הכתבה עוסקת באפוס גילגמש, שנכתב במאה ה-21 לפני הספירה, ומדגישה את חשיבותו כיצירה ספרותית ראשונה בתולדות האנושות. היא מציגה את המורכבות הספרותית של היצירה ואת השאלות הקיומיות שהיא מעלה, כמו משמעות המוות והמאבק לחיי נצח, תוך התייחסות לתרבות העירונית המפותחת שבה נוצרה.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature זיהה 1,260 סמנים גנטיים הקשורים למאפייני אישיות, כאשר שני שלישים מהם זוהו לראשונה. החוקרים, אשר ניתחו למעלה ממיליון גנומים, מציינים כי הגנטיקה והסביבה פועלות יחד כדי לעצב את האישיות, וההבדלים שנמצאו מסבירים רק 5% עד 10% מהמגוון באופי האנושי.

טקס פרסי האיג־נובל 2023 התקיים בשווייץ, שם הוענק פרס בקטגוריית ביו־מכניקה לחוקרות שהגדירו את משמעות הנשיקה. במהלך האירוע, שהציג רגעים ביזאריים והומוריסטיים, הוצגו גם עדויות על נשיקות אצל בעלי חיים אחרים, כולל ניאנדרטלים.

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל בכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87, לאחר שהשיגה הישג משמעותי בגילוי מנגנון הריבוזום. ד"ר ענת בשן, שותפתה למעבדה, ציינה את אומץ ליבה של יונת ואת התמודדותה עם אתגרים מדעיים, כאשר רבים מהמדענים הגדולים לא הצליחו בתחום זה.

הכתבה עוסקת בשינוי המהותי שמביאה הבינה המלאכותית למערכת החינוך, כאשר תלמידים יכולים להפיק עבודות מצוינות מבלי להבין את הנושא. זה מעורר שאלות קוגניטיביות ופדגוגיות לגבי תוקף ההערכה והציון, שכן התוצרים המתקבלים לא משקפים את הידע וההבנה האמיתיים של התלמידים. המערכת נדרשת להגדיר מחדש את הלמידה וההערכה בעידן הדיגיטלי.

פרופ' עדה יונת, שהייתה האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009, מתה בגיל 87. יונת נודעה בזכות גילויה של מבנה הריבוזום, מפעל הייצור של חלבונים, והייתה דמות מרכזית בתחום הכימיה והביוכימיה בישראל. היא זכתה בפרסים רבים נוספים והייתה חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

טלסקופ החלל ע"ש ננסי גרייס רומן, שעלות פרויקט שלו נאמדת ב-4 מיליארד דולר, שוגר מקייפ קנוורל למשימה מחקרית בת חמש שנים. הטלסקופ, שיוצב מעבר לירח, יחקור את קצב התפשטות היקום, כוח הכבידה, ויגלה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, תוך שימוש במראות שנועדו originalmente ללווייני ריגול.

בבית החולים הווטרינרי של אוניברסיטת ג'ורג'יה, סטודנטים לומדים כיצד לטפל בדבורי דבש, אשר מהוות חלק קרדינלי בחקלאות עם תרומה של 15 מיליארד דולר בשנה לארה"ב. התוכנית נועדה להתמודד עם תמותה המונית של דבורים, שהגיעה ליותר ממחצית ממושבות הדבש בארה"ב בעונת 2024–2025, ולהקנות לסטודנטים ידע חשוב בתחום זה.

מחקר חדש מאוניברסיטת פארמה מצא כי כלבים ממצמצים בתדירות גבוהה יותר כאשר הם רואים את בעליהם ממצמצים, בהשוואה למקרים בהם הם צופים באנשים זרים. החוקרים ניתחו הקלטות של 35 כלבים והראו כי התופעה מתרחשת רק כאשר בעליהם מצמצים, מה שמעיד על סנכרון חברתי בין הכלבים לבעליהם.

חוקרי חברת אנתרופיק גילו כי המודל קלוד 4.5 מציג דפוסים פנימיים של רגשות כמו כעס וייאוש, מה שמעורר שאלות לגבי יכולתו להרגיש. במחקרם, הם הדגימו כיצד שינויים בדפוסים הרגשיים השפיעו על התנהגות המודל, אך טוענים כי יש להבין את רגשות האנושיים לעומק כדי לקבוע אם קלוד באמת חווה רגשות.

במהלך ביקור במערת ניו בדרום צרפת, חבורה של חוקרים חוותה חיבור עמוק לעבר האנושי, כאשר הם עמדו במקום שבו הומו סאפיינס ציירו לפני 14 עד 17 אלף שנה. החוויה המרגשת כללה התבוננות פנימית ושיח על השפעת המערה על תחושותיהם, במיוחד של ד"ר אלה אסף שפייר, שחוותה רגעים של שקט פנימי וזיכרונות קדומים.

חוקרים, בקרי טיסה וחברת גוגל יערכו ניסוי בשני החורפים הקרובים כדי לבדוק את השפעת שובלי הקרח הנוצרים ממטוסי נוסעים על התחממות הגלובלית. הניסוי יתבצע במרחב האווירי שאנוויק, שם ינותבו מטוסים לגבהים נמוכים יותר כדי לצמצם את יצירת השובלים, אשר אחראיים לכ-35% מהשפעת התעופה על שינויי האקלים.

באמצעות הדמיית רנטגן תלת־ממדית, חוקרים הצליחו לפענח את המבנה הפנימי של החט של הלווייתן חד השן, שיכול להגיע לאורך שלושה מטרים. המבנה המיוחד, עם לוליינות שונה בצדדים, עשוי לסייע לחט לצמוח ישר, אך מטרתו המדויקת עדיין לא ברורה, כאשר ישנן השערות לגבי תפקידו בהיררכיה חברתית, בעימותים ובמשחקים בין זכרים.

אסטרונומים זיהו את הכוכב S301, הנע במהירות של עד 90 מיליון קילומטרים בשעה סביב החור השחור הסופר־מאסיבי Sagittarius A* שבמרכז גלקסיית שביל החלב. הכוכב, שמסתו גדולה ב-50% ממסת השמש, משלים הקפה סביב החור השחור אחת לשמונה שנים וחצי, ומחקרו עשוי לחשוף מידע חדש על תכונות החור השחור.

חברות התרופות מודרנה ומרק דיווחו על תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול מותאם אישית בסרטן עור מסוג מלנומה, שבו השתתפו 1,137 חולים. הטיפול, המשלב טכנולוגיית mRNA עם התרופה קיטרודה, הראה הפחתה בסיכון להישנות המחלה בקרב המטופלים. אם התוצאות יאוששו, מדובר בפריצת דרך משמעותית בתחום.

במחקר שנערך בשמורה באוגנדה, שני שימפנזים צעירים בשם אישי ודמבה הפתיעו חוקרים כאשר התקרבו לקוף אדום-זנב במחוות ליטוף ולא בתוקפנות. התנהגות זו מצביעה על כך שבעלי חיים יכולים לפתח קשרים חברתיים עם מינים אחרים, מה שמאתגר את ההבנה שלנו לגבי יחסי חברות בעולם החי.

צוות אסטרונומים תיעד לראשונה גלקסיה צעירה במרחק של 12.5 מיליארד שנות אור, המכילה שלושה חורים שחורים סופר־מאסיביים פעילים. שניים מהחורים קרובים זה לזה, מה שמעיד על תהליך מיזוג אפשרי, ומספק ראיות לכך שהחורים השחורים החלו לגדול עם היווצרות היקום. תגלית זו התאפשרה הודות לטלסקופ החלל ג'יימס ווב, שהציע יכולת תצפית מתקדמת על קצוות היקום.

מחקר שנערך באוניברסיטת וינה מצא כי כלבים יכולים להבחין בין הבעות פנים שמחות להבעות ניטרליות, אך מתקשים להבדיל בין סוגי רגשות שליליים כמו פחד, כעס ועצב. הניסוי כלל 20 כלבים, והראה פעילות מוחית מוגברת באזורים הקשורים לתגובה חיובית כאשר הוצגו להם פנים שמחות.

במהלך חפירות ארכיאולוגיות בחניון אצטדיון וינטר ברמת גן, נחשף מתחם תעשייתי ומסחרי מהתקופה המוסלמית הקדומה, הכולל רחובות, כבשנים, חנויות ומחסנים. החוקרים מעריכים כי מדובר במרכז כלכלי חשוב הקשור לדרך הראשית בין רמלה לירושלים, או חלק מיישוב סמוך שטרם נחשף.

בשנה האחרונה, הבינה המלאכותית עשתה פריצות דרך משמעותיות במתמטיקה, כולל פתרון בעיות ארדש ופתרון בעיית מרחק היחידה במישור על ידי מודל GPT-5.6 של OpenAI. מתמטיקאים כמו פרופ' שחר סמורודינסקי ופרופ' נוגה אלון מביעים חששות לגבי עתידם בתחום, כשהשאלות על מקומם בעידן זה הולכות ומתרקמות.

ליקוי החמה המלא הראשון באירופה מאז 1993 החל את מסלולו היום, כשהוא נצפה במדינות כמו רוסיה, איסלנד, אנגליה וספרד. מיליונים התאספו במקומות שונים כדי לחזות בתופעה המרהיבה, שבה הירח כיסה את השמש במשך יותר משתי דקות.

הלילה ומחר צפוי מטר הפרסאידים, שבו ייראו כ־100 מטאורים בשעה, בתנאי ראות מצוינים בשל מולד הירח. הזמן האידיאלי לצפייה הוא לאחר חצות ועד זריחת השמש, במיוחד בדרום הארץ, שם ייערכו אירועי צפייה.

במהלך צלילה שגרתית מול חופי סיציליה, ג'אקומו דה מולה גילה את שרידי ספינה רומית שטבעה לפני כ-2,000 שנה, המכילה מאות אמפורות עתיקות. הממצאים, שנמצאו בעומק 46 מטרים, נחשבים לאחת התגליות הארכאולוגיות החשובות של השנים האחרונות, והם מצביעים על שימושים עתיקים לאחסון והובלת סחורות בים התיכון.

מחקר חדש מציע כי הלווייתן ראשתן גדול־ראש מצליח לשמור על ריחוף במצולות בעזרת שחרור בועות, המפחיתות את נטייתו לצוף. החוקרים, מאוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד, עקבו אחר הלווייתנים מול חופי נורווגיה במשך יותר מעשרים שנה, ומצאו כי הבועות מסייעות לוויסות הציפה בזמן מנוחה.

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וממכון Arc השתמשו בבינה מלאכותית ליצירת נגיפים חדשים, תוך שימוש במודלים לזיהוי דפוסים ב-DNA. הנגיפים שנוצרו אינם מסכנים בני אדם, אך המהלך מעלה חששות לגבי האפשרות ליצירת נשק ביולוגי חדש. ד"ר מוריץ הנקה ציין כי יש צורך במנגנוני הגנה מפני הסכנות הפוטנציאליות של טכנולוגיות אלו.