הכתבה עוסקת באשה ייחודית שהצליחה לבכות רק מעין אחת בכל פעם, כאשר דמעותיה זלגו מעין אחרת. היא תיעדה את תהליך הבכי במשך חודש שלם, אך לא הצליחה למצוא תבנית ברורה במסלולי הדמעות. למרות זאת, היא מצאה שמחה בעובדה שיש לה רק שתי עיניים, בדומה לבודהה שהודה על כך שיש לו לב אחד.

במאה ה-12 נוצרה מפה ייחודית המתארת את ירושלים כעיגול גדול, עם אתרים חשובים כמו כיפת הסלע וכנסיית הקבר. המפה, שהופיעה בשתי גירסאות, שואבת השראה מהתיאור האמנותי של "ירושלים השמיימית" ומסמנת את העיר כבבואה פיזית של ירושלים העתידית. היא שימשה גם כמדריך לעולי רגל, והייתה חלק מכתבי יד היסטוריים הקשורים למסעי הצלב.

הכתבה מתארת את החוויות האישיות של הכותב בווירג'יניה, תוך תיאור הנופים המרהיבים כמו ההרים הכחולים והים הירוק. הכותב משתף ברגשותיו ובזיכרונותיו מהחיים הכפריים, כולל מפגשים עם אנשים מקומיים ותחושות של שקט ושלווה בטבע.

הכתבה עוסקת בשירו של ח"ן ביאליק "בעיר ההרגה", בו מתוארת תחושת אלבון וניכור דרך דימויים של עכבישים. השיר מציע נקודת מבט על חוויות אנושיות קשות, תוך שימוש באלמנטים של טבע ודימויים חזותיים, ומעלה שאלות על זהות וקיום בעידן המודרני.

הכתבה עוסקת במצוות השבת אבידה, המשלבת דרישה מוסרית עם חובה חוקית, ומדגימה את הקשר בין מצווה זו לבין עקרון "ואהבת לרעך כמוך". היא מציינת מצבים שבהם ניתן להתעלם מהשבת אבידה, כמו במקרה של כוהן או זקן, ומביאה דוגמה מהגמרא על רבי ישמעאל ברבי יוסי, המדגימה את חובת "לפנים משורת הדין".

הכתבה עוסקת בשירי אברהם "יאיר" שטרן, מנהיג הלח"י, ומדגישה את המתח בין הריאליזם הקודר לתחושות האידיאולוגיות בשיריו. שטרן מתאר את חיי המחתרת באור אפל ומגעיל, תוך שילוב של כאב, ארוטיות וחזון לאומי, מה שמקנה לשיריו משקל וערך סיטואטיבי.

הכתבה מתארת את חייה של ד"ר דניז גמזון, מרצה לספרות צרפתית באוניברסיטת תל אביב, שהייתה גיבורת רזיסטנס במלחמת העולם השנייה. היא השפיעה על תלמידיה, במיוחד על הכותב, דרך שיעורים קשים על המשורר פול קלודל, והשפעתה נמשכת גם שנים לאחר סיום הלימודים. הכותב משתף את חוויותיו מהשיעורים ומהקשר בין גמזון לבין יצירות קלודל.

הכתבה עוסקת בשיר המביע את חוויותיו של המשורר, אשר מתאר את מסלול חייו, השגיו, הכישלונות והרגשות המורכבים שהוא חווה. השיר מציב שאלות פילוסופיות על מהות האדם והזהות האישית, ומדגיש את החשיבות של הכרה עצמית והבנה של משמעות החיים.

הכתבה מציגה שירים המביעים רגשות של אובדן, כאב והמאבק היומיומי של אנשים בשכונות קשות. השירים מתארים את המאבק הפנימי לשרוד ולמצוא משמעות בחיים, תוך התמקדות בפרטים הקטנים והיומיומיים שמרכיבים את חוויותיהם.

בנאומו באולם ה"זינגאקדמי" בברלין, הסופר הגרמני מתמודד עם השאלה האם יש טעם בהמשך יצירה ספרותית בעידן של משברים חברתיים ופוליטיים. הוא מדגיש את הקונפליקט בין אידיאליזם לאקטיביזם, וטוען כי האמנות, גם כאשר היא נראית כמותרות, נושאת ערך חיוני לחברה.

הכתבה עוסקת ברומן החדש של מתן חרמוני, "פלטיאל ז"ל", המתאר גניבה ספרותית ונוגע בחיים בתל אביב דרך עיניו של גיבור סקסיסטי בן 60. חרמוני מציג סגנון כתיבה מעניין ומלא הומור, תוך שילוב של פסטישים וציטוטים מעבודות קודמות שלו. הספר מציע חוויה ספרותית עשירה, המשלבת בין אהבה לספרות לבין ביקורת על עולם האקדמיה.

הכתבה עוסקת בספרה החדש של המשוררת אפרת מישורי, המתואר כחשוף במיוחד. היא מעלה שאלות לגבי הקשר בין גילוי אישי לאיכות היצירה, ומדברת על החשיבות של הסתרה בשירה. המאמר מציע לקוראים לחשוב על המשמעות של חשיפה אוטוביוגרפית ביצירה ספרותית.

הכתבה עוסקת בשכבות ההיסטוריות הקיימות מתחת למגדלי הזכוכית והפלדה בתל אביב, כולל שרידים של מעברה משנות ה–50, כפר פלסטיני, כנסייה ביזנטית ובית כנסת מתקופת בית שני. מתחת לכל אלו, קבורה ארץ כנען עם אלים, גיבורים ושמות המסתוריים המשפיעים על שמות היישובים והנחלים באזור.