים אותן לרכבות חדשות, יצרו שינויים בהסדרי התנועה במקטעים שונים בכביש איילון ובכביש 531, והנהגים מתבקשים להיערך לעומסים נוספים במהלך סוף השבוע.

משרד החוץ הישראלי פרסם אזהרה לאזרחים הנמצאים בצרפת לנקוט זהירות בעקבות חשש להתחדשות המהומות במדינה. ההמלצות כוללות הימנעות מהגעה למוקדי הפגנות והיערכות לשיבושים בתחבורה, כאשר מוסדות תרבות וחנויות יוקרה בפריז ייסגרו במהלך סוף השבוע.

הסקרים שפורסמו ביום שישי האחרון לפני הבחירות מראים כי גוש השינוי זוכה ליתרון של 2 עד 6 מנדטים על גוש נתניהו, אך אף אחד מהגושים לא מגיע ל-61 מנדטים. מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר לא מצליחה לעבור את אחוז החסימה, בעוד מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט מובילה עם 22 מנדטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, בהיקף של 38 מיליארד דולר, עשוי להסתיים, מה שמעורר חששות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. הוא ציין כי ישראל עלולה להתמודד עם סנקציות בנקאיות שיכולות לפגוע במערכת הכלכלית שלה ובקשרים עם הבנקים בעולם, דבר שיכול להוביל לריסוק כלכלי.

יו"ר ועדת הבחירות, נעם סולברג, הורה לליכוד לפרסם הבהרה בעברית על שלטי חוצות המפרסמים את גדי איזנקוט ויאיר גולן, תוך שימוש בצבעים המזוהים עם מפלגת ישר!. השלטים, שהוצבו במוקדים שונים בארץ, עלולים להטעות את הציבור לגבי קשר פוליטי בין המפלגות, והליכוד נדרש להסירם בהקדם.

מפלגת אח"י, בראשות הרב חיים יוסף דוד אברג'ל החשוד בעבירות מין, הודיעה על פרישתה מהמרוץ לכנסת ה-26 ארבעה ימים לפני הבחירות. הפרישה הגיעה לאחר פגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים נוספים, והובילה להסכם לפיו התמיכה במפלגה תעבור לליכוד, תוך התחייבות לקדם חקיקה בנושאים שהעלתה התנועה.

הכתבה מתארת את מנהיגותו המוסרית של בני גנץ, שהחלה במפגש לימודי לפני יותר מעשור, והדגישה את החלטותיו החשובות בשעת חירום, כמו כניסתו לממשלת הקורונה. גנץ, המונע על ידי ערכים מוסריים, מציג דוגמה למנהיגות שאינה נרתעת מקשיים, ומדגיש את הצורך במנהיגים נוספים בעלי ערכים דומים בחברה הישראלית.

הכתבה עוסקת בכישלונות הביטחוניים של ממשלת נתניהו, במיוחד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, שבו לא הצליחה הממשלה להגן על אזרחיה. המאמר מדגיש את חוסר האמון ביכולת ההגנה של הממשלה, ומבקר את תפקודו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתקופה זו.

ארבעה ימים לפני הבחירות, המאמר מדגיש את החשיבות הקריטית של ההצבעה, כאשר על כף המאזניים מונחים חייהם של אזרחי ישראל ועתיד המדינה. עם תרחישים כמו ממשלת מיעוט או בחירות חוזרות, הכותבת מזהירה מפני המשך שלטון הממשלה הנוכחית ומדגישה את הצורך ברוב משמעותי כדי להבטיח יציבות ושיקום.

הכתבה עוסקת בקמפיין שניהל ערוץ 14 נגד גדי איזנקוט, תוך דגש על זהותו המזרחית והשפעתו על השיח הציבורי. היא בוחנת את תאוריית ישראל השנייה של ד"ר אבישי בן-חיים, המצביעה על יחסי הכוח בין המרכז לפריפריה, ומבקרת את התפיסה המזרחית המוצגת בה, אשר מדכאת את המזרחיות במקום להעצימה.

עדותו של מנדלבליט במשפט נתניהו חושפת כי הוא לא בחן את רוב הראיות בתיק 4000, והודה שלא היה בטוח אם אישר את פתיחת החקירה. גילויים אלה מעלים שאלות לגבי סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והאם שימש כ"נייר צלופן" עבור התביעה.

הכתבה עוסקת במצב השמאל הישראלי והתגובות לפסטיבל אינדינגב, בו שרו צעירים את "שיר לשלום". המחבר מדגיש את הקשיים בהבנת הצד השני והכישלונות של תהליך אוסלו, תוך ציון המספרים הכואבים של 4,500 גופות יהודים שהבהירו לרוב הציבור שאין עם מי לעשות שלום.

במהלך טקס הלוויה בכנסייה בכפר חמוד שבמחוז אל-כרכ, פתחו שני חמושים באש לעבר הנוכחים, מה שהוביל למותם של שבעה בני אדם ולפציעתם של אחרים. כוחות הביטחון הירדניים מנהלים מצוד אחר החשודים, והציבור מתבקש להסתמך על מידע רשמי בלבד בנוגע לאירוע.

הכתבה מתארת את מקרי הרצח המסתוריים של ד"ר מרים וילמובסקי, שנמצאה מתה באכזריות בערב שמחת תורה של 1987, ובתה, שנרצחה 14 שנים לאחר מכן. למרות חקירות מאומצות, הרוצחים לא נתפסו מעולם, והשניים נותרו חלק ממקרה פלילי בלתי פתור בתל אביב.

תושבים משכונות מונטיפיורי ויפו מדווחים על תחושת חוסר ביטחון גוברת בעקבות השתלטות דרי רחוב ושימוש בסמים במקומות ציבוריים. המצב, שמזכיר את התופעות באזור התחנה המרכזית, מתפשט לשכונות נוספות בעיר, מה שמוביל לתחושות דאגה בקרב משפחות עם ילדים.

במאמרו של ארי שביט, הוא טוען כי הבחירות ב-2026 יובילו לניצחון המחנה הליברלי, אך הקרב על זהות המדינה יוכרע לטובת היהודים הדתיים. שביט מבצע הבחנה בין יהודים לישראלים, ומדגיש את הקיטוב הפוליטי בישראל, שבו הזהות הפוליטית הופכת לדיכוטומית, תוך התעלמות מהמורכבות החברתית של החברה הישראלית.

הכתבה עוסקת בתגובה של משה פייגלין לתשדיר הבחירות של הרשימה המשותפת, שבו אזרחים מדברים בערבית. פייגלין טוען כי השפה הערבית מהווה איום על המרחב הציבורי בישראל, ומבצע הכללה גזענית על דוברי הערבית, תוך שהוא מתעלם מההקשר המורכב של הפיגועים במדינה. המאמר מדגיש את החשיבות של חירויות השפה והבעת דעות במדינה דמוקרטית.

הכתבה עוסקת בכישלון בהבנת כוונות חמאס, אשר נבע מהנחות שגויות לגבי חולשתו ומוטיבציותיו. המאמר מדגיש את הצורך להטיל ספק בפרשנויות הקיימות ולבחון את המציאות באופן מעמיק, במיוחד בהקשר למשא ומתן על החטופים, כדי למנוע תוצאות מסוכנות בעתיד.

בין השנים 2000 ל-2025 נולדו 95 תינוקות ביבנאל לאימהות קטינות, חלקן בגיל 15 בלבד. הכתבה מציגה את השאלות הקשות סביב תופעה זו, כולל חובת המדינה להגן על הילדות ולמנוע נישואים מוקדמים, תוך הדגשת הצורך בבדיקה מערכתית יסודית של המצב.

הכתבה מתארת את התופעה של טרור יהודי בגדה המערבית, המכוון נגד אוכלוסייה פלסטינית חסרת ישע. המאמר מדגיש את חובת ההגנה של ישראל על האזרחים הפלסטינים, ומצביע על כך שהמעשים הללו מחזקים את הטיעונים הפלסטיניים להקמת מדינה, תוך פגיעה במעמד הבינלאומי של ישראל.