הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית שמתארת את המצב הפוליטי לאחר הבחירות 2026, עם התמקדות בקשיים בהקמת ממשלה בעקבות תוצאות הבחירות. כמו כן, נדונה השפעת האירועים האחרונים על הציבור והמערכת הפוליטית בישראל.

בכתבה נדונה קריאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלה לאומית-ימנית חזקה, בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות שנערכו ב-30 באוקטובר 2026. נתניהו מדגיש את הצורך בהתלכדות הרוב הציוני כדי להתמודד עם האתגרים הפוליטיים הנוכחיים.

הכתבה עוסקת בתחושות הגזענות והעליונות שהשתלטו על חלקים נרחבים בציבור בישראל, בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. הכותב מתאר את חוויותיו במאלמו שבשוודיה, שם נתקל בתהלוכות המביעות תמיכה בפלסטין וקוראות "מוות לישראל", ומביע תחושות של עייפות מהמציאות בישראל.

תוצאות הבחירות המסתמנות מראות כי רוב גדול בציבור מתנגד להמשך שלטונו של בנימין נתניהו. עם זאת, גוש השינוי נתקל בקשיים בהרכבת ממשלה, בעיקר בשל שיעור המצביעים הערבים שבחרו נציגים ערבים, ונוכח חוסר הרצון של ראשי המפלגות לשתף פעולה עם המגזר הזה.

הכתבה מתארת את חוויותיה של אזרחית ישראלית פלסטינית שהחליטה להצביע לראשונה בבחירות, אף על פי שהיא לא מאמינה בדמוקרטיה הישראלית. היא משתפת בתחושותיה לאחר ההצבעה, כולל בושה ומאבק פנימי, ומסבירה את מניעיה להצביע בעקבות תחושת מיאוס מהאשמת הקורבן.

הכתבה עוסקת במושג "הבייס" בהקשר הציבורי והפוליטי בישראל, במיוחד בקרב המצביעים הימניים והליכודיים. היא מציינת את הנאמנות המוחלטת של הבייס למנהיגים כמו בנימין נתניהו, תוך כדי התייחסות לביקורת החברתית והפוליטית שמופנית כלפי ציבור זה, אשר לעיתים נתפס כמשולל תודעה אזרחית וערכים.

הכתבה מציגה את תגובותיהם של נפתלי בנט ויאיר לפיד לאחר פרסום תוצאות המדגם בבחירות שנערכו אתמול. כמו כן, היא כוללת תמונות מקלפי ליד בית אבות בראשון לציון, ומדווחת על תהליך ספירת הקולות וההיערכות להרכבת הקואליציה.

הכתבה מדגישה את החשיבות של הציבור הערבי בפוליטיקה הישראלית, עם 16-18 מנדטים שיכולים להשפיע על יציבות הממשלה. גדי איזנקוט ונפתלי בנט נקראים לפרוץ את החומה שהקימו הימין והחרדים, ולהשתמש בתמיכת הציבור הערבי כדי להבטיח שקט ושיתוף פעולה בעתיד.

סגן ראש ממשלה ערבי טוען כי חזון השוויון של ז'בוטינסקי, המציע שוויון זכויות מלא בין יהודים לערבים, נשכח על ידי מפלגות הימין והמרכז. הוא מבקש מהמנהיגים לאמץ את עקרונות השוויון והשותפות המוצעים על ידי ז'בוטינסקי, במיוחד לאור ההסתה נגד הציבור הערבי.

הכתבה מציגה את תוצאות המדגמים לבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר 2026, עם דגש על המועמד בני גנץ והמשותפת בראשות מנסור עבאס. התמונה הכללית מצביעה על אחוזי הצבעה גבוהים, כאשר המפלגות מתכוננות להרכבת קואליציה חדשה.

תוצאות הבחירות האחרונות הראו כי גוש השינוי השיג 53 מנדטים, אך לא הצליח להקים ממשלה ללא שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, שזכו במספר מנדטים גבוה. המאמר מדגיש את הצורך של גוש השינוי להכיר בתמורות הפוליטיות ולכלול את רע"מ והרשימה המשותפת כדי להשיג רוב של 60 מנדטים, תוך התייחסות להשפעת הקמפיינים הגזעניים של הימין על שיעורי ההצבעה בחברה הערבית.

הכתבה מתארת את תחושות הכותבת, יעל מלכיאל, במהלך כנס אקדמי באוניברסיטת תל אביב, שם חוותה רגעים של התרגשות כשפגשה חברים מהעולם, אך גם צער לנוכח עזיבת מיטב המוחות הישראליים. היא מביעה את תחושותיה בעקבות הבחירות האחרונות ואת חשיבות ההכרה בזכויות האזרחים הלא יהודים במדינה.

הכתבה עוסקת בכשלים של שר החינוך היוצא יואב קיש, כולל ירידה חדה בהישגי התלמידים ומחסור במורים, ומצביעה על כך שמדיניות זו נועדה לשמר שלטון סמכותני. המאמר מדגיש את הקשר בין חינוך והשכלה לבין חיזוק הדמוקרטיה, וטוען כי ככל שהציבור פחות מודע, כך קל יותר לשלוט בו.

הכתבה מציגה קריקטורה יומית המתארת את המצב המורכב בעזה ובגדה המערבית, שלוש שנים לאחר האירועים של 7 באוקטובר 2023. הקריקטורה מדגישה את ההשפעות של הבחירות האחרונות, בהן נדחקו הנושאים הקשורים לאזור לשוליים, ומציגה את המתח בין הפלסטינים לחיילים ולמתנחלים.

בריאיון ל"אקונומיסט", בנימין נתניהו טוען כי ישראל צריכה להתכונן ליום שבו הסיוע הביטחוני האמריקאי יפסק, תוך שהוא מציע פתרונות כלכליים כמו פיתוח עצמאי של מערכות נשק ומטבעות דיגיטליים. הוא מודה לחשש מסנקציות בינלאומיות ומציג את רעיונותיו כדרך להתמודד עם בידוד כלכלי אפשרי.

במאמר המופיע בתגובה לדברי נתניהו על תוכנית כלכלית עוקפת באמצעות מטבעות קריפטו, קורא הכותב לתומכי הליכוד לשקול את הצבעתם בבחירות הקרובות. הוא מזהיר כי הכיוונים בהם מוביל נתניהו עשויים להוביל לקריסה כלכלית, וממליץ להם להימנע מהצבעה אם אינם יכולים לבחור בגוש השינוי.

הכתבה מתארת את חוויותיה של אישה שנאלצה להתמודד עם התקף פסיכוטי של בעלה, נכה צה"ל, לאחר שזמן קצר לאחר חתונתם. היא מתארת את הקושי במענה מצד אנשי אגף השיקום של משרד הביטחון, אשר לא הצליחו לספק תמיכה בזמן אמת, על אף העומס המוגבר במערכת בעקבות המצב הביטחוני.

הכתבה עוסקת במתח ההולך ומתרקם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמטכ"ל אביב כוכבי, כאשר נתניהו מנסה לעורר עימות עם איראן. בנוסף, מצוין שיעור ההצבעה הגבוה בתולדות המדינה בבחירות האחרונות, והתגובות להפסד של ווצ'יץ' בסרביה.

הכתבה מתמקדת באזהרותיה של אווה אילוז על הסכנות הקיומיות שמציבות קנאות ופילוג פנימיים בישראל, בהקשר לבחירות הקרובות ב-2026. היא מדגישה את ההיסטוריה היהודית, שבה פילוגים פנימיים הובילו לחורבן, ומבקרת את מדיניותו של בנימין נתניהו, אשר עלולה להחמיר את המצב. הבחירות הקרובות מציבות הזדמנות לשינוי ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

הכתבה עוסקת בטענה כי הציבור בישראל לא ראה את המצב הביטחוני כבעיה המרכזית, בעוד שהאיום האמיתי הוא שלטון הממשלה הנוכחית. הכותב, איתן דומאני, טוען כי האשמה בטבח ה–7 באוקטובר לא צריכה להיות מופנית אל הציבור, אלא לממשלה ולמדיניותה, אשר הביאו את המדינה למצב מסוכן.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נאם בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק ב-24 בספטמבר 2026. הנושא המרכזי של הכנס היה "שיקום אמון, ניהול שינוי: אומות מאוחדות שמספקות לכולם", כאשר נתניהו התייחס לאתגרים הגלובליים הנוכחיים ולחשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי.

הכתבה עוסקת בנורמליזציה של קריאות קשות מצד פוליטיקאים ישראלים, כמו "למחוק את עזה" ו"הטלת פצצת אטום", והשפעתן על המוסריות הישראלית ועל הדימוי של המדינה בעולם. הכותב מצביע על הפער בין התבטאויות אלו לבין הזעזוע מהתגובות הבינלאומיות, ומדגיש את הקשר בין השיח הפוליטי בישראל למעמד המדינה בזירה הגלובלית.

ינון מגל, בערוץ 14, כינה את גדי איזנקוט "קוף" והביע דעות על השפעת האשכנזים האליטיסטיים על המזרחיים. הכתבה מציינת את הקשרים בין מגל לאדוניו, כולל השפעת דונלד טראמפ על פעולותיו, ומתריעה על הסכנות הגלומות בדבריו.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר עמוס בידרמן, המתארת את המצב הפוליטי והחברתי בישראל נכון ל-23 באוקטובר 2026. הקריקטורה משקפת את האתגרים והמתחים הנוכחיים במדינה, תוך שימוש בהומור ובביקורת חברתית.

הכתבה עוסקת בהתרעות של ישעיהו ליבוביץ על השלכות הכיבוש בשטחים, ומדגישה את הפער בין הכוחות הצבאיים כיום לבין אלו שפעלו לאחר מלחמת ששת הימים. למרות שהיום פועלים בשטחי הגדה המערבית 27 גדודים, צה"ל מתקשה להתמודד עם הטרור הפלסטיני והיהודי, מה שמעיד על כישלון במערכת הביטחון.

הכתבה מדגישה את הצורך הדחוף בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומבקרת את המפלגות השונות על כך שאין להן תוכניות שלום בסיסמאות הבחירות שלהן. המאמר מציע כי דור העתיד של ישראל חייב להקים תנועת מחאה חוץ פרלמנטרית שתתמקד בהשגת שלום, תוך ציון המספרים הכואבים של ההרוגים בשני הצדדים.

המאמר עוסק במצב הקשה שבו נמצאת ישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר, המלחמה שלאחריו והשפעתם על החברה והדמוקרטיה. הוא מתאר את השחיקה במעמד המוסרי והבינלאומי של המדינה, את ההידרדרות במערכת הפוליטית ואת ההסתה הגוברת, ומדגיש את המאבק של אזרחים נגד תהליכים הרסניים אלה.

השבועות הקרובים צפויים להיות קריטיים עבור מערכת הביטחון הישראלית, כאשר כוחות צה"ל פועלים במסיק בדיר אבו משעל. מקורות במערכת הביטחון מציינים כי מדובר במבחן ליכולת המדינה לאכוף את החוק בגדה המערבית.

הכתבה עוסקת בקשר ההדוק בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו, שבו טראמפ מנצל את תלותו של נתניהו בו כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו. המאמר מציין אירועים משמעותיים כמו שיחות טלפון דחופות והחלטות פוליטיות שהתקבלו בעקבות לחצים מצד טראמפ, ומעלה שאלות לגבי עתיד מדינת ישראל לאור תלות זו.