בנימין נתניהו הבהיר כי ישראל לא תסבול התבססות צבאית טורקית בסוריה, בעקבות התקיפה בשדה התעופה אבו אל דוחור. הכתבה מציינת את החששות הישראליים מהתפתחות קשרים צבאיים וכלכליים בין טורקיה לסוריה, ומעלה שאלות לגבי מדיניות הביטחון של ישראל והאפשרויות הדיפלומטיות לפתרון הסכסוכים.

אבי דיכטר, לשעבר שר החקלאות, הודח מהכנסת בעקבות חוסר הצלחה בהובלת רפורמות בתחום המזון ותמיכתו במגדלי העופות, שהובילה לעליית מחירים לצרכן. במהלך כהונתו, הוא התנגד ליוזמות פתיחת השוק לתחרות מיבוא, דבר שגרם למחירים הגבוהים של מוצרי החלב והעוף בישראל.

בכתבה מוצגת קריקטורה יומית המתארת את המתיחות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארדואן, בהקשר למשברים הפנימיים בישראל ובסוריה. הקריקטורה מצביעה על ניסיונות להסב את תשומת הלב הציבורית מהבעיות הפנימיות במדינה, תוך התמקדות באירועים פוליטיים עדכניים כמו הפריימריז בליכוד.

יועז הנדל, בריאיון לערוץ 12, הביע תמיכה בתוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ', המובילה להקצאת תקציבים למיזמים יהודיים בנגב וביהודה ושומרון. הנדל טוען כי ממשלה בשותפות עם מפלגה ערבית תוביל לאוטונומיה ערבית, ומבקר את המדיניות המובילה לפינוי כפרים בדואיים.

דויד כח, בן 19 מכפר סבא, משתף את מחשבותיו על מהות הציונות והיהדות, תוך שהוא מדגיש את השאיפה להיות אור לגויים ואת הצורך בהשתלמות מוסרית ורוחנית. הוא מציין כי להיות יהודי עבורו אינו תלוי בקיום מצוות, אלא בהשתייכות לעם היהודי ובשאיפה לאידיאלים גבוהים.

הכתבה עוסקת בבעיית הלימה בבינה מלאכותית, המתארת את הפער בין הכוונות של המתכנתים לבין פעולות המודלים עצמם. המאמר מדגיש כי המודלים לומדים מערכים ותכנים שנוצרו על ידי בני אדם, ולכן יש לקחת אחריות על התנהגותם. דוגמאות מההיסטוריה מצביעות על ניסיונות לקבוע ערכים מוסריים, אך המודלים לא תמיד פועלים בהתאם להם.

האגודה למען הלהט"ב פרסמה פוסט המברך את אמיר אוחנה על הישגו בפריימריז בליכוד, אך המאמר טוען כי אוחנה, חבר קואליציה הפוגעת בזכויות הקהילה, לא עשה די למענה. המצב עבור הקהילה הלהט"בית, במיוחד עבור הקהילה הטרנסית, מחמיר, עם עלייה באלימות ופגיעות במרחב הציבורי.

בישיבת סיעה של חד"ש־תע"ל, טיבי וג'בארין דנו באפשרות להחזיר את האמון הציבורי ולהעלות את שיעור ההצבעה. אם יצליחו במטרה זו, החיבור שהושג עשוי להשפיע משמעותית על מפת הכוחות הפוליטית בישראל.

אורית לביא־נשיאל טוענת כי המושג "ציונות" איבד את משמעותו והפך לאנדרטה לעבר, בעוד שהעובדה שיש גזענים המשתמשים בו אינה מבטלת את הצורך ברעיון הציוני. המאמר מדגיש את החשיבות של שמירה על הציונות לאור האנטישמיות המתרקמת והבעיות החברתיות הקיימות בישראל.

הכתבה כוללת שלוש תגובות שונות לנושאים אקטואליים: סימון עצורים במספרים על ידי צה"ל, תוצאות הפריימריז בליכוד והשפעתן על אבי דיכטר, ודיון על רלוונטיות הציונות במגילת העצמאות. המגיבים מביעים דאגה מהמצב החברתי והפוליטי בישראל, תוך קריאה לשינוי ולחינוך לערכים ציוניים.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-19 באוגוסט 2026, המתמקדת בפריימריז בליכוד ובברכתו של נתניהו על התוצאות, תוך התייחסות לנזק שגרמו הבחירות. בנוסף, נדונה התעלמות המשטרה מפעולות שיטור של פעיל ימין במדים בהפגנות נגד הממשלה, והמצב הביטחוני המורכב באזור.

במשך שנים רבות, כינוס איפא"ק בוושינגטון שיקף את הקשרים החזקים בין ארה"ב לישראל, עם נוכחות מרשימה של 18 אלף משתתפים בשנת 2019. עם זאת, המאמר מצביע על כך שהמכנה המשותף בין המדינות הולך ומתפורר, מה שמעיד על שינוי משמעותי ביחסים הערכיים והזהותיים ביניהן.

בפריימריז של מפלגת הליכוד, אלי כהן, אמיר אוחנה ויריב לוין מתייצבים בצמרת עם תוצאות ראשוניות המצביעות על תמיכה רחבה. לאחר ספירת כ-90% מהקולות, המועמדים הללו מצביעים על שינוי משמעותי בכיווני המפלגה לקראת הבחירות הקרובות.

עינב צנגאוקר מתייחסת לביקורת שהושמעה כלפי מנהיגי השמאל בעקבות מאמרה של קרולינה לנדסמן. היא מדגישה את הצורך להפסיק לחפש פגמים במנהיגים ולתמוך בהם, במיוחד לאחר התנצלותו של יאיר גולן על דבריו.

מועתסם אל־קאק, תושב ערבי בן 30, הותקף על ידי אנשי ימין קיצוני בצומת, מה שהוביל לעקירת שישה משיניו. למרות שהאירוע תועד במצלמות אבטחה, עד כה לא נעצרו התוקפים ולא ננקטו צעדים משמעותיים מצד המשטרה. המקרה מעורר שאלות לגבי אכיפת החוק והיחס לערבים בישראל.

יואב סגלוביץ, לשעבר ח"כ ממפלגת יש עתיד ומפקד אגף החקירות במשטרת ישראל, נוקט צעד משמעותי במערכת הפוליטית הישראלית על ידי הצעת הצטרפות לרע"מ, מפלגה ערבית מוסלמית. אם יתקבל, הוא יתפקד כמספר שתיים ברשימה, מיד אחרי היו"ר מנסור עבאס, מה שיכול לשנות את פני השיח הפוליטי בישראל.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של עמוס בידרמן, המתמקדת באירועים פוליטיים עכשוויים, כולל פריימריז בליכוד ושיעור הצבעה נמוך. בנוסף, נדונה תמיכתו של איש עסקים בתומכי נתניהו במיזמי תעמולה, והמצב הפוליטי הכללי בישראל.

בכתבה נבחנת סקירתו של פרופ' יצחק זמיר על משמעות המונח "ציונות" והשפעתו על הזהות הישראלית. זמיר טוען כי עם הקמת מדינת ישראל, המושג ציונות זקוק להגדרה מחודשת, והישראלים צריכים להתמודד עם השאלות המורכבות שעולות בעקבות השינויים החברתיים והפוליטיים הנוכחיים.

הכתבה עוסקת בתגובה לביקורת שהושמעה על הכיבוש הישראלי, 50 שנה לאחר הקמת מחנה השלום. המאמר המקורי של ערן רולניק מתאר את הציפייה לחיל פרשים דוברי צרפתית שיביאו לסיום הכיבוש, והכותב מציע נקודת מבט נוספת על המצב.