הכתבה עוסקת בספרו של דייוויד פוג, "אפל: 50 השנים הראשונות", המתעד את תהליך ההקמה והקאמבק של חברת אפל. הספר מציע תובנות על דמותו של סטיב ג'ובס, כולל סכסוכים פנימיים בחברה, כמו המאבק על מספר העובד שבו ג'ובס התעקש להיות מספר 1 אך הוגדר בסופו של דבר כעובד מספר 0.

הכתבה עוסקת בספרים נידחים ובפרובוקציות סביבם, כמו "בדרך" של דן עומר, שנפסל בישראל ב-1966 בשל תיאורי מין בוטים. המאמר מציע כי סיפורים אלו, המייצגים את השוליים, מספקים תובנות על הערכים והנורמות של המיינסטרים הישראלי בתקופות שונות.

הכתבה עוסקת באפוס גילגמש, שנכתב בערך בשנת 2100 לפני הספירה, ונחשב ליצירה הספרותית העתיקה ביותר הידועה. הסיפור מתאר את מסעותיו של גילגמש, מלך אורוך, וחברו אנכידו, במאבקם נגד המוות והחיפוש אחר חיי נצח, תוך התמודדות עם נושאים כמו אהבה, חברות ותמותה.

תערוכת "היתלות" של האמן דניאל קאפ, אוצרת רווית הררי, מציגה סדרת עבודות המשלבות צילומים ופסלים, בהם קאפ מתפקד הן כמושא והן כצלם. העבודות מציעות חקירה של הקשרים בין האמן לפסלים המודרניים בירושלים, תוך שימוש בהומור ובאירוניה, ומזמינות את הצופים לרקום עלילות וסיפורים קצרים.

הכתבה עוסקת בקשר החברי העמוק בין הסופר אלי ויזל והעיתונאי דב יודקובסקי, המתועד במאות מכתבים שהחליפו מאז 1949. המכתבים חושפים את רגשותיהם, חוויותיהם האישיות והמקצועיות, ואת השפעת השואה על חייהם, כאשר ויזל מתאר את תחושת בדידותו לאחר שישה ימים ללא מענה מיודקובסקי.

לקראת מלאת מאה שנה להולדתו של הסופר הגרמני אריך קסטנר, התגלה שירו הראשון שפורסם בעיתון הגימנזיום ב-1 ביוני 1919. השיר, שנכתב בהשפעת מלחמת העולם הראשונה, מבטא את רצון הנוער לעתיד טוב יותר, תוך שימוש בדימויים של כאב ואופטימיות. קסטנר עצמו התייחס לשיר כאל "חטאי הנעורים" שראוי לחזור ולהתבונן בהם.

הכתבה מתארת את המתרחש בבית הקברות היהודי ביאסי, רומניה, שהפך למגרש כדורגל. השחקנים והקהל חווים את השפעת המשחקים על המקום המרגש, כאשר הדשא נרמס והשופטים שורקים. המאמר מציע מבט על הקונפליקט שבין החיים למוות במרחב זה.

הכתבה עוסקת בתהליך ההתמודדות עם אובדן ופרידה, כאשר הדוברת מתארת את התחושות והזיכרונות המורכבים שעולים בעקבות חוויות קשות. היא מדברת על השפעת האסון על חייה ועל הצורך לחפש משמעות חדשה ולהתמודד עם הכאב והבדידות.

הכתבה עוסקת בחייו של יריב בן־אהרון, שנולד בשנת 1934 וגדל בקיבוץ גבעת חיים לאחר שהוריו יצאו לגרמניה. במהלך חייו חווה יריב טראומות רבות, כולל פרידה מהוריו, שירות צבאי במלחמות ישראל, והקמת משפחה, אך תמיד חיפש שייכות וקהילה. ספרו הראשון "הקרב" שפורסם ב-1966 משקף את חוויותיו מהמלחמה והשפעתן על נפשו.

התערוכה "מורשת העתיד", שאצרו פרידריך פון בוריס וסברינה צגלר, נפתחת בבית ליבלינג בתל אביב ומציגה עבודות של 28 אדריכלים ואדריכליות על השפעת האדם על היקום בעידן האנתרופוקן. בין העבודות, בולטת מפה של דיזנגוף סנטר, הממחישה את תפקידו האפשרי במציאות אפוקליפטית.

הכתבה עוסקת במורשת הברוטליזם בישראל, זרם אדריכלי שהושפע מהמציאות החברתית והתרבותית בארץ בשנות החמישים והשישים. היא מדגישה את תרומתו של האדריכל רם כרמי, את השפעתו על תחומי האמנות השונים, כולל צורפות, קדרות ועיצוב גרפי, ומציגה את הקשרים בין הברוטליזם לבין האמנות הישראלית המודרנית.

הכתבה מציגה אגדה על שבעה יקומים מקבילים שבהם קיימות אפשרויות שונות לחיים של בני זוג. בכל יקום מתוארת מציאות שונה: מהקיום הבודד של כל אחד מהם ועד יקום שבו כל האפשרויות מתקיימות בו זמנית. האגדה מציעה התבוננות מעמיקה על מערכות יחסים ואפשרויות חיים שונות.

הכתבה עוסקת בחייה וביצירותיה של הציירת אליזבת ויז'ה לברון, אשר ציירה את המלכה מרי אנטואנט וכתבה ביוגרפיה מצליחה. המאמר מתמקד בציור של בתה ז'ולי, תוך חקירת מושג "שלב המראה" של לאקאן, הממחיש את הפער בין ההרגשה הפנימית לדימוי החיצוני. באמצעות הציור, לברון מציגה את התהליך ההולך ונבנה של זהות הילדה והקשר בין האם לבתה.

הכתבה עוסקת בזיהוי בין פנחס בן אלעזר לאליהו הנביא, תוך הדגשת הקשרים בין קנאות לשלום במסורת היהודית. היא מציגה את השפעתם של פיוטים מזרחיים על המסורת, ומביאה דוגמאות מהחינוך החרדי המודרני, שבו ישנה פתיחות ללימודי חול לצד לימודי קודש.

הכתבה מציגה את ספרו החדש של המשורר לארי ו Weissman, "בשישית קולות בשביעית מלחמות", המשלב בין עולמות התנ"ך וההיסטוריה היהודית לבין מציאות עכשווית. הספר, המורכב מחמישה שערים, מתאר את המלחמות והמאורעות ההיסטוריים שפקדו את העם היהודי, ומציע שירה בעלת יסודות אפיים ומיתיים.

הכתבה עוסקת בהשפעתה של המשוררת דליה רביקוביץ על חיי היומיום והתרבות בישראל, תוך התמקדות בקשרים בין הורים לילדים ובתהליכי שינוי במערכות יחסים. המאמר מציע התבוננות מעמיקה על רגשות, חוויות וזיכרונות המתקיימים בהקשר של יצירתה, ומדגיש את הקשר בין השירה לבין חיי הנפש של הקוראים.

במלאות שנה לפרוץ מלחמת לבנון הראשונה, פורסם קובץ השירים "ואין תִכלה לקרבות ולהרג", בעריכת חנן חבר ומשה רון, אשר כלל שירים אנטי-מלחמתיים. בין השירים בלטו יצירותיו של המשורר אריה סיון, שהביעו ביקורת נוקבת על ההתיישבות העברית והקיום הערבי בארץ, תוך שימוש בדימויים טבעיים ובסגנון פרוזאי-למחצה.

הכתבה עוסקת בתופעה של אלגוספיק, שפה אלגוריתמית שנועדה לעקוף צנזורה אוטומטית ברשתות חברתיות. דוברי השפה משתמשים בביטויים משובשים כדי להימנע מהגבלות האלגוריתמים, תוך שמירה על הבנה הדדית בין המשתמשים. אחד הביטויים המעניינים הוא "הצייר האוסטרי", המופיע בהקשרים של עוולות הקשורות לישראל.

הכתבה עוסקת ברומן "השתיקה של אמא" מאת מיכל גוברין, המתאר את חייה של אמה רגה גוברין, אשר חוותה את זוועות מלחמת העולם השנייה בגטו פלשוב ואושוויץ. הספר מציע שילוב של עדויות אישיות, ביוגרפיות ודמיון ספרותי, תוך חקירת השפעת השקט והשתיקה על חיי הדמויות. גוברין משתמשת בשפה עשירה כדי להחיות את הסיפורים המורכבים של משפחתה.

מריק שטרן, גיאוגרף עירוני ומדריך סיורים, מציע סיור מודרך בירושלים החילונית בהקשר לספרו "כיכר החתולות". הספר, המתאר את חוויותיו האישיות והחברתיות בעיר בין שנות ה–80 לשנות ה–2000, עוסק בשינויים המתרחשים בירושלים ובמאבק לשמר את זיכרונות העבר מול השינויים המודרניים.

הכתבה מציגה ביקורת שלילית על הספר "תיאו של גולדן" מאת אלן לוי, המתארת את העלילה הסנטימנטלית והדמויות החד-ממדיות בעיירה גולדן. הכותב טוען שהספר, למרות כוונותיו הטובות, אינו מצליח לעורר מחשבה ומרגיש כמו חוויה שטחית וחוזרת על עצמה.

ספרה השלישי של סנונית ליס, "בסוד העניינים", מציע רומן שאפתני המשלב בין דרמת יחסים זוגיים לסיפור מתח סביב היעלמות. הגיבורה לילי מתמודדת עם ריק קיומי לאחר שבן זוגה ראול נעלם, בעוד היא חוקרת את פרשת גניבת הגופות המתרקמת בסביבתה. הרומן עוסק ברגשות סותרים של אבל ותקווה, ומציג את חוויית ההיעלמות כמצב ביניים מורכב.

הכתבה עוסקת בהשפעתו של ההיסטוריון קרלו גינצבורג, שנפטר לאחרונה, על תחום המחקר ההיסטורי והתרבותי. גינצבורג, מחבר הספרים "הגבינה והתולעים" ו"הבנאנדנטי", נודע בגישתו הייחודית לחקר תרבות עממית וביכולת שלו לחשוף רעיונות ודימויים נסתרים. עבודותיו עוררו ויכוחים רבים אך גם תרמו רבות להבנת הדינמיקה התרבותית והחברתית.

הכתבה עוסקת בהיסטוריון קרלו גינצבורג, שחוגג 50 שנה לפרסום ספרו "הגבינה והתולעים". גינצבורג נודע בכישרונו לשחזר את חוויות אנשי העבר, תוך שהוא מתמודד עם הפער בין ההיסטוריון למושא מחקרו. הוא חקר את השפעת הטכנולוגיה על תפיסת האמת ההיסטורית והציע גישות שונות להבנת ההיסטוריה.

הכתבה מתארת את חוויותיו של אדם שחווה חטיפה, תוך תיאור רגעים משמעותיים מהשנה שחלפה מאז. הוא מתאר את תחושותיו, הזיכרונות והקשרים עם המציאות החיצונית, כאשר הוא מתמודד עם השפעות החוויה על חייו. השפה הפואטית והעמוקה משקפת את המאבק הפנימי שלו והקשר בין הגוף לנשמה.

פרויקט "בא־לגן" בתל אביב, שהחל כפיילוט לפני שלוש שנים, הצליח לאסוף כ-350 חברים בגילאים מתקדמים, המפגשים בגן דובנוב מאפשרים להם להכיר זה את זה ולחגוג יחד. יוזם הפרויקט, ענר אטר, מדגיש את החשיבות של פעילות קהילתית במאבק נגד הבדידות, במיוחד בקרב קשישים.

דייפה ח'אתון, בתו של סייף אל־דין אל־איובי, הייתה מלכת חלב ששלטה בפועל במשך 7 שנים לאחר מות בעלה ובנה. היא ידועה בזכות חוכמתה ובזכות הקמת מוסדות חינוך חשובים, וביניהם מוסד דתי ומוסד ללימודי חול, ששיקפו את עוצמתה והשפעתה הפוליטית.

בכתבה נחשף שיח בין ילד בן חמש להוריו, שבו הוא מסביר את תחושותיו לגבי הליכה לגן. הילד מציין כי כבר הלך אתמול, מה שמוביל למחשבות על זמן ומסעות. הכתבה נוגעת בקונספט של זמן מנקודת מבט ילדותית, תוך שימוש בדימויים מעולם הספרות.

הכתבה עוסקת בפרשת בלק, בה בלעם בן בעור נדרש על ידי בלק מלך מואב לקלל את עם ישראל, למרות שהקדוש ברוך הוא אסר זאת. המאמר משווה בין תכונותיהם של תלמידי אברהם, המייצגים עין טובה ונפש שפלה, לבין תלמידי בלעם, המייצגים עין רעה ורוח גבוהה, ומדגיש את ההבדלים המוסריים והערכיים ביניהם.

הכתבה מציגה ארבעה תרגומים חדשים לשיר "שר היער" מאת יוהן וולפגנג פון גתה, שנכתבו על ידי אמיר אור ואריאל הירשפלד. התרגומים נועדו להתאים ללחן המפורסם של שוברט, ומבוססים על השוואת תרגומים קודמים, כולל זה של עמנואל אולסוונגר שפורסם לפני ארבעים שנה.