הכתבה מדווחת על פיגועים שהתרחשו בירושלים ובתל אביב, כאשר מקור ביטחוני בכיר מציין כי יש תיאום הדוק עם האמריקאים בנוגע להתקפה על איראן ובמערכי ההגנה מפני טילים. האירועים מתרחשים על רקע מתיחות גוברת באזור, והתגובות הציבוריות והפוליטיות נמשכות.

במסיבת עיתונאים שנערכה על ידי דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין, הוצגו שאלות מהותיות בנוגע למצב הביטחוני וההיערכות לקראת מלחמה באיראן. בין הנושאים שנדונו היו מחסור במקלטים, טיפול רפואי לנפגעים, בעיות תחבורה למגויסי מילואים, וחששות לגבי ניהול המלחמה והיחסים בין הדרג המדיני והצבאי.

הכתבה מציגה תגובות למאמרים שפורסמו ב"הארץ" בנוגע למלחמת 48' ולתהליכים ההיסטוריים של הציונות. הכותבים מדגישים את הצורך בהכרה באמיתות כואבות מהעבר, תוך כדי דיון על מאפייני התנועות הלאומיות והקונפליקטים בין עמים. הם מציעים כי יש למצוא דרך להעדיף את טובת העם היהודי מבלי לפגוע בעמים אחרים.

ב-1 במרץ 2026, הקריקטורה היומית מציגה את המצב המתוח בעקבות המלחמה עם איראן, שהחלה לאחר תקיפה ישירה בתל אביב שבה נהרגה אישה ונפצע גבר קשה. ישראל ביצעה תקיפה ממוקדת נגד המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, וההערכות הן שהמלחמה תימשך מספר ימים.

הכתבה עוסקת בתגובה לדברי שולי רנד על כך שהיו גם צדדים טובים בטבח 7 באוקטובר, ומביאה דוגמאות מההיסטוריה היהודית, כולל התבטאויות של מנהיגים חרדיים כמו האדמו"ר מגור והרב עובדיה יוסף. המאמר מציע כי תפיסות אלו מסבירות את אדישות הציבור החרדי לאסונות כמו אסון מירון, תוך כדי התייחסות למושגי גזרה משמים ותיקון רוחני.

במכתב לראשי מפלגות האופוזיציה, בתיה מקובר מעלה חשש לעתיד המדינה בעקבות הכישלון להפיל את הממשלה הנוכחית לאחר אסון 7 באוקטובר. היא מדגישה את הצורך בהכרה בשוויון זכויות לערבים בישראל, המהווים 21% מהאוכלוסייה, ומזכירה את מחויבות מגילת העצמאות לערכים של חירות, צדק ושלום.

הכתבה מדגישה כי מבצע "שאגת הארי" אינו דומה למבצע "עם כלביא", שהיה מוצלח אך לא מוחלט. המתקפה הנוכחית, המנוהלת על ידי ארצות הברית, עשויה להיות איטית יותר עם סיכונים לנזק מדיני, במיוחד אם ישראל תדרוש מעורבות אמריקאית מוגברת.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר ערן וולקובסקי, המתארת אירועים אקטואליים מהיום. הקריקטורה מתמקדת בנושאים בולטים שעל סדר היום, כמו המצב הפוליטי בישראל והאירועים במזרח התיכון, ומזמינה את הקוראים לשקול את הפרשנויות השונות המוצגות בה.

הכתבה עוסקת באמינות נתוני משרד הבריאות בעזה, המצביעים על 68,844 הרוגים במלחמה, כולל 20,633 קטינים ו-11,197 נשים. החוקרים טוענים כי הרשימות נגועות במניפולציות שיטתיות, כמו טשטוש ההבחנה בין אזרחים ללוחמים, דבר שמקשה על הבנת המצב האמיתי בשטח.

הכתבה עוסקת בביקורת על אמיר אוחנה בעקבות מאמציו לכבוש את צמרת הפריימריז, תוך השוואתו להתנהלות לא ראויה בכנסת. הכותב טוען כי אוחנה יוצר סביבה פוליטית בעייתית ומבזה, ומביע תמיכתו בחברי האופוזיציה שסירבו לשתף פעולה עם חרם על נשיא העליון. בנוסף, נדונה הצעה להקים מועצת חכמים שתעסוק בחנינות, במטרה למצוא פתרון חברתי לסכסוכים פוליטיים.

במאמרו, יצחק קאופמן מתייחס לקריאה ההיסטורית של שר האוצר יגאל הורביץ מ-1980 ומזהיר מפני התלהבות מעימות צבאי עם איראן. הוא מדגיש את המחיר הכבד של מלחמות קודמות, את חוסר הוודאות לגבי תוצאות עימות נוסף, ואת הסכנה שהציבור האמריקאי לא יסלח לישראל על דחיפתה למאבק שאינו בראש סדר העדיפויות שלה.

לאחר 60 שנה של שמירה, אחד האוצרות הארכיאולוגיים החשובים בעולם ייחשף לציבור במוזיאון ישראל. מדובר בממצא ייחודי שצפוי למשוך תשומת לב רבה ולתרום להבנת ההיסטוריה המקומית והעולמית.

הכתבה עוסקת בהשפעת פסקי הדין של הנשיאים משה לנדוי ומאיר שמגר על בית המשפט העליון, ומדגישה את ההבדלים בין גישות השופטים הנוכחיים לאלה של קודמיהם. פסקי דין כמו הלכת דרעי־פנחסי והפסיקה בבנק המזרחי מצביעים על עקרונות יסוד בתחום המשפט, כאשר יש המנסים להמעיט בערכם, דבר שאינו תואם את מורשת השופטים הדגולים.

בעקבות תקיפת חיילות בבני ברק, מפקד משטרת מחוז תל אביב מתח ביקורת על צה"ל והציע להקים גוף שיתאם את פעולות הצבא בעיר, בדומה למצב בשטחים. ההצעה כוללת אזהרות לחיילים לגבי כניסתם לעיר ללא תיאום, וכן שאלות לגבי זכויות ההצבעה של תושבי בני ברק בבחירות לכנסת.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר ערן וולקובסקי, המתמקדת באירועים אקטואליים מהשבוע. הקריקטורה משקפת את המצב הפוליטי והחברתי בישראל, עם התייחסות לדמויות בולטות כמו בן גביר ודונלד טראמפ, ומזמינה את הקוראים לחשוב על הנושאים שעל סדר היום.

ארבע שנים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, כ-33,000 פליטים אוקראינים בישראל מתמודדים עם בירוקרטיה מתמשכת שמונעת מהם הכרה במעמדם כפליטים. בעוד שמדינות אחרות האריכו את ההגנה על הפליטים עד 2027 ומספקות סיוע כלכלי, בישראל ההגנה הוארכה רק בחודש אחד, מה שמוביל לחוסר ודאות ולמצוקה רבה בקרב הפליטים.

ד"ר אור ספיבק מבקר את הכתיבה בעיתון "הארץ", במיוחד את מאמרו של מרדכי קרמניצר, וטוען כי הוא מתמקד בדעות אישיות במקום לספק מידע עובדתי על הצעת החוק המעניקה סמכויות רחבות לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בנוסף, ספיבק מתייחס למאמרו של יהודה אייזיקוביץ על החילוניות בישראל, ומצביע על התעלמות מהמצוקות החברתיות והכלכליות של הציבור החילוני.

מחקרים מראים כי כניסת אובר לערים שונות בעולם הניבה תועלת כלכלית משמעותית, עם חיסכון של 6.8 מיליארד דולר לצרכנים בארה"ב בשנת 2015 והפחתת 5.4% בתאונות דרכים באזורים בהם פועלת החברה. למרות הפגיעה הצפויה בנהגי המוניות, כניסת אובר לישראל עשויה להועיל לציבור הרחב ולהפחית את העומסים בכבישים.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר עמוס בידרמן, המתארת את האירועים המרכזיים שעל סדר היום, כולל התייחסויות לדמויות פוליטיות כמו בן גביר ודונלד טראמפ, ולנושאים בינלאומיים כמו איראן ולבנון. הקריקטורה משקפת את המצב החברתי והפוליטי הנוכחי בישראל ובעולם.

הכתבה עוסקת בהתבטאויות השגריר האמריקאי בישראל, מייק האקבי, אשר נתפסות כהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל, בניגוד לאמנה הבינלאומית שנחתמה ב-1961. האקבי, המוכר בעמדותיו האוונגליסטיות, העניק לגיטימציה להצהרות המקדמות השתלטות על שטחים, דבר שמערער את הסכמי השלום עם שכנות ישראל.

הכתבה עוסקת בגזענות וביחס לעדת המזרחיים במפלגת הליכוד, תוך השוואה למפלגת העבודה, שבה כיהנו שלושה ראשי מפלגה ממוצא מזרחי. הכותב מציין את היעדר הנשים והגברים ממוצא מזרחי בתפקידים בכירים בליכוד, ומזכיר את התבטאויות עבר גזעניות של חברי מפלגה.

הכתבה מדווחת על ההשלכות הקשות של המלחמה בעזה על ילדים, כאשר כ-56.2% מההרוגים הם נשים וילדים. מערכת הבריאות ברצועה סובלת מהרס ומחסור במשאבים, כאשר כ-11,000 ילדים עם נכויות זקוקים לטיפול רפואי מתקדם, ו-4,000 ילדים עם מחלות שונות נמצאים בסכנת חיים ללא טיפול.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר עמוס בידרמן, המתארת את הנושאים החמים על סדר היום בישראל, כולל התייחסויות לפוליטיקה המקומית והבינלאומית. הקריקטורה משקפת את המצב החברתי והפוליטי הנוכחי, תוך שימוש בהומור וביקורת חברתית.

במאמרו, יהודה אייזיקוביץ טוען שהחילוניות חסרה תשתית רעיונית ומנוגדת לערכים הדתיים, תוך שהוא מציע שהרוב הדתי-חרדי יקים שלטון דתי בישראל. בתגובה, פרופ' אהרון פרימרמן מבקר את עמדותיו, מדגיש את היעדר הוכחות היסטוריות לטענותיו, ומעלה שאלות על הצלחת הדתות השונות בהשגת מאמינים.

הכתבה עוסקת בתגובות למאמרו של יהודה אייזיקוביץ על עתיד החילונים במדינה עם רוב דתי. כותבים שונים מציעים תחזיות קודרות לגבי כלכלה, צבא והייטק, ומדגישים את חוסר הדיוק בנתונים המוצגים על ידי אייזיקוביץ, תוך שמירה על תקווה לחילוניות בישראל.

הכתבה עוסקת במינויו של עו"ד יורם שפטל לייצג את שר המשפטים יריב לוין בדיון בבג"ץ, בעקבות עתירה שהגיש מכון "זולת" נגד סירובו של לוין לשתף פעולה במינוי שופטים. שפטל השווה את מצביעי הקואליציה לקורבנות השואה, דבר שגרם לתגובה נזעמת, כאשר נטען כי הוא מנצל את המצב לצורכי תעמולה פוליטית.

בשבוע שעבר התרחשו בבני ברק אירועים אלימים של צעירים חרדים נגד חיילות, במקביל להכנה להצעת חוק שתשנה את סמכויות בתי הדין הרבניים. הכתבה מדגימה כיצד הממשלה הישראלית מקדמת מטרותיה באמצעות אלימות מלמעלה ומלמטה, תוך עידוד בריונות המשרתת את מדיניותה ומקנה חסינות לפורעים.

הכתבה עוסקת בהכנות של ארה"ב למתקפה נרחבת נגד איראן, כאשר ישראל צפויה להיות שותפה פעילה במהלך. עם זאת, יש להדגיש את הצורך למצות את הלחץ הכלכלי והדיפלומטי לפני יציאה למערכה צבאית, לאור הסיכונים הצבאיים והמדיניים הכרוכים בכך, כולל התגברות המתיחות בצפון ובגדה המערבית.

הכתבה מתארת את הלוויה של פעילי חיזבאללה שנהרגו בתקיפה של צה"ל במזרח לבנון, שהתרחשה היום. האירוע משקף את המתיחות הגוברת באזור, כאשר שמותיהם של ההרוגים והתגובות מהצדדים השונים מוסיפים להקשר הפוליטי והצבאי הנוכחי.

הכתבה עוסקת בפער המגדרי בעולם השחמט, שבו יהודית פולגאר היא השחמטאית היחידה שנכנסה לעשירייה המובילה. למרות שאין הבדלים קוגניטיביים מולדים בין המינים, נשים נתקלות במכשולים כמו סללה מגדרית, תחרויות נפרדות ואיום סטריאוטיפי, שמונעים מהן להתקדם לצמרת. צמצום הפער מחייב שינוי תפיסות חברתיות והסרת המכשולים המונעים מנשים להגיע להישגים גבוהים בשחמט.