הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז חיפה תדון בשבוע הבא בתוכנית "מורדות לינקולן ותל אהרון", הכוללת בניית 2,850 יחידות דיור על שטח של 700 דונם במורדות הכרמל. פעילי סביבה ותושבים מתנגדים לתוכנית, בטענה שהיא תגרום לפגיעה קשה בטבע ובנוף הייחודי של האזור, בעוד שתומכים טוענים שמדובר בהמשך התפתחות העיר חיפה.

דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 מצביע על עלייה של 15 סנטימטרים בגובה המים מאז 1992, לצד התחממות של 0.05 מעלות צלזיוס בשכבת המים העליונה. הדו"ח מדגיש גם את העלייה בחומציות המים, הנובעת מהגברת ריכוז הפחמן הדו-חמצני, ומצביע על אתגרים בניטור עקב חרם שהשפיע על זמינות החומרים הנדרשים.

אורנגאוטן סומטרי צעיר תועד חוצה גשר חבלים מלאכותי, המאפשר לו לעבור בין שני אזורי יער מבודדים בצפון סומטרה. הגשר, שנבנה על ידי ארגון טהוקה, נועד להתמודד עם ההתרחבות של כבישים ותשתיות אנושיות, אשר צמצמו את סביבת המחייה של הקופים והובילו לסכנת הכחדה. פעילי השימור מקווים שהשימוש בגשר יגביר את המעבר של אורנגאוטנים נוספים בין האזורים.

בריאיון עם סר רוברט ווטסון, מדען אקלים בכיר, הוא מתאר את ההחמרה במצב שינויי האקלים ואת אוזלת היד של המדינות, במיוחד ארצות הברית, שמובילה לנסיגה מהמאבק. ווטסון מדגיש כי הזמן אוזל וכי יש צורך במהפך מהיר בכל התחומים כדי להציל את המצב.

שני חוקרים מהולנד מציעים פתרון חדש לשימור זרם ההתהפכות האטלנטי (AMOC) באמצעות בניית סכר במצר ברינג, המפריד בין רוסיה לאלסקה. מחקרם מצביע על כך שסכר כזה עשוי למנוע את קריסת הזרם, אשר נחלש בעשורים האחרונים והשפעתו על האקלים העולמי עשויה להיות חמורה.

בשנה האחרונה, ישראל מתמודדת עם אתגרים חמורים בתחום הסביבה, כולל טיפול לקוי בפסולת, שמוביל למצב של "מטונפות" במקומות רבים. למרות הצלחות במיחזור מים והשקיה, זיהום נחלים והיעלמות ים המלח מצביעים על בעיות חמורות. בתחום האנרגיה, השימוש באנרגיות מתחדשות נותר נמוך, עם פחות מ-20% מייצור החשמל המקומי המגיע מהשמש.

בשנים האחרונות נעלמו רוב שטחי החולות באזור ראשון לציון וחולון, והיום מתנהלים דיונים על תוכניות שימור החולות שנותרו. פעילי סביבה ומומחים חוששים כי השימור יהיה מצומצם מדי ולא יאפשר קיום של המערכת האקולוגית הייחודית במקום, במיוחד לאור תוכניות לבניית 18 אלף יחידות דיור בחולון.

מבשלת הבירה אלמנק שבקליפורניה עושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר לצורך הגזת הבירות שלה. המערכת, הממוקמת במגרש החניה של המבשלה, מאפשרת להמיר את הפחמן שנלכד לחומר טהור המתאים לשימוש במשקאות, ובכך תורמת למאבק בהתחממות הגלובלית. המהנדס מתיו רילף מציין כי טכנולוגיה זו עשויה להיות בעלת ערך רב אם תצליח להפוך לזולה ונגישה יותר.

משרד הבריאות פרסם היום הנחיות לקשישים, ילדים, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות להימנע משהייה ממושכת בחוץ בסוף השבוע עקב זיהום אוויר גבוה שצפוי בכל הארץ. בנוסף, הומלץ לכלל הציבור להימנע מפעילות גופנית מאומצת בשטח פתוח, במיוחד לאור המצב בירושלים שבו נפגעו מספר אצנים במהלך מרתון.

מחקר חדש מצא כי בין השנים 2014 ל-2022 חלה עלייה של 16% בעוצמת התאורה המלאכותית בלילות ברחבי העולם, עם גידול משמעותי באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום-מזרח אסיה. לעומת זאת, במקומות כמו המזרח התיכון, נרשמה ירידה בעוצמת התאורה עקב סכסוכים מזוינים, משברים כלכליים ושיקולי חיסכון באנרגיה.

החללית "ארטמיס 2" תיעדה את כדור הארץ מהצד הרחוק של הירח, והמחקר מצביע על עלייה של 1.2 מעלות בטמפרטורה הממוצעת מאז מסע אפולו 8. ריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה ב–33%, מה שמוביל להשלכות מסוכנות על מערכות אקולוגיות ומינים רבים בסכנת הכחדה.

הכתבה מציגה את עטלפת הפירות רוזי, שנולדה במושבת עטלפי הפירות בתל אביב, ומסבירה על הרגלי חייה בעיר. רוזי מתלבטת בין ביקור בעץ פרי מוכר לבין חקירת עצים חדשים, תוך שהיא מתמודדת עם האתגרים של חיי העיר והסכנות שמזמן הסביבה.

הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז דרום לא אישרה תוכנית להרחבת היישוב מרכז שפירא, הממוקם בין קריית מלאכי לאשקלון, אשר כללה בנייה על שטחים פתוחים וחלקם חקלאיים. התנגדויות מצד החברה להגנת הטבע והמועצה האזורית שפיר, אשר ציינו את הפגיעה האפשרית במשאב קרקע איכותי ובביטחון המזון, השפיעו על ההחלטה.

הפינגווין הקיסרי, המוכר והגדול מבין מיני הפינגווינים, הוכרז כבעל חיים בסכנת הכחדה על ידי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע. אובדן הקרח הימי באנטארקטיקה, שנגרם מההתחממות הגלובלית, פוגע במקורות המזון ובסביבת הרבייה של הפינגווינים, והאוכלוסייה שלהם צנחה ב-32% בשבע מושבות בין השנים 2020 ל-2024.

דו"ח הבנק העולמי מצביע על כך שכמות הפסולת הביתית והעירונית השנתית בעולם הגיעה ל-2.56 מיליארד טונות, עם תחזיות לגידול של 50% עד 2050. כמעט שליש מהפסולת מושלכת לסביבה ללא טיפול, כאשר במדינות עשירות שיעור המיחזור גבוה מ-40%, בעוד שבמדינות עניות רק 3% מהפסולת מטופלת באתרים מוסדרים.

דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה עלייה משמעותית בביקוש העולמי לחשמל, בעיקר בשל השימוש הגובר בכלי רכב חשמליים וחוות שרתים לבינה מלאכותית. עד סוף העשור, אנרגיות מתחדשות וגרעיניות צפויות לספק כמחצית מכושר ייצור החשמל העולמי, עם עלייה בשיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מ-17% ל-27%.

הכתבה עוסקת בשתיקת ארגוני הסביבה בישראל בנוגע לאלימות המתנחלים בגדה המערבית, על אף שהנושא משפיע על המצב הסביבתי באזור. בעוד גופים כמו "אקופיס" ועמותות קטנות מתמודדות עם ההשלכות הסביבתיות של הכיבוש, רוב הארגונים הגדולים מתמקדים בבעיות מקומיות ולא עוסקים בהקשרים הרחבים יותר של הכיבוש והאלימות. המאמר מדגיש את הצורך של התנועה הסביבתית להפעיל קול נגד האלימות וההפרות הסביבתיות שמבצעים המתנחלים.

הגמלים, שהפכו למוקד עניין עולמי, מספקים חלב ובשר בתנאי אקלים קשים, תוך שהם מפחיתים את פליטת המתאן בהשוואה לפרות. שוק חלב הנאקות צפוי לגדול מ-1.3 מיליארד דולר ב-2022 ל-13 מיליארד דולר עד 2032, אך בישראל קיימות מגבלות על גידול גמלים, מה שמוביל לירידה באוכלוסייתם.

בשנה החולפת מתו יותר ממיליון עצי אורן בישראל, בעיקר בדרום ובמרכז הארץ, מבלי שניתן להסביר את הסיבה לכך. מדענים ויערנים מזהירים כי השפעות האקלים המשתנה עלולות להחמיר את המצב ולשנות את פני הנוף המקומי. תופעה זו ניכרת במיוחד באזורים כמו מושב אשתאול ויער קדושים, שם עשרות אלפי עצים מתים עומדים בלא הסבר ברור.

הבוקר הורגשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.7 דרגות בצפון הארץ, עם מוקד מול חופי לבנון. על פי המכון הגיאולוגי, הרעש התרחש בעומק של 22 קילומטרים ולא דווח על נפגעים או נזק. דו"ח מבקר המדינה מ-2024 מצביע על היערכות לקויה בישראל לרעידות אדמה, במיוחד בבתי חולים ובמבני מגורים.

המלחמה באיראן, שהחלה במתקפה אווירית, הפכה לעימות על שליטה במשאבי אנרגיה, כאשר טילים וכטב"מים פוגעים במתקני נפט וגז. המצב הנוכחי מצביע על הקשיים במעבר לאנרגיה ירוקה, כאשר המלחמה מהווה אתגר נוסף לשוק האנרגיה הגלובלי, שכבר מתמודד עם השפעות המגפה והפלישה הרוסית לאוקראינה.

משרד הבריאות המליץ לאוכלוסיות רגישות, כולל קשישים, ילדים ונשים בהיריון, להימנע משהייה ממושכת בחוץ בסוף השבוע הקרוב עקב צפי לזיהום אוויר גבוה. השירות המטאורולוגי ציין כי האובך, שמקורו במדבריות לוב ומצרים, צפוי להגיע לשיאו בשבת, עם הגבלות ראות בכל הארץ.

קרח הים בחוג הקוטב הצפוני הגיע לרמה הנמוכה ביותר שנמדדה אי־פעם בסוף עונת החורף, עם שטח של 14.29 מיליון קמ"ר, הנמוך בכ-1.36 מיליון קמ"ר מהממוצע בין השנים 1981-2010. הצטמצמות הקרח משפיעה על האקלים ועל חיות הבר באזור, ומתרחשת במקביל לשבירת שיאי חום ברחבי העולם.

קווה מדאני, מדען סביבתי איראני בן 44, זכה בפרס המים של שטוקהולם לאחר שגלה מהמדינה לפני שמונה שנים מחשש למעצר. במדינתו הוא נרדף בשל פעילותו הסביבתית, כאשר רבים מעמיתיו נרדפים או נאלצים לגלות. המצב הסביבתי באיראן ממשיך להחמיר, עם קיצוב מים בטהרן בעקבות משבר מים מתמשך.

הממשלה אישרה הקמת צוות בראשות דרורית שטיינמץ לבחינת הליך הקמת יישובים חדשים, במטרה לזרז את התהליך. הצוות יגיש את מסקנותיו בתוך 90 יום, אך לא יעסוק בבנייה בגדה המערבית. ישנה חשש כי הקמת יישובים חדשים תפר את עקרונות התכנון הארצי המעדיפים עיבוי יישובים קיימים.

מתחם בתי הזיקוק בחיפה נפגע היום מירי מאיראן, כולל פגיעות במבנה תעשייה ובמכלית דלק. מדובר במתקפה השנייה על המתחם מאז תחילת המלחמה, כאשר לא דווח על נפגעים. המנכ"ל של "מגמה ירוקה" הביע דאגה מהעיכוב בפינוי המתקנים מחיפה, המתוכנן לשנת 2031.

מחקר חדש מצא כי ברזיל היא המדינה המובילה בעולם בבירוא יערות לצורך חקלאות, כאשר 40% מהשטחים שנכרתו מאז 2001 הוקצו לגידול בקר. המחקר, שנערך באוניברסיטת צ'למרס בשוודיה, מצביע על כך שברזיל אחראית לכמעט שליש מהבירוא העולמי, כאשר גידול בקר, שמן דקלים וסויה הם הגורמים המרכזיים לכך.

מדי שנה נדרסות בישראל כ-10,000 חיות בר, כולל מינים כמו צבי ישראלי וקרקל, הנמצאים בסכנת הכחדה. הנתונים מדווחים על עלייה משמעותית במספר הצבאים הנדרסים, מ-46 בשנים קודמות ל-123 בשנים האחרונות. הגורמים לכך כוללים קיטוע שטחי מחיה וחוסר מודעות של נהגים, במיוחד בשעות הלילה.

שפכים גולמיים ואתרי פסולת פיראטיים בגדה המערבית מאיימים על מקורות מים חיוניים, במיוחד באזור הכפר דיר בלוט. בדיקות איכות מים מצביעות על ריכוזי מזהמים גבוהים, והזיהום עלול להשפיע על מאגר מי התהום האסטרטגי, אקוויפר ירקון-תנינים, שמספק מעל 350 מיליון מטרים מעוקבים מים בשנה.

המלחמה באיראן גורמת לטלטלה במחירי האנרגיה ומסכנת את תהליך המעבר לאנרגיה מתחדשת, כאשר מדינות רבות עשויות לחזור לשימוש בדלקים מזהמים כמו פחם. מזכיר האו"ם לענייני אקלים, סיימון סטיל, מזהיר כי התלות בדלק מאובנים מערערת את הביטחון הלאומי ומדגיש את הצורך להאיץ את המעבר לאנרגיות נקיות.