הכתבה עוסקת בכישלונה של איראן להשיג נשק גרעיני, לאחר שהשקיעה בכך משאבים רבים במשך שני עשורים. המשבר הנוכחי, שנגרם בעקבות המלחמה בעזה והאיום על המשטר, מציב את טהראן במצב קשה, שבו היא נתונה לאיומים פנימיים וחיצוניים על קיומה.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-20 בפברואר 2026, המתמקדת בנושאים מרכזיים כמו הנסיך אנדרואיראן, דונלד טראמפ, המצב ברצועת עזה, וחסן קשאעלה. הקריקטורה משקפת את האירועים והתגובות הציבוריות הנוגעים לאירועים הללו, תוך הדגשת ההקשרים החברתיים והפוליטיים הנוכחיים.

הכתבה עוסקת בזכויות הבדואים בנגב, ומדגישה כי היישוב עומר לא נבנה על אדמות שבט תראבין, שהועבר בהסכמה למקום אחר. כמו כן, מצוין כי במדינה קיימים 35 כפרים בדואיים לא מוכרים, בהם מתגוררים בין 300 ל-11,000 תושבים, אשר חיים ללא תשתיות בסיסיות.

תערוכת אמנות שהוצגה בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב, המוקדשת להתנחלויות, עוררה סערה בקרב אנשי סגל ואקדמיה, ששלחו מכתב התנגדות להנהלת האוניברסיטה. נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת, טען כי מדובר בחופש ביטוי, אך המאמר מדגיש כי יש כאן זלזול בחוק הבינלאומי ובצורך להבחין בין פעילות לגיטימית בישראל לבין פעילות לא לגיטימית בשטחים הכבושים.

נציב שירות בתי הסוהר הביע התנגדות לעונש מוות למחבלים, תוך ציון ספקות לגבי יכולתו להרתיע. הכתבה עוסקת בהיסטוריה של עונש המוות, כולל התייחסויות לתוקידידס ולפרשות היסטוריות מהעבר היהודי והבריטי, ומדגימה את השפעת העונש על החברה והתרבות.

הכתבה עוסקת בהתנהלותו של בנימין נתניהו ברשתות החברתיות, שם הוא מפרסם תוכן קונספירטיבי בחשבון האישי שלו, בעוד שבחשבון הרשמי הוא מקדיש הספדים שונים לחיילים שנפלו. במיוחד מודגש ההבדל בין ההוקרה שניתנה לרן גואילי, שהוספד בחשבון הפרטי, לבין עפרי יפה, שהוקדש לו הספד מינימלי בלבד בחשבון הרשמי, ככל הנראה בשל עמדות משפחתו.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-19 בפברואר 2026, המתארת את האירועים המרכזיים על סדר היום, כולל דמויות כמו דונלד טראמפ ובצלאל סמוטריץ'. הקריקטורה משקפת את המצב הפוליטי והחברתי הנוכחי, עם התייחסות לנושאים כמו רמדאן, מתנחלים ורפורמת החלב.

הכתבה עוסקת בתגובות שונות על האפשרות להקים ממשלה בשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, כאשר יאיר לפיד וראשי האופוזיציה מתמודדים עם ביקורת על עמדותיהם בנושא. המאמר מדגיש את חוסר האמון של חלק מהבוחרים בראשי המפלגות ומצביע על הכאב ההיסטורי של תושבי הכפרים המגורשים, איקרית ובירעם, שממתינים לשוב לבתיהם כבר 77 שנים.

ד"ר יעקב ניר טוען כי ההצעה להגביל את הוצאת המידע על מצביעים מהקלפי היא לא מעשית ותוביל לבעיות נוספות. במקום זאת, הוא ממליץ על שיפור תהליך סיום יום הבחירות באמצעות הגדלת מספר המוקדנים במרכזים, כדי להקל על התורים והכאוס הקיים כיום.

במהלך תרגיל צבאי בדרום איראן שוגר טיל, כאשר המטרה היא להאריך את השיחות עם המערב ולדחות את איום המתקפה. האירועים מתרחשים על רקע התפתחויות פוליטיות באזור, כאשר איראן מנסה להימנע מהסלמה נוספת.

הכתבה עוסקת בהשפעת רפורמת החלב על מחירי החלב בישראל, שמגיעים ל-77% מעל הממוצע האירופי. הרפתנים מקבלים רק 35% ממחיר החלב ברשתות השיווק, והפערים נובעים מהוצאות נוספות כמו מע"מ גבוה, עלויות מזון וסובסידיות שאינן קיימות בישראל. הפחתת מחיר המטרה ב-15% עלולה להוביל לסגירת רפתות רבות.

הכתבה מתארת את הסכנות המתרקמות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בעיקר בעקבות התפתחויות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית והפצת מידע שגוי. מומלץ להגביר את האבטחה על מערכות הבחירות ולנקוט צעדים חקיקתיים כדי לשמור על טוהר הבחירות והאמון במוסדות הדמוקרטיים.

עמרי רונן, מראשי הסרבנים, הודיע על הצטרפותו למפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן, מהלך שגרם לתגובה נרגשת ברשתות החברתיות. עמית סגל, בתגובה, האשים את רונן וחבריו בסרבנות, אך רבים במחנה הליברלי מיהרו להדגיש את פועלו של רונן במילואים מאז 7 באוקטובר, מה שמעמיד את טענות סגל באור שלילי.

הכתבה מתארת את המצב הקשה בקהילות הפלסטיניות בצפון בקעת הירדן, שם נערים מתנחלים מבצעים תקיפות על רכוש פלסטיני, כולל ריקון מקורות מים והרס מזון. המאמר מדגיש את התמיכה הממשלתית בפעולות אלו ואת השפעתן על הקהילות המקומיות, תוך התמקדות בשילוב בין פעולות צה"ל למיליציות מתנחלות.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר עמוס בידרמן, המתארת את האירועים והנושאים המרכזיים שעל סדר היום בישראל. הקריקטורה משקפת את המצב החברתי והפוליטי הנוכחי, עם התייחסות למגוון נושאים כמו איראן, בני ברק ופרשת רונאל פישר.

הכתבה מתארת את הסכנות שבחוק אוּבר המקדמת שרת התחבורה מירי רגב, אשר מסיר את הדרישות להבטחת בטיחות הנוסעים, כמו רישיונות ותקני בטיחות לרכבים. החוק עלול להפוך את שוק ההסעות הפרטיות למקום מסוכן, שבו נוסעים נכנסים לרכב של נהגים לא מפוקחים, דבר שמעמיד את שלומם בסיכון.

הכתבה עוסקת במורשתו המוזיקלית של מתי כספי, אחד היוצרים המוכשרים בישראל, ומדגישה את השפעת שירי המשורר נתן זך על יצירתו. כספי, שהלחין שירים שנחשבו לא בלתי "מוזיקליים", פיתח סגנון ייחודי שהשפיע על התרבות הישראלית, אך זכה למעט תשומת לב בדיוני האבל עליו. המאמר מציע להעמיק בהבנת הקשרים בין המוזיקה של כספי למסורות מוזיקליות שונות.

הכתבה מציגה את הקשר בין האלימות הגואה בישראל ובשטחים לבין מדיניות הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו. עם עלייה חדה במספר מעשי הרצח ביישובים הערביים והפשיעה המתרקמת, נטען כי הממשלה מעודדת אלימות ככלי לשליטה ודיכוי, תוך יצירת אויבים דמיוניים בקרב הציבור.

הכתבה עוסקת בשימוש הלא ראוי במונח "סימטריה" על ידי פוליטיקאים מהימין, המנסים להצדיק את מעשיהם תוך התעלמות מהקשרים היסטוריים והקשרים בין סרבנות להפגנות. הכותב מצביע על כך שהשיח הציבורי מתעלם מהסרבנים האמיתיים ומציג תמונה מעוותת של המציאות הפוליטית בישראל.

ד"ר איתן יודילביץ טוען כי הקמת תחנת כוח גרעינית בישראל אינה ריאלית, בשל התנגדות בינלאומית והמצב הפוליטי בארצות הברית. הוא מדגיש את הפוטנציאל של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת, וממליץ להתמקד במטרות שאפתניות לייצור חשמל נקי עד 2035, במקום להילחם על הקמת כור גרעיני אזרחי.

הסרט הדוקומנטרי "ויני (איפה) ידידה?" של ישראלה שאער מתחקה אחר העלמותה של דודתה במסגרת פרשת היעלמות ילדי תימן, מזרח ובלקן. הסרט מציג עדויות של אחיות ומטפלות, ומבקש ליצור גשר לשיח על העוולות שנעשו, תוך הדגשת הקשיים והרגשות של המעורבים, ולא חיפוש אשמים.