מחקר שנערך ביפן במשך 20 שנים גילה כי שיבוט סדרתי של עכברים גורם למוטציות גנטיות חמורות, המתרבות עם הזמן ומובילות לתמותה. החוקרים מצאו כי לאחר 25 דורות לא נראו בעיות חיצוניות, אך בעכברים מהדור ה-58 התגלו תמותות בתוך ימים. הממצאים מפריכים את התפיסה ששיבוטים הם העתקים זהים של התורם המקורי.

חוקרים זיהו גוף שמימי חדש בחגורת קייפר, המכונה XV93, בעל אטמוספרה דקה פי 50 עד 100 מזו של פלוטו. הגוף, שקטן בהרבה מפלוטו, נע במסלול אליפטי סביב השמש ונדרשות לו 247 שנים להשלמת הקפה אחת. התגלית מצביעה על תהליכים דינאמיים בגופים הקפואים של חגורת קייפר, בניגוד להנחות קודמות.

צוותי מחקר הצליחו למפות את הטופוגרפיה של קולטני הריח באף העכבר, וגילו כי 1,100 סוגי קולטנים תופסים מיקומים צפויים וחוזרים על עצמם. ממצאים אלו עשויים לשנות את ההבנה שלנו על חוש הריח, אשר עד כה נחשב לארגון אקראי. המחקר פורסם בכתב העת Cell ופותח אפשרויות להבנה מעמיקה יותר של מערכת הריח.

מחקר חדש מציע כי במישורים הצפוניים של מאדים ייתכן שהיה אוקיינוס עצום, לאחר שנמצאו קווי מתאר המצביעים על "מדף חופי" דמוי זה שבכדור הארץ. החוקרים, בהובלת עבדאללה זאקי מאוניברסיטת טקסס, טוענים שהאוקיינוס התקיים לפני כ-3.7 מיליארד שנים, בתקופה שבה מאדים היה חם ורטוב יותר.

בכתבה מוצגת נמלה ענקית באורך 90 ס"מ שנלכדה בענבר לפני 40 מיליון שנה, תוך שימוש בטכניקת צילום מתקדמת. המאמר עוסק במורכבות חיי החרקים ובקשרים בין האדם ליצורים קטנים, ומזכיר את חוכמת הבריאה כפי שתיאר יהודה הלוי.

חוקרים גילו מאובנים של מין חדש של תמנון ענק בשם נאנאימוטותיס הגארתי, שחי בתור הקרטיקון והגיע לאורך של 18.5 מטרים. הממצאים, שנמצאו ביפן ובקנדה, מצביעים על כך שחסרי חוליות יכולים היו להיות טורפי־על בים הקדום, בניגוד להנחות הקודמות שייחסו את התפקיד הזה לבעלי חוליות בלבד.

ד"ר ג'סטין גרסיה, אנתרופולוג וביולוג אבולוציוני, חקר את חיי המין בעיירה פאראמפ, נוואדה, בה פועלים בתי בושת חוקיים. הוא גילה כי הלקוחות מחפשים חוויות אינטימיות, כמו "לווייתן לבן" – חוויית חברה הכוללת דייטים וארוחות, ולא רק מין, מה שמעיד על שינוי בתפיסות המיניות בעידן המודרני.

מחקר גנטי רחב היקף מצא כי הגן לשיער ג'ינג'י נהנה מברירה טבעית פעילה באירופה במשך יותר מ-10,000 שנה. החוקרים זיהו 479 וריאנטים גנטיים שהפכו לנפוצים יותר, כולל גנים הקשורים לשיער אדמוני ולעור בהיר, אשר עשויים להעניק יתרון הישרדותי באקלימים צפוניים.

שלד תינוק ניאנדרטלי שנמצא במערת עמוד שבגליל התחתון מלמד על קצב התפתחות יוצא דופן של תינוקות ניאנדרטלים, שהשיגו גובה של 80 ס"מ תוך חצי שנה. מחקר חדש, בראשות ד"ר אלון ברש מאוניברסיטת בר אילן, מצביע על כך שהתינוקות התפתחו במהירות רבה יותר מאשר תינוקות הומו-ספיינס, עם עלייה מהירה במשקל וצמיחת שיניים.

פרופ' מיכאל רבין, שנולד ב-1931 בגרמניה והיגר לישראל ב-1935, היה דמות מרכזית בתחום מדעי המחשב. הוא זכה בפרסים יוקרתיים כמו פרס טיורינג ופרס ישראל, והשפעתו על התחום נחשבת לבלתי ניתנת למדידה. רבין הלך לעולמו לאחר שהותיר מאחוריו מורשת עשירה של מחקרים ותעודות הוקרה.

במחקר חדש, החוקרים תיעדו את "מלחמת האזרחים" הראשונה בין קבוצות שימפנזים בפארק הלאומי קיבאלה באוגנדה, שהחלה בשנת 2015. התופעה, שבה קבוצה מאוחדת הידרדרה למלחמה פנימית, מעוררת שאלות על דינמיקות חברתיות וזיקות אנושיות בקרב בעלי חיים.

אלפי דגים ממין Parakneria thysi נצפו מטפסים על קיר מפל בגובה 15 מטרים במפלי לובילומבו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. תופעה זו, המתועדת לראשונה באפריקה, מדגימה את יכולות ההסתגלות המיוחדות של בעלי חיים בסביבות קיצוניות, ומדגישה את הצורך במחקר נוסף על התנהגות דגים באגן הקונגו.

ארבעת האסטרונאוטים של משימת "ארטמיס 2", ריד וייזמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי הנסן, נחתו באוקיינוס השקט לאחר מסע בן 10 ימים סביב הירח. במהלך הטיסה, הם קבעו שיא חדש של המרחק הרב ביותר בטיסה מאוישת לחלל, 406,771 ק"מ, וחוו ליקוי חמה מלא.

משימת "ארטמיס 2" של נאס"א הצליחה להקיף את הצד הרחוק של הירח, כשהאסטרונאוטים היו מנותקים מכדור הארץ במשך 40 דקות. במהלך הטיסה, הם הגיעו למרחק של 6,550 ק"מ מפני הירח, וקבעו שיא חדש לטיסת חלל מאוישת. סרטונים ותמונות מהמשימה צפויים להתפרסם בקרוב.

צוות משימת "ארטמיס 2", הכולל את האסטרונאוטים ריד וייזמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי הנסן, חצה מרחק של 406,771 ק"מ מכדור הארץ, ובכך קבע שיא חדש בטיסות מאוישות לחלל. במהלך המסע, הקפסולה "אוריון" חלפה בצד הרחוק של הירח, והאסטרונאוטים צילמו תמונות ראשונות של אזור זה ברזולוציה גבוהה.

אוסף מאובנים ייחודי שנמצא במחוז יונאן שבסין כולל כ־700 סוגים של יצורים ימיים, המעידים על התפתחות המגוון הביולוגי בעידן האדיקר, לפני 635-541 מיליון שנה. התגלית מצביעה על כך שהחיים החלו להתפתח הרבה לפני ההתפוצצות הקמבריונית, עם יצורים בעלי מבנים גוף רכים וצורות מוזרות.

במהלך חפירות בתל עזקה, ארכיאולוגים גילו קבר עם שרידים של עד 89 ילדים, רובם בני פחות משנתיים, מהתקופה הפרסית. התגלית מספקת תובנות חדשות על נורמות חברתיות ויחס לפעוטות בתקופת המקרא, ומצביעה על כך שהילדים מתו מסיבות טבעיות ולא כתוצאה מאלימות או מגפות.

הלילה שוגרה משימת ארטמיס 2 מקייפ קנוורל שבפלורידה, במסע של עשרה ימים שבו ייקיפו ארבעת האסטרונאוטים את הירח בפעם הראשונה מאז תוכנית אפולו. במהלך המשימה, האסטרונאוטים יבדקו את מערכות הקפסולה אוריון ויבחנו את התאמתה לבני אדם, כשהם מתכוונים להתרחק יותר מ-400 אלף ק"מ מכדור הארץ.

הלילה ימריאו ארבעה אסטרונאוטים, שלושה אמריקאים ואסטרונאוט קנדי, במשימת ארטמיס 2, שתהיה ההקפה המאוישת הראשונה סביב הירח מאז תוכנית אפולו בשנות ה-70. המשימה תסמן את השלב השני בתוכנית ארטמיס, שמטרתה להחזיר את האדם לירח לפני סוף העשור הנוכחי. האסטרונאוטים יגיעו למרחק של יותר מ-400 אלף קילומטרים מהארץ, וייכנסו להיסטוריה כשותפים לטיסה המאוישת הרחוקה ביותר של האנושות.

שני מחקרים שפורסמו בכתב העת Nature מצביעים על כך שהאדם ביית את הכלב כבר לפני 15,000 שנה, זמן רב לפני המהפכה החקלאית. ממצאים מעצמות שנמצאו בטורקיה ובריטניה מעידים על כך שהציידים-לקטים האכילו את כלביהם וערכו להם טקסי קבורה, מה שמעיד על קשרים רגשיים עמוקים ביניהם.

תיעוד חדש של המלטת לווייתנית מהמין ראשתן גדול־ראש חושף את שיתוף הפעולה המורכב בין נקבות ממספר משפחות, שנושאות את הגור שזה עתה נולד אל פני המים. הסרטון, שצולם בשנת 2023, מציע הצצה נדירה להתנהגותם של לווייתנים, ומדגיש את האתגרים המיוחדים של המלטה בקרב יונקים ימיים.

מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances מצא כי רמות התוקפנות בקרב בונובו אינן שונות מאלו של שימפנזים, עם התנהגויות כמו הסתערות והכאה. החוקרים ציינו כי בעוד ששימפנזים נוטים לתקוף בעיקר זכרים, נקבות בונובו מציגות רמות תוקפנות גבוהות יותר, בעיקר כלפי זכרים.

כתבה זו עוסקת בהשפעת הבינה המלאכותית על עולם המוזיקה, כאשר שירים שנוצרו על ידי AI הגיעו לצמרת המצעדים והפכו לתופעה נרחבת. אמנים רבים מתנגדים ליצירות אלו, מה שמוביל לשאלות על זכויות יוצרים ועתיד המוזיקה, לצד דיון על הערך וההנאה שמוזיקה שנוצרה בבינה מלאכותית יכולה להציע.

מחקר חדש מצא כי גיל האתר הארכאולוגי מונטה ורדה בצ'ילה, שנחשב עד כה ל-14,500 שנה, עשוי להיות שגוי, והגיל האמיתי שלו קצר יותר. הממצאים מערערים את התיאוריה המוכרת על הגעת בני האדם לאמריקה דרך מעבר ברינגיה, ומאתגרים את ההנחות הקודמות על ההתיישבות הפרהיסטורית ביבשת.