אינדונזיה, יצרנית שמן הדקלים הגדולה בעולם, סובלת משרפות נרחבות במטעי הדקלים, שהחמירו בחודשים האחרונים בעקבות חום ויובש. מאז אוגוסט טופלו 175 אלף בני אדם בבתי חולים עקב בעיות נשימה, ושטח של כמעט 9,000 קילומטרים רבועים נשרף מאז ינואר, עלייה של 34% לעומת 2019.

בשבוע האחרון נרשמה ירידה משמעותית של עשרות אחוזים בריכוז הכלורופיל, המדד לנוכחות האצות במים, בעקבות שינוי זרמים בים. למרות השיפור, מתקני ההתפלה בישראל פועלים במתכונת חלקית כדי למנוע נזק לממברנות, וחברת "מקורות" מספקת מים ממאגרים טבעיים. חוקרים ממשיכים לחקור את הגורמים לפריחת האצות, כולל אפשרות של זיהום מהחוף.

במהלך מפגש עם צעירים בירושלים, יו"ר ישר, גדי איזנקוט, התקשה לענות על שאלות בנוגע לנושאים סביבתיים, מה שחשף את חוסר המודעות שלו לנושא. זאת, בזמן שבו האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפני השפעות משבר האקלים, כולל התפתחות אל־ניניו, והשפעותיה על המערכת האקולוגית בישראל.

הכתבה מתארת חוויית רכיבה בכביש 1 ביום כיפור, revealing את הכמות העצומה של פסולת המפוזרת בצידי הדרך, במיוחד בדלי סיגריות. במהלך הרכיבה, הכביש היה יחסית ריק, אך עדיין חלפו בו רכבים, מה שמצביע על חוסר האכיפה של המשטרה.

תצפית חדשה בחוף פלחמים חושפת כי סרטנים זעירים משתמשים במדוזות החוטית הנודדת כמחסה מפני טורפים. החוקרת פרופ' בלה גליל ציינה כי מדובר ביחסי גומלין מעניינים בטבע, כאשר הסרטנים נהנים מהגנה, אך לא ברור אם הם מספקים משהו בתמורה למדוזות.

בשנים האחרונות גופים חיצוניים, כמו תאגיד המים "פלגי מוצקין", פועלים לשיפור תשתיות המים והביוב ביישובים ערביים ודרוזיים, כולל ג'סר א־זרקא ודלית אל־כרמל. למרות ההתקדמות בהקמת תשתיות חדשות, כמו חיבור לביוב מרכזי, עדיין קיימות בעיות טופוגרפיות ואתגרים בניהול המערכות, מה שמקשה על פתרון בעיות זיהום סביבתי.

קק"ל אישרה שימוש בדרך עפר ביער חורשים שבשרון כמעקף לתושבי אורנית, למרות שהוסכם כי הדרך תשמש רק למקרי חירום ולטיולים. המועצה האזורית טוענת כי השימוש השוטף פוגע בטבע ובבטיחות המטיילים, והדרך הפכה לנתיב עמוס של כלי רכב.

מחקר מדעי חדש מצא כי "היחלשות גיאולוגית" בעקבות התחממות אקלים היא הסיבה המרכזית להתמוטטות קרחון בגבול נפאל־טיבט, שגרמה לשיטפון קטלני ופגעה ביישובים באזור. יותר מ-1,400 בני אדם נהרגו וכ-6,000 מוגדרים נעדרים, עם טמפרטורות שיא שנמדדו לפני האסון.