"גן הלבנדר" של לוסינדה ריילי הוא רב מכר המשלב בין עלילות משפחתיות מרתקות, נושאים של מלחמת העולם השנייה והחיים האישיים של הגיבורה אמילי. העלילה מתפתחת בשני מישורי זמן, כאשר אמילי מתמודדת עם אובדן אמה ומחפשת אהבה ותחושת שייכות באחוזה המשפחתית בדרום צרפת.

הכתבה עוסקת בספרו החדש של גלעד כהנא, "טוב שאבא קיבל סרטן", המשלב בין הומור לכאב משפחתי. כהנא, המוכר כסולן להקת ג'ירפות, מציע שלושה סיפורים המתרכזים בקשר בין אב לבן בזמן מחלה, אך לא מצליח להציע תובנות חדשות על התמודדות עם סרטן. הסיפור המרכזי, המוצג כתסריט, מציע הפוגה בין שני סיפורים אינטנסיביים, אך מותיר תחושת אכזבה מהעדר עומק.

בממואר החדש שלה, "Mother Mary Comes to Me", ארונדהטי רוי מתארת את השפעת אמה על חייה ואת המעבר שלה מכתיבה ספרותית לכתיבה פוליטית נועזת. לאחר שזכתה להצלחה רבה, היא בחרה להילחם נגד עוולות חברתיות ופוליטיות בהודו, מה שהפך אותה מאהובה ציבורית לאויבת השלטון. רוי ממשיכה להתריס ולבקר את האליטות, תוך שהיא מדגישה את מחויבותה למאבק למען צדק חברתי.

הכתבה עוסקת בספרה של נועה סוזנה מורג, "סיום מדומה", שבו הגיבורה אייר חיה חיים נזיריים בתל אביב לאחר שהנישואים שלה התפרקו. במהלך תקופת הקורונה, היא מנותקת מהעולם ומבצעת ניסוי קיומי שמוביל לתיאור מעמיק של דיכאון, תוך חיפוש אחר אישור חיצוני דרך הרשתות החברתיות.

ספרו של אריה דיין מתאר את הממשל הצבאי שהוטל על הפלסטינים בישראל בין השנים 1948 ל-1966, ומציג את המאבקים הפוליטיים לביטולו. דיין מנתח את האינטרסים הסותרים של מפלגות השמאל והימין, ומדגיש את השפעת הממשל הצבאי על זכויות הפלסטינים ואדמותיהם.

הקומיקסאית נעה כ"ץ חקרה את מחלת הדמנציה דרך יצירתה "כמה זה חמור", בה היא מתארת את חוויותיה האישיות עם אביה החולה. הספר, שנכתב כאקט תרפויטי, מציע מבט כנה ומרגש על השפעת המחלה על החולה וסביבתו, תוך שילוב של סיפור מיתי מהמיתולוגיה היוונית.

אוסף הסיפורים "סיפורי ילדים" של פטר ביכסל מציע חוויות מעוררות פליאה ותהיות, המיועדות בעיקר למבוגרים ולבני נוער, ולא לילדים כפי שמרמז שמו. הגיבורים, שאינם ילדים, מתמודדים עם שאלות קיומיות ומביעים יצירתיות וגחמנות, תוך חקירה מעמיקה של החיים והעולם סביבם.

הכתבה מתארת את חוויותיו של הכותב מילדותו בבית הספר ובתנועת הנוער החלוצית, תוך התמקדות במורה המשפיע ברוך קורצווייל ובאירועים היסטוריים מהתקופה. הכותב משקף את השפעת החוויות הללו על זהותו ועל שאיפותיו לקראת שירותו הצבאי והחיים בקיבוץ.

הכתבה עוסקת בהשפעת הספר "שיח לוחמים" של אברהם שפירא על תנועת הנוער הציונית-דתית, במיוחד לאחר מלחמות ישראל. היא מדגישה את המעבר מהדיבור הקולקטיבי לדיבור אישי, ואת הצורך בהקשבה לקול הפנימי של הפרט בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי.

הכתבה עוסקת בחקר המגן דוד, סמל יהודי מרכזי, ובתהליך גיבושו בתרבויות שונות, כפי שנחקר על ידי גרשם שלום. אברהם שפירא (פצ'י) שיחק תפקיד מרכזי בהבאת חיבוריו של שלום על הסמל לפרסום, תוך הדגשת משמעותו הדתית והלאומית של המגן דוד לאורך ההיסטוריה.