צוות אסטרונומים המפעילים את מערך הטלסקופים ALMA זיהה גוף שמיימי קפוא בשם ED138, שעשוי להצטרף לרשימת כוכבי הלכת הננסיים במערכת השמש. הגוף נמצא במסלול אקסצנטרי יותר מזה של פלוטו, מה שמצביע על פוטנציאל משמעותי להבנת מבנה מערכת השמש.

מחקר חדש באי נגמבה שבאוגנדה מצא כי שימפנזות, כמו יויו ופאסה, מסוגלות לדכא דחפים אנוכיים ולשמור על קשרים חברתיים חזקים, גם כאשר הן נתקלות בפיתויים כמו פרוסות אננס. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Evolution and Human Behavior, מצביעים על כך שלשימפנזים יש ציפיות חברתיות הדומות לאלו של בני אדם, מה שעשוי לשפוך אור על שורשי המוסר והחברות האנושית.

מחקר שפורסם בכתב העת Plos One מצא כי מבוגרים צעירים (בני 20) הפגינו ביצועים יצירתיים טובים יותר מילדים בגילאי 4-7, במיוחד במשימות עם מגבלות זמן. עם זאת, המבוגרים דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדת ביצוע וביטחון עצמי נמוך יותר, בעוד הילדים נהנו יותר מהמשימות והרגישו בטוחים יותר.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו זנב של לטאה באורך 8 מילימטרים, השייך לעידן הקרטיקון, כלוא בתוך פיסת ענבר מיאנמר. מדובר בעדות המוקדמת ביותר לשימוש במנגנון האוטוטומיה, שבו בעלי חיים משילים חלק מגופם כדי להימלט מסכנה. הזנב התגלה במהלך בדיקות שגרתיות של אוסף הענברים במעבדה.

משלחת אמריקאית לאי ניקומורורו, שנועדה לחקור את תעלומת היעלמותה של הטייסת אמיליה ארהארט, דיווחה כי העצם שנחשד כשרידי המטוס היה למעשה גזעי עץ. אמיליה ארהארט והנווט שלה, פרד נונאן, נעלמו בשנת 1937 במהלך ניסיונם להקיף את העולם בטיסה, ועד היום לא נמצאו שרידים מהמטוס.

סוכנות החלל היפנית (JAXA) שיגרה גשושית בשם MMX שתאסוף דגימות קרקע מפובוס, אחד מירחיו של מאדים, ותשוב לכדור הארץ בשנת 2031. המשימה, שתימשך כחמש שנים, תסייע לחקור את הרכב הירח ולבחון אפשרויות להקמת בסיס עליו לקראת משימות מאוישות עתידיות למאדים.

ממצא ארכיאולוגי במערת שנידאר בצפון-מזרח עיראק חושף פצע שנגרם מחנית בניאנדרטל בן 45, מה שמעיד על אלימות בקרב בני דודינו האבולוציוניים. החוקרים מצאו גם קבורה יוצאת דופן של לפחות ארבעה ניאנדרטלים, מה שמעיד על התנהגות קבורה בעלת משמעות.

הלשכה הבינלאומית למידות ומשקלות החליטה על יישום "שעה מעוברת" בשנת 2027, במטרה לסנכרן את הזמן האוניברסלי עם סיבוב כדור הארץ. ההחלטה נועדה לצמצם שיבושים במערכות טכנולוגיות, כאשר הזמן יכול לסטות עד שעה מהזמן האסטרונומי לפני החלת השעה המעוברת.

נוצה משומרת שהתגלתה במונטנה, ארה"ב, מספקת עדות ייחודית לחקר הישרדות העופות לאחר הכחדת הדינוזאורים לפני כ־66 מיליון שנה. הנוצה, שנמצאה יחד עם עצמות ומרכיבים נוספים, מאפשרת לחוקרים להבין טוב יותר את חייהם ותכונותיהם של העופות בעידן זה, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לזהות את המין המדויק שלה.

ג'ונתן, צב יבשה ענק בן 194 החיים בסנט הלנה, נחשב לבעל החיים היבשתי הזקן ביותר בעולם. לאחרונה, חוקרים ריצפו את הגנום שלו, מה שמספק הזדמנות נדירה לחקור את הסודות של אריכות ימים. למרות סימני הזדקנות, ג'ונתן ממשיך ליהנות מחיים פעילים ומקשרים עם מבקרים.

הפעמונית חשופת הגרון, ציפור בגודל יונה, משמיעה קולות רועשים יותר מפילים ואריות, ומצטרפת למינים נוספים עם קריאות חזקות בטבע. מחקר חדש בכתב העת Evolution חשף את עוצמת השירה שלה ושל מיני ציפורים נוספים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למדידת עוצמת הקול בג'ונגלים של ברזיל.

ועדת פרס נובל הכריזה על אנרי קאגאן וקנזו סואיי כזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2026, על גילוי אפקטים לא לינאריים ואוטוקטליזה בסינתזות א־סימטריות. תגליותיהם פתרו תעלומה כימית בת יותר ממאה שנים, הקשורה להומוכיראליות באורגניזמים חיים. טקס הענקת הפרס יתקיים בסטוקהולם ב-10 בדצמבר.

פרנסיס האלזן, מדען בלגי בן 82, זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2026 על תרומתו למצפה הנייטרינו IceCube באנטארקטיקה. הפרס, בסך 1.2 מיליון דולר, יוענק לו בטקס בסטוקהולם ב-10 בדצמבר, בעקבות תגליותיו בחקר נייטרינו ברמות אנרגיה גבוהות מאוד.

ועדת פרס נובל הכריזה על קרל דייסרות', פיטר הגמאן וגיאורג נגל כזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2026, על תגליותיהם בתחום האופטוגנטיקה. השלושה, אשר ייחלקו פרס של 1.2 מיליון דולר, פיתחו טכניקות המאפשרות שליטה על תאי עצב במוח באמצעות אור, מה שמוביל להבנות חדשות על תפקוד המוח ולטיפולים פוטנציאליים בהפרעות נוירולוגיות.

צוות פיזיקאים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב פיתח מכשיר חדש המאפשר לבדוק את שתי התורות הפיזיקליות המרכזיות של המאה ה־20 – מכניקת הקוונטים ותורת היחסות – במקביל. ניסוי שנערך באמצעות המכשיר אישש עיקרון חשוב בתורת היחסות, המראה כי הוא תקף גם במערכות קוונטיות בתנאים מסוימים.

התפתחויות בבינה מלאכותית מאפשרות למודלים להתמודד עם בעיות מתמטיות מורכבות, כולל הוכחות לבעיות שהעסיקו מתמטיקאים במשך שנים. מתמטיקאים זוכי פרס פילדס חתמו על הצהרה המתריעה מפני הסכנות שהבינה המלאכותית מציבה לתחום, תוך שימוש בביטוי "לא מתואמים" לתיאור הפער בין מטרותיה לבין מטרות קהילת המתמטיקאים.

ד"ר ג'ייקוב דמביצר וד"ר דרור בן עמי ממוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב חקרו את התנהגות ההתקהלות סביב פגרים בחיות בר והציעו את "היפותזת ההלוויה". הם טוענים שהפגר משמש כמאגר מידע על סיבות המוות, ומאפשר לבעלי החיים ללמוד על סכנות בסביבה, תוך חיזוק הקשרים החברתיים ביניהם.

פרופ' חוסאם חאיק, מדען מהטכניון, מציע פתרון חדשני לאבחון מחלות באמצעות מדבקה קטנה שיכולה לזהות בעיות בריאותיות לפני הופעת הסימפטומים. חאיק, שהקדיש את מרבית הקריירה שלו למאבק במחלות כמו סרטן ריאות, מתאר את נחישותו להצלחה ואת השפעת ילדותו על גישתו המדעית.

מחקר חדש מציע כי אבן גיר קטנה שהוצגה במוזיאון בהולנד, אשר נחשבה עד כה לרסיס אדריכלי, היא למעשה לוח משחק רומי עתיק. החוקרים השתמשו בבינה מלאכותית כדי לנתח את דפוסי החריטה על האבן, ובכך הצליחו לשחזר את המשחק ולפתור תעלומה ארכאולוגית בת מאות שנים.

גשושית רובוטית בשם "לינק", שנשלחה על ידי חברת "קטליסט" במטרה להציל את טלסקופ החלל "סוויפט", נתקלה בבעיות טכניות ונכשלה במשימתה. לאחר ששהתה במרחק של 15-12 ק"מ מהטלסקופ, הגשושית חזרה לאטמוספירה ונשרפה, בעוד טלסקופ "סוויפט" צפוי להיכנס לשכבות צפופות יותר באטמוספירה ולהיפגע בתוך כמה חודשים.

כתבה זו עוסקת בגילויים חדשים בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד במודל קלוד של חברת אנתרופיק, אשר מציג ייצוגים פנימיים של רגשות כמו שמחה ועצב. מחקרים מראים כי רגשות אלו משפיעים על בחירות המודל, כאשר הוא מגיב למצבים שונים באופן דומה לתגובה אנושית, דבר שמעורר שאלות לגבי תודעת המודלים.

חוקרים גילו בפארק הלאומי הגעשי לאסן בקליפורניה מין חדש של אמבה, "אמבת האש מקסקייד", המסוגל לשרוד בטמפרטורות קיצוניות של עד 70 מעלות צלזיוס. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Cell, מעוררים שאלות חדשות לגבי גבולות החיים המורכבים על פני כדור הארץ.

מחקר חדש מצא כי בני אדם השתמשו באגוזי בטל כחומרים משני תודעה כבר לפני 16 עד 25 אלף שנה, על סמך סימני שחיקה בשיניים של צייד-לקט מאינדונזיה. השימוש באגוזים אלו, שמפרישים חומרים פסיכו-אקטיביים, מעיד על דפוס התנהגות שהועבר מדור לדור, והיה נפוץ הרבה יותר ממה שחשבו עד כה.

חוקרים זיהו מין חדש של חתול בר זעיר בשם טילקאיו, השוכן ביערות העבותים של חבל יונגאס בבוליביה. המין, שהוכרז לאחר בדיקות גנטיות, הוא קטן יותר מחתול בית ומאופיין בפרווה חומה בהירה עם חברבורות. עד כה ידוע מעט על ביולוגיה והתנהגות החתול, אך הוא ככל הנראה פעיל בעיקר בלילה ותזונתו כוללת מכרסמים קטנים.

כוכב חמה, כוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש, מאבד מגודלו בקצב מהיר יותר ממה שידוע עד כה. מחקר חדש מצביע על כך שהקוטר של כוכב הלכת, שהוא שליש מקוטרו של כדור הארץ, מתכווץ באופן משמעותי, מה שמעורר שאלות נוספות לגבי תהליכים גיאולוגיים המתרחשים עליו.

הכתבה עוסקת בשימוש ההולך ומתרקם של אנשים בקשרים רגשיים עם מערכות בינה מלאכותית, כאשר מעל מיליארד אנשים משתמשים ב-AI לצרכים חברתיים ורומנטיים. במיוחד בקרב צעירים, יותר ממחצית מבני 13–17 בארה"ב מדווחים על שיחות עם AI שמספקות להם תחושת חברות. בסין, הממשלה אף החלה להטיל חוקים כדי לצמצם את התלות הרגשית במערכות אלו.