הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-31 באוגוסט 2026, המתארת את האירועים המרכזיים בישראל, כולל התייחסות לדמויות בולטות כמו שר החינוך יואב קיש והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כמו כן, מופיעה התייחסות למצב הביטחוני במצר הורמוז ולכוחות אמריקאים המגיבים לאירועים באזור.

בשבוע האחרון, עומר אדם וסשה ישראלוביץ' נישאו בברית הנישואין בפורטופינו, בעוד אמילי דמארי ודניאל עמית חגגו נישואים לא פורמליים בתל אביב, בשל חוסר ההכרה של מדינת ישראל בנישואים בין נשים. המאמר מדגיש את האפליה הקיימת בישראל בנוגע לנישואים אזרחיים, הפוגעת בזוגות רבים, במיוחד בקהילת הלהט"ב.

הכתבה עוסקת בביקורת על גדי איזנקוט והשוואת גישתו לסוגיית הכיבוש עם זו של עופר וינטר. המאמר מדגיש את הצורך בממשלה חדשה שתתמודד עם המשבר הנוכחי בישראל, תוך כדי הצבת סדר עדיפויות לתיקון שלטון החוק לפני פתרון בעיות יסוד אחרות.

עקיבא נוביק מתאר את הבעייתיות בהבנת הסקרים של שלמה פילבר, אשר מטשטשים את ההבחנה בין נתונים אובייקטיביים לבין פרשנות אישית. הכתבה מדגישה את הצורך בשקיפות ובמתודולוגיה מדויקת בסקרים, ומצביעה על טעויות משמעותיות בשיטות הדגימה של פילבר, אשר עשויות להשפיע על אמינות התוצאות.

הכתבה פונה לרמטכ"ל אייל זמיר, ומדגישה את הצורך בפעולה נחרצת נגד המתנחלים בגדה המערבית, במיוחד לאור האירועים האלימים האחרונים. הכותב קורא לזמיר להנחות את כוחות צה"ל לעצור את הפורעים ולהעמידם לדין, ומדגיש את החשיבות של פעולה מוסרית גם במחיר של התנגדות פוליטית.

הכתבה עוסקת בעונש המוות למחבלים פלסטינים ובתופעת המרטיריות שנוצרת בעקבותיו. היא מציינת את ההיסטוריה של עונש המוות בישראל, את ההשלכות הביטחוניות של החמרת הענישה, ואת ההבחנה בין טיפול במחבלים יהודים לערבים, תוך הדגשת החשש מהגברת הטרור כתוצאה מהחמרת הענישה.

הכתבה מדגישה את החשיבות של שילוב אירועי 7 באוקטובר בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כדי לתווך לתלמידים את המשמעות ההיסטורית והחברתית של היום ההוא. המאמר קורא למערכת החינוך לא להסתפק בטקסי זיכרון, אלא ללמד את הסיפור המלא, כולל הכישלונות, הלקחים והסיפורים האישיים של הנפגעים והקהילות השונות.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית של המאייר מורן שריר, המתארת את האירועים המרכזיים והדמויות הבולטות של היום. הקריקטורה משקפת את המצב החברתי והפוליטי בישראל, עם התייחסות לדמויות כמו יאיר נתניהו ובן גביר, ומביאה זווית ביקורתית על הנושאים שעל סדר היום.

במאמר תגובה ליעקב גודו, טוען טוביה מצר כי רעיון העליונות היהודית ותהליך הטיהור האתני לא החלו עם ממשלות נתניהו או סמוטריץ', אלא קיימים מאז הקמת ההתנחלויות הראשונות בשנות ה-60. הוא מדגיש את התמיכה שהייתה למפעל ההתנחלות מצד מנהיגים כמו שמעון פרס וישראל גלילי, ומבקש להדגיש את ההיסטוריה הארוכה של העוולות שנעשו על אדמת עם אחר.

הכתבה מתארת את עליית האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים, כאשר ישראלים מתנדבים פועלים לשחרר עצורים פלסטינים שנעצרו על ידי הצבא בעקבות פשיטות. הכותבת מביעה דאגה מהתנהלות הצבא ומהשפעת האלימות על החברה הישראלית, תוך קריאה לקחת אחריות על מעשי החיילים.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-28 באוגוסט 2026, לצד תמונות ותגובות על אירועים בולטים מהחדשות, כולל התייחסות לנושאים כמו נפאל, איראן ועזה. בין הדמויות המוזכרות נמצאים בנימין נתניהו ויוסף חדאד, כאשר הכתבה מספקת הקשר רחב יותר לסדר היום העולמי.

תחקיר "הארץ" חושף את שיתוף הפעולה ההולך ומתרקם בין צה"ל ושב"כ למיליציות פלסטיניות בעזה, אשר פועלות כזרוע ביצועית של ישראל. המיליציות, המונות חמש קבוצות בולטות, מעורבות בפעולות נגד אזרחים בלתי מעורבים ובגירוש עזתים מבתיהם, מה שמסכן גם את חיילי צה"ל ומקשה על יישום תוכניות מדיניות לסיום הסכסוך.

הכתבה עוסקת בפרשת אלטלנה, אוניית הנשק שהגיעה לארץ ישראל ב-11 ביוני 1948, והקונפליקט הפנימי באצ"ל שקשור להפלגה. מנחם בגין טוען שלא קיבל הודעה על ההפלגה, והמחקר מצביע על אפשרות שהמידע הוסתר ממנו במכוון, כחלק ממאבקי הכוח בתוך הארגון. בסיום המשבר, האצ"ל פרסם הודעה המערערת על סמכות הממשלה הזמנית.

ניסוי שנערך על ידי ד"ר ג'ורג' טמרין ב-1963 גילה כי כשני שלישים מתלמידי בתי ספר ישראליים בגילאי 8-14 הצדיקו את מעשי יהושע בן נון בהחרבת יריחו, בעוד שבקבוצת ביקורת, רוב התלמידים גינו את אותם מעשים כאשר יוחסו לגנרל סיני בדיוני. הממצאים מצביעים על הטמעה של מוסר כפול ושוביניזם לאומי במערכת החינוך הישראלית.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מ-27 באוגוסט 2026, המתמקדת בהפגנות החרדים ובדמות הדיגיטלית "דודי", המייצגת את ענף החרדים בצה"ל. בנוסף, נכללות תמונות מההפגנות ומהדמות הדיגיטלית, שמטרתה להסביר את עמדות הציבור החרדי.

הכתבה עוסקת במורשתו של יאיר גולן כחייל ומפקד, ומדגישה את תרומתו בזיהוי איומים על המדינה. הכותב טוען כי למרות הביקורת על גולן בעקבות עמדותיו הפוליטיות, יש להקשיב לו ולשקול את ניסיונו הצבאי והאומץ שלו לומר את האמת.

הכתבה עוסקת במחסור ההולך ומתרקם במורים בישראל, שמגיע כיום ל-31 אלף מורים חסרים, ומשפיע על איכות ההוראה. היא מדגישה את הצורך בהשקעה משמעותית בחינוך כפרויקט לאומי, תוך החזרת היוקרה והכבוד למקצוע ההוראה, כדי להבטיח עתיד טוב יותר לדור הבא.

הכתבה עוסקת בהשוואה בין ההפיכה המשטרית הנוכחית בראשות נתניהו לבין תקרית אלטלנה מ-1948, כאשר נדונה השפעתה של הכפירה בריבונות השלטון על יציבות המדינה. המאמר מדגיש את הקונפליקט בין בן גוריון לבגין סביב סמכות הממשלה והצבא, תוך התמקדות בהשלכות ההיסטוריות והפוליטיות של האירועים.

תנועת הנוער הסוציאליסטית מחנות העולים הכריזה על כוונתה להקים התנחלות חדשה בבקעת הירדן, תוך שהיא מדגישה את מחויבותה לערכים הומניסטיים וסוציאליסטיים. יו"ר התנועה, אילן גזית, טוען כי יש להקים קיבוצים ומושבים באזור, למרות ההיסטוריה של טיהור אתני ופגיעות בחיי הפלסטינים. המהלך מעורר התנגדות ומעלה שאלות לגבי הקצנת השמאל הישראלי.

בכתבה זו מוצגת הקריקטורה היומית המתארת את סוכות כמנתץ את האנדרטה, עם התייחסות לאירועים אקטואליים ולתגובות הציבור. הקריקטורה מציגה את המתח בין המסורת לבין המציאות החברתית והפוליטית הנוכחית בישראל.

הכתבה עוסקת בפוגרומים המתרחשים בשטחים ובתמיכתם המסתמנת של גורמים בממשלה, תוך השפעה שלילית על תדמית ישראל בעולם. המאמר מציין את הצורך להפסיק את האלימות ולהעניש את הפורעים, ומדגיש את הסכנה שבהתנהלות הנוכחית של המנהיגות הישראלית, אשר עלולה לפעול נגד האינטרסים של המדינה.

נעמה לזימי התבטאה בתוכנית כאן 11 על דברי מנסור עבאס, שטען כי "המדינה הפלסטינית חיה וקיימת". היא הדגישה את הצורך בהסדר מדיני שיביא להיפרדות, אך עוררה שאלות לגבי האפשרות שההיפרדות תסייע להשגת שקט וביטחון, והאם הפלסטינים ימתינו זמן רב לשאיפותיהם הלאומיות.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית המתארת את ההפגנות החרדיות האחרונות ואת התגובות הפוליטיות הנלוות לכך. בין הדמויות המוזכרות נמצאים גדי איזנקוט, בנימין נתניהו ובן גביר, כאשר כל אחד מהם מתמודד עם אתגרים שונים בסדר היום הציבורי.

הכתבה עוסקת בשאלה האם ערבי יכול להיות ציוני, בעקבות מאמרו של יצחק זמיר. היא מציגה את הדילמות והאתגרים הקשורים בהגדרת הציונות, במיוחד לאור גישות גזעניות המופיעות בשיח הציבורי, ומעלה שאלות על השתתפות ערבים בממשלה וההגדרה של ציונות בהקשרים שונים.

הכתבה מדגישה את הצורך בהצלת החינוך הממלכתי בישראל, תוך ביקורת על מדיניות משרד החינוך הממוקדת בהגברת ההזדהות הלאומית והכנה לשוק העבודה. המחבר טוען כי חינוך אמיתי כולל גם ערכים הומניים, אמפתיה וקשרים בין-אישיים, ולא מתמקד רק בהישגים כמותיים או בטכנולוגיה.

ב-24 באוגוסט 2026 נשרף רכב בשכונת סילוואן שבירושלים, מה שמעיד על המתיחות הגוברת באזור. התקרית מתווספת למגוון אירועים אלימים בעיר, כולל פיגועי דקירה ותגובות פוליטיות חזקות. המצב בירושלים ממשיך להעסיק את הציבור והתקשורת.

מאיר קראוס קורא לשמאל הציוני לאמץ את רעיון מדינת כל אזרחיה, תוך הדגשה שהקמת מדינה פלסטינית היא תנאי הכרחי לדמוקרטיה אמיתית בישראל. הכותב טוען כי יש לבטל את חוקי האפליה ולהגדיר את הלאום הישראלי על פי אזרחות, כדי להבטיח שוויון בין יהודים לערבים במדינה.

הכתבה עוסקת בעמדותיו של אמיר אוחנה, יו"ר הכנסת, ובשיתוף הפעולה שלו עם אנשי ימין המובילים מדיניות הומופובית, כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. למרות שהודות לבית המשפט העליון ישנם הישגים לזכויות הלהט"ב בישראל, אוחנה מקדם חקיקה הפוגעת במוסדות אלו ומזניח את זכויותיהם, מה שמוביל לביקורת חריפה נגדו.

הכתבה מציגה את הקריקטורה היומית מאת המאייר מורן שריר, המתארת את האירועים הפוליטיים והחברתיים העכשוויים בישראל. הקריקטורה משקפת את המצב המורכב במדינה, עם התייחסות לדמויות מפתח ולנושאים בולטים שעל סדר היום.

הכתבה עוסקת בעמדת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, הממליצה על דחיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר 2023, למרות שזו הדרך המתאימה לחקור את המחדלים. הכותב מבקר את התנהלות הממשלה, וטוען כי יש צורך במנגנון חקירה כדי להבין את הכשלים ולמנוע אסונות עתידיים.