מצפה הקבע הראשון בעולם לחקר זוהר הקוטב, שנמצא בהר הלדה שבצפון נורווגיה, הוקם בשנת 1899 על ידי הפיזיקאי כריסטיאן בירקלנד. מאז, המקום שימש כמרכז מחקר לתופעה המרתקת, כאשר נורווגיה הייתה הראשונה לבצע תצפיות מדעיות על זוהר הקוטב כבר בשנת 1763. בקרוב, עם שיפורים טכנולוגיים, צפויים החוקרים להעמיק את הבנתם על התופעה.

מחקר חדש בכתב העת Current Biology, בראשות אלודי בריפר מאוניברסיטת קופנהאגן, גילה כי סוסים מפיקים צלילים גבוהים ונמוכים בו-זמנית בעת הצהלה. החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מתקדמות כדי להבין את תהליך הפקת הקול, והראו כי הצליל הגבוה לא נובע מרטט של מיתרי הקול, אלא משיטות פעולה שונות של תיבת מיתרי הקול.

מחקר חדש גילה כי דגים החיים בעומק הים האדום, כמו דג גרזן וזְהַרְנוּן יַם-סוּפִי, פיתחו סוג חדש של תאים קולטי אור היברידיים, המשלבים תכונות של תאי קנים ומדוכים. תאים אלה מאפשרים להם להתמודד עם תנאי תאורה קשים בעומק הים, כאשר דג הגרזן שומר על תאים אלה לאורך כל חייו, בעוד שיתר המינים מאבדים אותם בבגרותם.

גולגולת של יצור חולייתני צמחוני שנמצאה בקייפ ברטון, קנדה, מספקת תובנות על התפתחות החיים ביבשה. היצור, טיראנורוטר הברטי, היה אחד מהטטראפודים הראשונים, והמבנה האנטומי שלו מעיד על יכולתו לאכול צמחייה קשה, מה שמעיד על המעבר לתזונה צמחונית בקרב חלק מהחיות היבשתיות הקדומות.

מחקר חדש בכתב העת Science חושף את תפקידן הקרדינלי של כאלף שערות החדק של הפילים, אשר מספקות להם רגישות גבוהה להתמצאות בסביבה. שערות אלו, הייחודיות לפילים, משמשות כאיבר חישה חשוב, במיוחד לאור עורם העבה וראייתם החלשה. צוות מחקר רב-תחומי בחן שערות חדק מפילים אסייתיים שנפטרו באופן טבעי, כדי להבין את המאפיינים המיוחדים שלהן.

אסטרונומים גילו מערכת פלנטרית חדשה המאתגרת את התיאוריה הקיימת על היווצרות כוכבי לכת, הכוללת ארבעה כוכבי לכת המקיפים את הכוכב LHS 1903. המערכת, שנמצאת במרחק של 117 שנות אור מכדור הארץ, כוללת כוכב לכת סלעי פנימי, שני כוכבי לכת גזיים ורביעי סלעי, בניגוד לציפיות התיאוריה המקובלת.

מחקר חדש בשמורת הטבע צ'אוביס בנמיביה מצא כי בבונים מהמין צ'אקמה מפגינים התנהגויות קנאה דומות לאלו של בני אדם, כאשר מתבגרים מנסים למשוך את תשומת הלב של האם בזמן שהיא מטפלת באח או אחות צעירים. המדענים עקבו אחר משפחות בבונים והציגו ראיות לכך שהקנאה עשויה להיות מניע מרכזי בהתנהגותם החברתית.

משרד הבריאות פרסם מסמך המפרט עקרונות לבחינת ניסויים קליניים בכלים מבוססי בינה מלאכותית, המיועד לוועדות האתיקה בבתי החולים. המסמך נועד להבטיח את בטיחותם ויעילותם של ניסויים אלו, תוך התחשבות בהשפעתם על מטופלים במגוון תחומים רפואיים.

חוקרים מאוניברסיטת בואנוס איירס תיעדו מדוזה ענקית מסוג סטיגיומדוזה ג'יגנטה בעומק של 270 מטרים במעמקי האוקיינוס האטלנטי. המדוזה, אחת מהגדולות שבחסרי החוליות, נצפתה לראשונה חיה לאחר מאות תצפיות, והנוכחות השברירית שלה עוררה התרגשות רבה בקרב החוקרים.

מגדלור אלכסנדריה, שנחשב לפלא השביעי של העולם העתיק, עמד מעל בירת מצרים במשך 1,600 שנה עד שנחרב ברעידות אדמה. בפרויקט "פארוס", חוקרים מצרפת ותחומים נוספים עובדים על הנדסה לאחור של המגדלור באמצעות טכניקות פוטוגרמטריות, במטרה לשחזר את הממצאים הימיים המפוזרים מתחת לפני הים.

ניסוי חדש הוכיח כי קופי אדם, ובפרט בונובו בשם קאנזי, מסוגלים להפגין דמיון מפותח, דבר שנחשב עד כה לייחודי למין האנושי. החוקרים עקבו אחרי יכולת הדמיון של קאנזי בתרחישים דמיוניים, ומצאו שהוא הצליח לזהות מתי כוס אחת הכילה "מיץ" דמיוני, מה שמעיד על יכולת קוגניטיבית עשירה יותר ממה שחשבו עד כה.

מחקר חדש בכתב העת PNAS מצא כי דיונונים זכריים מבצעים תצוגות חיזור באמצעות שינוי תבנית העור, המייצרת דפוסים של קיטוב אור שאינם נראים לעין האנושית. יכולת זו, המאפשרת להם לבלוט בסביבתם, נובעת מהיכולת של דיונונים לראות את כיווניות גלי האור, דבר שלא ניתן לבני אדם ולרוב היונקים.

צוות חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ניתח מומיות מצריות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כמו דימות תלת-ממד ו-CT. הם גילו ממצאים חדשים על מחלות ופציעות של המומיות, כולל שברים בעצמות וקדחים, מה שמסייע להבין את חייהם ואת בעיות הבריאות שלהם.

דגימות דנ"א מ-200 גופות שנמצאו בקבר אחים בעיר ג'רש שבירדן מספקות מידע חדש על המגפה היוסטיניאנית, שהתרחשה בין המאה השישית לשמינית לספירה. החוקרים מאוניברסיטאות שונות מצאו שהקבר מייצג אירוע קבורה חד-פעמי, והדגישו את השפעת המגפה על החברה והסביבה באותה תקופה.

מחקר חדש בכתב העת JAMA Pediatrics מצא כי קשרים חמים עם ההורים בגיל הנעורים יכולים להוביל להכפלת מספר הקשרים החברתיים של הפרט בבגרותו. החוקרים, בראשות ד"ר רוברט ויטאקר מאוניברסיטת קולומביה, גילו כי נערים עם קשרים משפחתיים חזקים נהנים משיעור גבוה יותר של חברים קרובים ומפגשים חברתיים, מה שמסייע להם להתמודד עם בעיות בדידות בעידן המודרני.

שני מחקרים חדשים מצביעים על כך שהומינינים, ככל הנראה ניאנדרתלים או הומו־היידלברגנסיס, יצרו כלים מתקדמים באירופה לפני הגעת ההומו־ספיינס. בין הממצאים, פטיש מעצם פיל בן 500 אלף שנה בדרום אנגליה וכלי עץ בני 430 אלף שנה בדרום יוון, מה שמעיד על כישורים טכנולוגיים מתוחכמים של אבות האדם.

DeepMind, מעבדת המחקר של גוגל, הציגה את AlphaGenome, כלי בינה מלאכותית המיועד לסייע בזיהוי גורמים גנטיים למחלות. הכלי מנתח עד מיליון בסיסים של DNA ומנבא כיצד מוטציות משפיעות על בקרת גנים, מה שיכול להאיץ את הפיתוח של טיפולים חדשים למחלות תורשתיות כמו סרטן ומחלות לב.

ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית בכירה, חוקרת את תופעת האבל בעקבות אובדנים שאינם כרוכים במוות, כמו השפעות ההפיכה המשטרית בישראל. היא מציינת כי שינוי במערכת היחסים עם המדינה גורם לתחושות אובדן דומות לאלו שחווים משפחות במצבים טראומטיים, כמו מחלות קשות או פגיעות של ילדים.

מחקר שנמשך שבע שנים בחצי האי יוקטן במקסיקו גילה כי קופי עכביש שחור־יד מחליפים מידע על מקורות מזון דרך שינוי תדיר של קבוצותיהם החברתיות. החוקרים מצאו שהקופים משתפים ידע על מיקום עצי פרי ומועדי הבשלת הפירות, מה שמוביל לשיפור האינטליגנציה הקולקטיבית שלהם.

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס גילו כי ניתן לנצל סייסמוגרפים, המיועדים לזיהוי רעידות אדמה, כדי למפות את מסלול הפסולת החללית הנופלת. במחקרם, הם הצליחו לקלוט את גלי הקול של התפרקות מודול החללית הסינית שנג'ואו 15, שהתרסק בדרום קליפורניה, ובכך צמצמו את המרחב שבו עשויים ליפול שרידים.

חוקרים גילו טביעת כף יד מצוירת במערת ליאנג מטנדונו באי מונה שבאינדונזיה, המוערכת בגיל 67,800 שנה, מה שמצביע על הישג מוקדם של יצירתיות אנושית. הדימוי, שנוצר באמצעות נשיפת פיגמנט, מציע ראיה ישירה לקיומם של בני אדם מודרניים באזור ומעורר שאלות לגבי משמעותו התרבותית.

חוקרים מאוסטרליה תיעדו פרה בשם ורוניקה, בת 13, המפגינה יכולת מרשימה בשימוש בכלים, כולל מטאטא, כדי לגרד את גבה ואת אזורים עדינים יותר. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Current Biology, מעוררים שאלות חדשות לגבי האינטליגנציה של בעלי חיים, במיוחד בקרב בני הבקר.

גילוי סכר אבן שנבנה במאה התשיעית לפני הספירה בעיר דוד בירושלים מדגיש את האתגרים ההולכים ומתרקמים סביב אספקת המים באזור, בעקבות שינויי האקלים והבצורות הגוברות. המאמר מתאר את הקשרים בין משבר המים הנוכחי לתהליכים היסטוריים, ומצביע על דוגמאות עכשוויות כמו סנטה פה, ניו מקסיקו, שבהן נדרשות הרשויות להתמודד עם לחצים דמוגרפיים על מקורות המים.

פרופ' ענת פרי, חוקרת אמפתיה מהאוניברסיטה העברית, גילתה הטיה קוגניטיבית חדשה המפריעה להערכת עוצמת רגשות של אחרים. במחקר שלה, היא בחנה את היכולת של אנשים לזהות רגשות ולדרגם, והבינה כי עד כה לא נבדקה השפעת הטעויות בהערכת עוצמת הרגש. גילוי זה עשוי לשפר את איכות האינטראקציות החברתיות שלנו.

ד"ר הא ג'יאנקווי, המדען הסיני שהורשע בהטעיה לאחר שערך ניסויים בעריכת גנים בעוברים, חזר לפעול במרכז מחקר בצפון בייג'ין. למרות הביקורת העולמית על ניסוייו, הוא מתעקש על חשיבות עבודתו ומקבל תמיכה ממשלתית, תוך שהוא מדגיש את הביקוש לחוקרים בתחום הביוטכנולוגיה בסין.

צוות חוקרים הצליח לשחזר גנום של קרנף צמרירי בן 14,400 שנה מקיבתה של גורת זאבים שנמצאה בסיביר. הממצאים מצביעים על כך שהקרנף היה בריא גנטית עד סוף עידן הקרח, ולאחר מכן חווה ירידה מהירה באוכלוסייה, ככל הנראה בעקבות שינויי אקלים. המחקר פורסם בכתב העת Genome Biology and Evolution.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב זיהה מנגנון המקשר בין ציפיות חיוביות לפעילות חיסונית. בניסוי השתתפו 85 מתנדבים שקיבלו חיסון נגד הפטיטיס B, ונמצא כי אלו שהגבירו את פעילות אזורי התגמול במוח הציגו עלייה ניכרת ברמות הנוגדנים לאחר החיסון. המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine.

מחקר שפורסם בכתב העת PLOS One מצא כי 7.5% מהאנשים המתאבלים על אובדן חיית מחמד עומדים בקריטריונים להפרעת אבל ממושך (PGD), שיעור דומה לאלה שאיבדו חברים קרובים. החוקרים ממליצים להרחיב את ההנחיות הרפואיות כך שיכללו גם אובדן חיות מחמד, בעקבות ההשפעה הנפשית העמוקה של האובדן.

מחקר חדש מאוניברסיטת טור שבצרפת מצא כי סוסים יכולים להריח פחדים של בני אדם, במיוחד לאחר שצפו בסרטים מפחידים. בניסויים, סוסים שהריחו אנשים מפוחדים הראו תגובות פיזיולוגיות כמו פעימות לב מואצות ונמנעו מלהתקרב למטפלים שלהם, מה שמעיד על השפעת רגשות בני האדם על בעלי חיים.

מחקר חדש מצא כי אריות ים באיי גלאפגוס (Zalophus wollebaeki) ממשיכים לינוק מחלב אם גם לאחר שהגיעו לבגרות מינית, עם פרטים שהיו בני 16. תופעה זו, שאין לה מקבילה ידועה בקרב יונקים אחרים, מעלה שאלות לגבי התנהגות ההנקה והברירה הטבעית במינים אלו.