הכתבה עוסקת בגיבורי הספרים של איין ראנד, הווארד רורק וג'ון גאלט, ובתכנים הפילוסופיים והחברתיים שהם מייצגים. היא בוחנת את השפעתם של ענקי התעשייה של המאה ה-19 על דמויות אלו, ושואלת האם יש מקום לדמויות ראנדיאניות בעולם המודרני שבו המיליארדים מגיעים מעולם ההייטק והשירותים הדיגיטליים.

הכתבה מציגה את דמותו של יהושע קנז, סופר ישראלי, דרך תיאור לבושו הקפדני והגישה שלו לחיים. קנז, שלבש תמיד בגדים נוחים אך מהוגנים, נזהר מלהפריע או להידחק למקומות לא רצויים, בעודו מתעניין בגילויי חולשה של אחרים. התבוננותו על העולם סביבו משקפת את המתח בין ביישנותו לבין דחף המציצנות שבו.

תמר וייס גבאי, סופרת ישראלית, מציגה ביצירותיה גישה ספרותית ייחודית המשלבת חמלה כלפי כל יצור חי. ספריה "ארץ" ו"החזאית" מציעים מבט מעמיק על הקשרים בין בני אדם, טבע ומקום, תוך שימוש בנרטיבים מגוונים המתרחשים ברחבי הארץ, מאילת ועד החרמון. כתיבתה מצליחה לשלב בין אסתטיקה ספרותית לבין מסר אקולוגי חשוב.

הכתבה עוסקת במגמת העלייה של אנטי-ציונות בקרב יהודי אמריקה, במיוחד בקרב צעירים, ומציגה את הספר "אנטי-ציונות" של בנג'מין מוזר, המשרטט את דיוקניהם של 12 מתנגדים יהודים לציונות. מוזר מציע נרטיב חדש המאתגר את ההגנות המסורתיות על הציונות, ומזמין את הקוראים להרגיש ולהתייחס מחדש להיסטוריה היהודית והציונית.

הכתבה עוסקת במגמת העלייה של אנטי-ציונות בקרב יהודי אמריקה, במיוחד בקרב צעירים, ומציגה את ספרו החדש של בנג'מין מוזר, "אנטי-ציונות", המשרטט את סיפוריהם של 12 מתנגדים יהודים לציונות. מוזר מציע נרטיב חדש המאתגר את ההגנות המסורתיות על הציונות, תוך התמקדות בהיסטוריה ובתחושות הקשורות לזהות היהודית.

הכתבה עוסקת במגמת העלייה של האנטי-ציונות בקרב יהודי אמריקה, במיוחד בקרב צעירים, ומציגה את ספרו של בנג'מין מוזר, "אנטי-ציונות", המשרטט את דיוקנם של 12 מתנגדים יהודים לציונות. מוזר מציע נרטיב חדש המאתגר את ההגנות המסורתיות על הציונות ומזמין את הקוראים להרגיש מחדש כלפי זהותם היהודית והקשרם לישראל.

הכתבה עוסקת בספר "אהבה בצפון־קוריאה" מאת ניקולא גודמה, המשלב בין סיפור אהבה לבין מציאות דיקטטורית במדינה. הסיפור מתאר את מערכת היחסים בין סונג מי־ראן, בת האליטה, ליון־גי, בן מעמד סונגבון נמוך, ומציג את האתגרים החברתיים והפוליטיים שמקשים על אהבה במדינה שבה נאמנות למפלגה קובעת את גורל האזרחים.

כמעט 30 שנה לאחר מותה של ענבל פרלמוטר, מתפרסם ספר חדש המכיל שירים, ציורים וקטעי יומן מעיזבונה. החומרים, המשלבים מרירות עם הומור, מציעים הצצה לעולמה הפנימי של האמנית, אם כי אינם משתווים לרפרטואר המוכר שלה. המעריצים ימצאו בהם רגעים של נוסטלגיה וגעגוע, לצד תובנות על חוויות קיומיות.

הכתבה מציגה שירים של מספר משוררים, המתארים את חוויותיהם האישיות והחברתיות בירושלים. השירים עוסקים בנושאים כמו אלימות, חסמים פיזיים ונפשיים, והקשרים בין בני אדם במציאות מורכבת. דרך השירה, המשוררים מצליחים להעביר תחושות של כאב, אהבה ותקווה.

הכתבה עוסקת במיס אוגילבי, אישה בריטית בת 56, שהובילה יחידת נהגות אמבולנס בחזית הצרפתית במלחמת העולם הראשונה. הסיפור שלה, המופיע בקובץ הסיפורים "מיס אוגילבי מגלה את עצמה" מאת רדקליף הול, מדגיש כיצד המלחמה שינתה את מעמדן של נשים בשולי החברה, והפכה תכונות שנחשבו ל"משונות" לכישורים חיוניים, אך עם סיום המלחמה, חזרה אוגילבי למציאות קשה ומדכאת.

הכתבה מציגה שלושה ספרים חדשים, בהם "קאובוי של חצות" מאת ג'יימס ליאו הרליהי, המתאר את מסעו של ג'ו באק בניו יורק של שנות ה-60, וכולל גם את ספרו של ברני סנדרס "נלחמים באוליגרכיה", המנתח את השפעת המיליארדרים על הפוליטיקה האמריקאית. הספרים מציעים תובנות על חלום אמריקאי, חברות, ונושאים חברתיים וכלכליים עכשוויים.

הכתבה עוסקת בספר "סיפורי תגלית" של תמי שם-טוב, המציע מבט על מדענים ישראלים דרך זיכרונותיהם מילדותם. הספר כולל מגוון רחב של חוקרים, יהודים וערבים, ועוסק בשאלות מדעיות שונות כמו פיזיקה, חינוך ופסיכולוגיה, תוך הדגשת האתגרים החברתיים בישראל.

הכתבה עוסקת בקשר בין גינון למאבק על העתיד, בהקשר של מלחמות והרס. באמצעות דוגמת גן הבמאי דרק ג'רמן, המוקדש לאמונה ולחיים למרות האבל והאימה, נדונה החשיבות של טיפוח גן כצורת התנגדות שקטה לפחד ולמלחמה. המאמר מדגיש את התפקיד של גינון ותרגום כמעשים המבטאים תקווה ונחישות ליצור קשרים חיים.

הכתבה מתארת את מסעו האישי של הכותב בברצלונה ובלאנס, תוך חיפוש אחר השפעתו של הסופר הצ'יליאני רוברטו בולניו. הכותב משקף את תחושותיו במהלך הנסיעה, את הקשרים עם דמויות מקומיות ואת ההכרה ההולכת וגוברת של בולניו כאחד מגדולי הסופרים של אמריקה הלטינית.

הכתבה עוסקת ברומן "מצעד האביב" של ריצ'רד ייטס, שפורסם ב-1976, ומציג את המתח בין חיים מסורתיים לחיים עצמאיים דרך קורותיהן של שתי אחיות. ייטס, שנחשב לאחד הסופרים המובילים בחקר הבורגנות האמריקאית, מתאר את השפעת הזמן על שאיפות החיים וההגשמה העצמית. הכתיבה שלו נחשבת לחדה ואלגנטית, ומצליחה לגעת בלבבות הקוראים.

הכתבה עוסקת בהשפעת המתים על חיינו דרך שירה וכתיבה, עם דגש על יצירותיהם של טינו מושקוביץ ויעל גלוברמן. מושקוביץ מציע גישה פרקטית ומעט סאטירית למוות, בעוד שגלוברמן מתארת את הקשר הרגשי והנוכחות של המתים בחיינו, גם כאשר הם אינם פיזית לידנו. השירים מציעים מבט מעמיק על הקיום האנושי והזיקה למי שכבר אינם.

בקלפי 206 בבית הספר על שם בלפור, המצביעים התלוננו על ריחות לא נעימים בזמן ההצבעה, בעוד יו"ר הקלפי, פנסיונר עם ניסיון רב, מתמודד עם אתגרים חדשים בשיטת הבחירות. הוא חש כי הגיע הזמן להעביר את המושכות לדור הצעיר, לאחר שש שנים בתפקיד.

הכתבה מתארת את חוויותיו של דרור משעני במהלך שתי מערכות בחירות, שבהן הצביע למפלגות שונות, כולל מפלגה קיקיונית בראשות אסיר משוחרר. משעני מתאר את השפעת אמו על הצבעתו ואת מאבקו למען זכויות הנכים והחולים הכרוניים, תוך שהוא מתמודד עם אתגרים אישיים ופוליטיים במהלך כהונתו.

הכתבה מתארת את חוויותיו של הכותב לאחר אובדן רחלי, אמו של חברו, ואת השפעת האובדן על חייו. הכותב מתאר את השקט בבית לאחר השבעה, את הזיכרונות המרגשים מהמפגשים עם רחלי, ואת תחושותיו במהלך טיול בשדרות תל אביב, שם נתקל באירוע חירום ברחוב.

נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנסה לנסח את סיפור ממשלת השינוי בספרו החדש "בנט: שעת אמת", שנכתב בשיתוף עם ארי שביט. הספר כולל 100 שעות של ראיונות ומציג את הישגי הממשלה בתחומי הכלכלה והביטחון, אך מתמקד בעיקר בהבדלים בינו לבין בנימין נתניהו, ללא גילויים משמעותיים או חשבונות אישיים.

דויד גרוסמן, סופר בעל מעמד מרכזי בספרות העברית, משחרר את עצמו מהציפיות שהצטברו סביבו ברומן החדש "מילים, איפה אתן?". הספר מציג קול אקסצנטרי וחדשני, המתאר את חיי המשפחה דרך עיניו של בן יחיד, ומצליח לחשוף את המורכבות והמתיחות שבמערכת המשפחתית.

הכתבה עוסקת ברומן "הניצוץ" של סטיבן קינג, שנחשב לאחת מיצירות האימה החשובות בתרבות האמריקאית. המאמר מדגיש את השפעתו של קינג על הסופרים שקדמו לו, את הדינמיקה המשפחתית בין הדמויות ואת ההבדלים בין הרומן לבין העיבוד הקולנועי של סטנלי קובריק. למרות הפגמים הקטנים, הרומן מצליח לשמור על עושר ועל תחושת מתח לאורך כל העלילה.

הכתבה עוסקת ברומן החדש של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, "מניין החלומות", המתרחש בזמן מגפת הקורונה ומציג את חייהן של ארבע נשים אפריקאיות בארצות הברית. אדיצ'יה, אחת הסופרות המובילות בספרות האמריקאית, מתמודדת ברומן עם נושאים כמו קריירה, פוליגמיה ושחיתות, תוך שילוב של חוויות אישיות ותרבותיות.

הכתבה עוסקת ברומן "אנתקאם" של ההיסטוריון אדם רז, המתאר את סיפורם של שלושה פלסטינים שהוכשרו בטכניקות נינג'ה ויוצאים למסע נקמה בקיבוץ שנמצא על אדמות כפרם. הספר מציע תיאור מפורט של הנקמה, תוך חיבור בין ההיסטוריה הפלסטינית לבין אלמנטים ספרותיים, ומאתגר את התודעה הישראלית בנוגע לאירועים ההיסטוריים.

הכתבה עוסקת בספר הזיכרונות של יגאל שוורץ, "שולחן עורך", המציע הצצה נדירה לתהליך העריכה בספרות העברית. שוורץ מתאר את הקשיים והאתגרים בעבודתו עם סופרים, תוך כדי התמקדות בשינויים שהתרחשו בשדה הספרות בישראל במהלך תור הזהב המסחרי. הכתיבה מציעה תובנות על הדינמיקה בין עורכים לכותבים והשפעתה על יצירת התרבות העברית.

הכתבה מציגה את קלמן, השריף הבלתי רשמי של הכפר ראופרהופן באיסלנד, שמוצא את עצמו בעיצומה של חקירת היעלמותו של בעל המלון המקומי, רוברט מקנזי. מעבר לתעלומת הרצח, הסיפור עוסק גם בשקיעתו של הכפר ובאתגרים הכלכליים והסביבתיים שמאיימים על קהילתו, המונה כיום רק 175 תושבים.

הספר "זוחל המבוך קארל" מאת מאט דינימן, שיצא לראשונה בעברית לאחר שש שנים, מציע סיפור הישרדות מרתק שבו קארל והחתולה שלו נלחמים במבוך עולמי תת-קרקעי תחת פיקוח חייזרי. העלילה, המזכירה את "משחקי הרעב", מתמקדת בתפניות מפתיעות ובחוויות של הדמויות, אך חסרה את ההזדהות הרגשית עם הגיבורים.

הכתבה מתארת את קרב סולפרינו, שהתרחש ב-24 ביוני 1859, בו נלחמו כ-40,000 חיילים משני הצדדים, עם 20,000 הרוגים בכל צד. הקרב, שנחשב לאכזרי במיוחד, כלל שימוש בנשק מודרני כמו תותחים ורובים, והתרחש תחת פיקודם של קיסרים, בהם פרנץ יוזף הראשון ונפוליאון השלישי. המאמר עוקב גם אחרי סיפורו של סרן יוזף טרוטה, שהציל את הקיסר במהלך הקרב.

בשיחה בין תומא פיקטי ומייקל סנדל, שני אינטלקטואלים מובילים בשמאל, נדונה סוגיית השוויון אך לא הוזכרה השפעת הנעורות על סדר היום השמאלי. סנדל מציע פתרון מריטוקרטי חדש למערכת הקבלה לאוניברסיטאות, אך השיחה חסרה חידוש משמעותי או התייחסות לפיל שבחדר – השפעת הנעורות על החברה והפוליטיקה.

הכתבה עוסקת בשתי יצירות מאת מיק הרון, "סוכנים בשטח" ו"התפיסה", המהוות חלק מהסדרה "בית סלאו". העלילה מתמקדת בחקירת היעלמותו של לוקאס, בנו של מין הארפר, תוך חיבור בין אירועים מעוררי מחלוקת הקשורים לבית המלוכה הבריטי. הרון נמנע מלנקוב בשמות המפורשים, מה שמוסיף למתח ולעניין סביב הדמויות והאירועים.