שלושת המדענים מישל דבורה, ג'ון קלארק וג'ון מרטיניס זכו בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2025 על ניסויים שהראו אפקטים קוונטיים במעגלים חשמליים. במהלך מפגש עם עיתונאים, דיברו דבורה ועמיתו אלן אספה על הקשר בין תורת הקוונטים לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים, כולל מחשבים קוונטיים.
הארץ - מדע
49 כתבות-
31.זוכי פרס נובל בפיזיקה 2025: דבורה, קלארק ומרטיניס על פריצות דרך קוונטיות
-
32.גלקסיה "ענן-9" ללא כוכבים זוהתה במרחק 14 מיליון שנות אור מכדור הארץאסטרונומים מהמכון למדעי החלל בפיניקס, אריזונה, זיהו את "ענן-9", גלקסיה ריקה מכוכבים במרחק 14 מיליון שנות אור. מדובר בעצם המכונה RELHIC, המורכב מענן מימן ומסביבו חומר אפל, אשר עשוי לסייע בהבנת התהליכים הקשורים להתפתחות גלקסיות ביקום.
-
33.מחקר: כלבים מסוגלים ללמוד שמות חפצים מתוך הקשבה, כמו פעוטותמחקר חדש בכתב העת Science מצא כי קבוצת כלבים המכונה "לומדי מילים מחוננים" יכולה ללמוד שמות של צעצועים רק מתוך הקשבה לדברי בעליהם, מבלי צורך בלימוד ישיר. בניסויים שנערכו על עשרה כלבים, שבעה מהם הצליחו לזהות את הצעצועים הנכונים ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמצביע על יכולת למידה דומה לזו של פעוטות.
-
34.ארבעה אסטרונאוטים יחזרו לכדור הארץ בשל בעיה בריאותית של אחד מהםסוכנות החלל של ארה"ב (נאס"א) הודיעה כי ארבעה אסטרונאוטים, כולל זינה קרדמן ומייק פינק, יחזרו מכיוון תחנת החלל הבינלאומית בעקבות בעיה בריאותית של אחד מחבריהם. ההחזרה תתבצע ביום רביעי הקרוב, כאשר האסטרונאוטים צפויים לנחות סמוך לקליפורניה ביום חמישי, בהתאם לתנאי מזג האוויר.
-
35.ראשי חיצים בני 60 אלף שנה בדרום אפריקה חושפים שימוש מוקדם ברעלמחקר חדש מצא שרידי רעל על ראשי חיצים בני 60 אלף שנה במזרח דרום אפריקה, מה שמעיד על כך שההומו-ספיינס הקדום השתמש בנשק רעיל הרבה לפני מה שחשבו עד כה. החוקרים גילו תרכובות רעילות שנלקחו מצמחים מקומיים, והדגישו את הצורך בידע קוגניטיבי מתקדם כדי לייצר נשק יעיל.
-
36.אוקיינוס מתחת לפני השטח של אירופה, ירח צדק, עשוי להיות בלתי מתאים לחייםמחקר חדש מצביע על כך שהקרקעית של האוקיינוס מתחת לפני השטח של אירופה, ירחו של צדק, עשויה להיות חזקה מדי מכדי לאפשר פעילות טקטונית או וולקנית, מה שמקשה על היווצרות חיים. הממצאים מצביעים על כך שאין שם אינטראקציות כימיות חיוניות, כמו שיש בכדור הארץ, שיכולות לתמוך במיקרו־אורגניזמים.
-
37.אבהות מעורבת החלה לפני חצי מיליון שנה והשפיעה על האבולוציה האנושיתהכתבה מציגה את התפתחות האבהות האנושית כגורם מרכזי בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. ד"ר אנה מייצ'ין מסבירה כי לפני כחצי מיליון שנה, עם הגדלת גודל המוח, גברים החלו לקחת חלק פעיל בגידול הצאצאים, מה שסייע להישרדות המין האנושי. התופעה הזו, בניגוד למינים אחרים, היא תוצאה של התאמה אבולוציונית ולא רק בנייה חברתית.
-
38.צמחים מסוג ציקסיים משתמשים בחום כדי למשוך חיפושיות להאבקהצמחים טרופיים מסוג ציקסיים, הקיימים כבר 250 מיליון שנה, משתמשים בחום כדי למשוך חיפושיות מאביקות. מחקר חדש מצא כי האצטרובלים של הציקסיים מתחממים בזמנים מסוימים במהלך היום, מה שמנחה את החיפושיות אליהם. ניסויים הראו כי חום זה, גם ללא ריח או צבע, מצליח למשוך מאות חרקים.
-
39.משחק האבולוציה של לטאות מוכתמות צד בקליפורניה: תובנות ממחקר של 30 שנהמחקר שנמשך 30 שנה על לטאות מוכתמות צד בקליפורניה גילה דפוסים אבולוציוניים מעניינים הקשורים לצבעי גרונות הזכרים. הכתומים, הכחולים והצהובים משחקים "משחק אבולוציוני" שמסייע בשימור המגוון הביולוגי, כאשר כל צבע מייצג אסטרטגיות שונות להעמדת צאצאים. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Science.
-
40.קיצוץ תקציב נאס"א: סגירת מרכז גודארד וספריות מחקר רבותממשל טראמפ הכריז על קיצוץ של כמעט 25% בתקציב נאס"א, מה שמוביל לסגירת מרכז טיסות החלל גודארד וספריות מחקר רבות, כולל סגירת הספרייה הגדולה במרכז. הקיצוצים צפויים להשפיע על 19 משימות מדעיות, כולל טלסקופ החלל צ'נדרה, ולצמצם את מספר העובדים במרכז ל-6,600.
-
41.מאובן בן שבעה מיליון שנה מצביע על אב קדמון אפשרי של האנושותמחקר חדש בכתב העת Science Advances מצא מאובן של הומיניד בן שבעה מיליון שנה, הנקרא סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, שחי באפריקה והלך על שתיים. החוקרים טוענים כי הממצאים מצביעים על כך שהמאובן הוא הממצא הקדום ביותר מבין ההומינינים, לאחר הפיצול מהשימפנזים, ומעורר דיון מחודש על האבולוציה של המין האנושי.
-
42.ירידה של 4% בהשקעת המדינה במחקר אקדמי בישראל בעשור האחרוןדו"ח "מצב המדע 2025" מצביע על ירידה מתמשכת של 4% בהשקעת המדינה במחקר ופיתוח אקדמי בעשור האחרון, בניגוד למגמה החיובית ברוב מדינות ה-OECD. המלחמה והחרם האקדמי הבינלאומי פוגעים בקשרים המדעיים ומאלצים חוקרים ישראלים לפנות למקורות מימון זרים, אך החרם המתגבר מותיר אותם ללא מענה.
-
43.מחקר במכון ויצמן חושף את הקשר בין רצון אישי לקולקטיבי בנמלים אורגותחוקרים ממכון ויצמן למדע בוחנים את התנהגות הנמלים ממין Oecophylla Smaragdina בצפון אוסטרליה, ומגלים כי המושבה פועלת כ"סופר־אורגניזם" עם רצונות משותפים. באמצעות ניסויים במעבדה עם 52 מצלמות, הם מתעדים את תהליך בניית הקינים המורכבים, שבו משתתפות מאות נמלים העובדות יחד.
-
44.ג'ון פון נוימן: גאון מתמטי שהשפיע על מדע וטכנולוגיה, אך נותר אלמוניג'ון פון נוימן, מתמטיקאי יהודי-הונגרי, נחשב לאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20 והשפיע על תחומים כמו מחשבים, מכניקת הקוונטים ותורת המשחקים. למרות תרומתו העצומה, שמו כמעט ואינו מוכר לציבור הרחב, כפי שמעידים מדענים ואנשי אקדמיה. הכתבה חוקרת את מורשתו המסתורית והשפעתו על חיינו המודרניים.
-
45.מחקר חדש מצביע על שכבות קרח בעומק 550 ק"מ בטיטאן, ירח שבתאימחקר שפורסם בכתב העת Nature מערער על ההנחה הקודמת לגבי טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי, וטוען כי מתחת לפני השטח קיימות בעיקר שכבות קרח קפוא ונמס למחצה, ולא אוקיינוס מים. צוות החוקרים, בהובלת המעבדה להנעה סילונית של נאס"א, מצא כי פני השטח של טיטאן קפואים ברובם, עם אגמים של מתאן, והמים התת-קרקעיים עשויים להגיע לטמפרטורה של 20 מעלות.
-
46.המוזיאון הלאומי של לוב נפתח מחדש לאחר 14 שנות סגירההמוזיאון הלאומי של לוב, הממוקם במבצר האדום בטריפולי, נפתח מחדש בטקס חגיגי לאחר 14 שנות סגירה בעקבות מלחמת האזרחים. המוזיאון מציע אוסף עשיר של עתיקות, כולל מומיות בנות 5,000 שנה, ציורי מערות ולוחות עם האלפבית הפיניקי, אך חסרה בו חיפושית טורקיז שהייתה חלק מהאוסף בעבר.
-
47.צמח טפילי חדש בשם תיסמיה סלאנגורנסיס התגלה במלזיה, בסכנת הכחדה חמורהחוקרת טבע מצאה צמח טפילי בשם "מנורת פיות" ביער סונגאי קונגקאק במלזיה, אשר שואב חומרים מזינים מפטריות באדמה. הצמח, שתואר במחקר שפורסם בכתב העת PhytoKeys, נמצא בסכנת הכחדה חמורה עם רק 20 פרטים ידועים.
-
48.חוקרים עוקבים אחרי נדידת הדנאית המלכותית בעזרת משדרים סולאריים זעיריםטכנולוגיה חדשה מאפשרת לחוקרים לעקוב אחר נדידת הדנאית המלכותית, הנמשכת כ-4,500 ק"מ ממקסיקו לצפון אמריקה, באמצעות משדרים סולאריים במשקל 60 מיליגרם. עד כה תויגו יותר מ-400 פרפרים, והחוקרים מצפים לקבל מידע חדש על מחזור חייהם של מיני חרקים נוספים, בעקבות ירידה חדה באוכלוסייתם.
-
49.הפסקת חשמל בקולורדו גרמה לעיכוב של 4.8 מיליוניות השנייה בשעונים האטומיים של NISTהפסקת חשמל במעבדות המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בקולורדו גרמה לעיכוב של 4.8 מיליוניות השנייה בשעונים האטומיים, אך ההשפעה הייתה מינימלית בזכות המבנה המבוזר של המערכות. המכון הודיע למשתמשים על התקלה וסיפק להם גישה למקורות חלופיים כדי לשמור על דיוק הזמן.