הכתבה עוסקת בספר "אורו הגנוז" מאת איל מגד, החוקר את השנים שבהן הפסיק יואל הופמן לכתוב. על רקע נופי צפת, מתוארת מערכת היחסים המורכבת בין השניים, המשלבת שתיקות, טרגדיות אישיות וחיפוש אחר משמעות בעידן של חוסר ודאות.

הכתבה עוסקת במצב בג'באליה בשנת 2024, שבו חיילים מדווחים על מקרי ביזה אך נמנעים מלהתלונן, בשל קשר שתיקה המתקיים ביחידות הצבא. המידע לא מגיע לידיעת הפרקליטות הצבאית ומצ"ח, מה שמעורר חששות לגבי שקיפות וציות לחוק בקרב הכוחות המזוינים.

הכתבה מתארת ערב שבט בכפר שבו דולקים נרות שבת, והדמויות המרכזיות נפגשות לשיחה על מסורת ומנהגים. הסיפור מתמקד בדמותו של צלי, אדם שמח המוכר פריטים מסורתיים, ובקשרים שהוא יוצר עם הדורות הקודמים והנוכחיים בכפר.

הכתבה מציגה את חוויותיה של חיילת מבאר שבע, אשר מדברת על השפעת השירות הצבאי על זהותה. היא מתארת את התחושות שלה כאשר קראו לה חיילת, ואת השפעת הסביבה הצבאית על חייה. החיילת מדגישה את הקשרים שנוצרו ואת התחושות החיוביות שהיא חוותה במהלך שירותה.

הכתבה עוסקת בקשר המיוחד בין מתי כספי לסשה ארגוב, והשפעתו של ארגוב על יצירתו של כספי, במיוחד באלבומים "מתי כספי שר סשה ארגוב" ו"אחד לאחד". כספי מתאר את התחושה של שחרור והבנה עמוקה שהרגיש כאשר פגש את המוזיקה של ארגוב, ומסביר כיצד השפעתו ניכרת גם באלבום "אחד לאחד", שבו הוא מבצע את המוזיקה הארגובית בצורה אינטימית וחדשנית.

ד"ר חן מרקס, יליד 1974, שיתף בזיכרונותיו מישיבת בר אילן, שם חווה גזענות ממוסדת וחינוך דתי. לאחר שירותו הצבאי, הוא פיתח מחדש את אהבתו למקרא ולתלמוד, מה שהוביל אותו לכתיבת ספרו החדש "הצד האפל של היופי והכיעור", העוסק בקשרים בין יופי לכיעור במקרא ובמחקרים עכשוויים.

הכתבה מתארת את חוויותיו של כותב שגדל באשדוד ולמד את הלהג הערבי-מרוקאי דאריג'ה, תוך שהוא משלב זיכרונות מהבית ומהמטבח. הכותב מתאר את השפעת השפה והתרבות על חייו, כולל השפעות משפחתיות ומקומיות, ומציג את הקשר בין השפה לבין הזהות האישית והתרבותית שלו.

הכתבה מתארת את מסעה של אישה לאנטרקטיקה, שם היא פוגשת גבר אינואיט ומגלה את האתגרים והחוויות המיוחדות של חיים בקוטב. במהלך המסע, היא מתמודדת עם החשכה, הקור והבדלי התרבות, ובוחנת את הקשרים בין שפה למגע אנושי.

הכתבה עוסקת בכמות המילים שאדם קורא ביום, המגיעה לממוצע של כארבעים אלף מלים, ומשפיעה על חוויותיו ותחושותיו. היא מתארת את המגוון הרחב של מקורות המילים, כולל שלטים, הודעות, מיילים וספרים, ומדגישה את החשיבות של המילים במרחב היומיומי שלנו.

הכתבה עוסקת בקשר בין קדושה להשראת שכינה, במיוחד לאור האלימות שפורצת ברחובות בני ברק. היא מדגישה את הצורך בעשייה טובה ובקידוש שם שמים, תוך התייחסות לציווי "ואהבת את ה' אלוהיך" ולחשיבות הכוונה והמעשה בהבאת הקדושה לעולם.

הכתבה עוסקת בספרו החדש של בנימין שבילי, "על השקטת הנפש: פואמת מסע", שבו הוא חוקר את הקשרים בין מסעות חיצוניים לפנימיים. שבילי מתאר את מסעותיו ביוון ואיטליה, תוך שהוא משלב קריאה בספרות קלאסית כמו "האודיסיאה" ו"הזר", ומעורר שאלות על קיום האדם ותחושת הזרות.

תערוכת "צילום מסך" שאצרה אורית מור מציגה את עבודותיהן של האמניות דגנית ברסט ורותי אגסי, תוך חקירת הקשרים בין צילום מסך טלוויזיה לאמנות. ברסט מציגה סדרה משנת 1973, המשלבת הומור אירוני עם ביקורת תרבותית, בעוד אגסי מציעה צילומים אנלוגיים המשלבים צבעוניות פואטית עם אלמנטים של הזיה.

חברים שלמדו בבית הספר האזורי עמק הירדן החליטו להנציח את המורים שושנה ועמינדב ישראלי על ידי עריכת ספר מחווה. זאבה, תלמידה בולטת מהמחזור, אספה זיכרונות, מכתבים ותמונות, כולל מכתבים של עמינדב מהמלחמה, בהם הוא מתמודד עם אתגרים חינוכיים בכיתה.

הכתבה עוסקת בשינוי הגישה של לאה גולדברג כלפי ש"י עגנון, לאחר שעקרה לירושלים והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. למרות שגולדברג הייתה חלק מהמודרנה התל אביבית, היא החלה להעריך את גדולתו של עגנון, דבר שגרם לתגובה שלילית מצד אנשי ספרות אחרים, כמו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. המכתבים שכתבה לו, אשר נשמרו ב"בית עגנון", מעידים על הקשר העמוק שיצרה עמו.

הספר "אין אנחנו" של המשורר רועי חסן, שיצא לאור בהוצאת נצח ב-2025, מציע חקירה מעמיקה של בדידות ומיתוסים אישיים. חסן, המנפץ מיתוסים קיימים, מציג את חייו מנקודת מבט מיתולוגית, תוך שימוש בשפה עשירה ובשירים המשלבים בין כאב אישי לבין חוויות קולקטיביות.

הכתבה מתארת את חוויותיו של השבוי ששוחרר, אשר בחר להישאר בחדר קטן בבית משפחה שהעניקה לו תמיכה רגשית ופיזית. לצד זאת, נחשפת דמות ההלך, רוח שמביאה עמה תחושות של נוכחות וחסר, המלווה את הכותבת מאז ילדותה. השילוב בין השבוי להלך מציע מבט עמוק על חוויות של כאב, חופש וחיפוש אחר משמעות.