מחקר חדש בכתב העת Translational Psychiatry מצא כי אזור במוח בשם BNST משחק תפקיד מרכזי בהכחדת פחדים, על ידי הפחתת תגובות פחד לאחר שהאיום חלף. החוקרים זיהו תאי עצב המפרישים חומר בשם CRF, אשר משפיעים על היכולת ללמוד מחדש שהסכנה הסתיימה, מה שמסביר את תהליך ההסתגלות של המוח למצבים בטוחים.

בשנים האחרונות, רבים מדווחים על עייפות קשבית שאינה חולפת, המתבטאת בירידה ביכולת להתרכז ולזכור, גם ללא הפרעות מאובחנות. מחקר חדש בכתב העת Neuron מצא כי הקשב מתמשך הוא תהליך דינמי, המצריך איזון בין מיקוד להרפיה, והעומס המידע המודרני משפיע על תפקוד המוח, מה שמוביל לשחיקה במערכות הקשב.

דו"ח של ארגון רופאים לזכויות אדם חושף כי 81% מרופאי המשפחה ביישובים הערביים אינם מומחים, לעומת 41% באוכלוסייה הכללית. ביישובים הערביים יש 1,505 רופאי משפחה, מתוכם רק 294 מומחים, מה שמצביע על פערים משמעותיים בשירותי הבריאות בין האוכלוסיות.

הכתבה עוסקת בהשפעות של דיאטות פחמימות וממתיקים על איזון הסוכר בדם, ומדגישה כי הפחתת פחמימות או צריכת מוצרים "ללא תוספת סוכר" עלולה לגרום לחסרים תזונתיים ולתנודות ברמות הסוכר. מומלץ לקרוא את רשימת הרכיבים של המוצרים ולבחון את איכותם, שכן רבים מהם מכילים סוכרים בתחפושת או ממתיקים כהליים שעלולים להשפיע לרעה על הבריאות.

כתבה זו עוסקת בתופעה של "כניעה קוגניטיבית" שבה אנשים מקבלים תשובות שגויות מהבינה המלאכותית, כמו במקרה של "מבחן שטיפת המכוניות". מחקר שנערך על ידי סטיבן שו וגדעון נווה מצא כי 73% מהמשתתפים אימצו תשובות שגויות מה-AI, מה שהוביל לירידה בדיוק התשובות שלהם.

השנה התקבלה החלטה להכניס זריקות הרזיה לבני נוער בגיל 12–18 לסל התרופות, מהלך שיכול להיתפס כשוויוני אך מעורר שאלות לגבי המסר החברתי. בעוד שהשמנה נחשבת למחלה כרונית, יש חשש שהאחריות לפתרונה תמשיך להתמקד בגוף הפרטי, מה שעלול להוביל לבני נוער לחפש פתרונות לא מתוך צורך רפואי אלא מתוך רצון להתאים לאידיאלים חברתיים.

חברת Grail הודיעה כי בדיקת הדם Galleri, שנועדה לאתר מעל 50 סוגי סרטן, נכשלה בניסוי קליני גדול. הכישלון מעורר ספקות לגבי התחום המתפתח של בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות, והעתיד של הבדיקה, שמוצעת במחיר של 949 דולר, מוטל בספק לאחר שלא קיבלה אישור ממינהל המזון והתרופות.

במאמר נדונה השאלה כיצד ניתן לשמור על כושר ובריאות במינימום זמן, תוך התמקדות בהמלצות מחקריות. נמצא כי שני אימונים בשבוע יכולים לשמר סיבולת לב-ריאה, ואימון כוח אחד עשוי להספיק לשימור כוח ומסת שריר, כל עוד נשמרת עצימות מספקת.

מחקר חדש בכתב העת Cell Press Blue מצא כי חומרת ההצטננות תלויה במהירות התגובה החיסונית בשעות הראשונות לאחר ההדבקה. החוקרים גילו כי תגובת האינטרפרון היא הגורם המרכזי בהדיפת הנגיף, כאשר תגובה מהירה וחזקה יכולה למנוע תסמינים משמעותיים.

ניסוי קליני קטן הראה כי מנה אחת של דימתילטריפטמין (DMT) בשילוב עם פסיכותרפיה הביאה לשיפור מהיר ומתמשך בתסמיני דיכאון עמיד אצל 34 משתתפים. ההשפעה נמשכה בין שלושה לשישה חודשים לאחר הטיפול, מה שמצביע על פוטנציאל חדש בטיפול בדיכאון קשה שלא הגיב לטיפולים קודמים.

רופאים כמו יונתן חן מדווחים על השפעת הבינה המלאכותית על עבודתם, כאשר צ'אטבוטים מציגים יכולות אבחון מרשימות ולעיתים עולות על אלו של רופאים אנושיים. המומחים שואלים את עצמם מהו תפקידם בעידן שבו המחשבים מתחילים להשתלט על חלק מהמשימות הרפואיות, ובמיוחד על תהליכי אבחון ותיעוד.

בעשור האחרון חלה עלייה של 20% במספר המטופלים במחלקת האונקולוגיה בבית החולים רמב"ם, עם יותר מ-100 חולים ביום. למרות ההתקדמות בטיפולים, התשתיות והמשאבים לא גדלו בהתאם, מה שמוביל לחשש לפגיעה בבטיחות ובאיכות הטיפול.

הכתבה עוסקת בקשר בין אי ודאות מתמשכת ליכולת הריכוז, ומביאה ממצאים ממחקר שפורסם ב־2020 בכתב העת Journal of Experimental Psychology: General. הממצאים מצביעים על כך שאי ודאות עשויה לשפר את הקשב כאשר היא מוגבלת, אך כאשר היא מתמשכת, היא גורמת לירידה ביכולת המיקוד ולתחושת עומס ושחיקה.

הכתבה עוסקת בהבנת המונח נרקיסיזם, המוכר כיום יותר מתמיד, ומסבירה את ההבדלים בין תכונות נרקיסיסטיות להפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD), אשר משפיעה על אחוז קטן מהאוכלוסייה. כמו כן, היא מציינת את ההתנהגויות המזיקות שיכולות לנבוע מתכונות נרקיסיסטיות, גם אצל אנשים שאינם עומדים בקריטריונים לאבחון.

מחקר חדש מצביע על אפליקציה טיפולית שמצליחה לקצר את משך התקפי המיגרנה, המופיעים בכ-15% מהאוכלוסייה, בשיעור של יום בחודש. האפליקציה מציעה פתרונות טיפוליים מעבר למשככי כאבים, כמו משפחת הטריפטנים ומעכבי CGRP, ומספקת מענה לסובלים ממיגרנות עם אאורה.

מחקר שפורסם ב-British Journal of Sports Medicine מצא כי פעילות גופנית אירובית, במיוחד קבוצתית, יכולה לשמש כטיפול ראשוני יעיל לדיכאון קל וחרדה מתונה. החוקרים ניתחו נתונים מ-63 סקירות והראו שצעירים ואימהות טריות נהנים מהשפעות חיוביות משמעותיות, כאשר פעילות גופנית תורמת גם לחיי חברה בריאים.

הכתבה עוסקת בהשפעות של שיח משפחתי על אוכל, משקל וגוף על ילדים, ומצביעה על כך שהמסרים שמועברים להם יכולים להוביל לדימוי גוף בעייתי ולתחושות של בושה. מחקרים מצביעים על כך שהשיח הזה, כאשר הוא שיפוטי או טעון במשמעות מוסרית, עשוי להיחשב כפגיעה רגשית, גם אם הכוונה היא טובה.

32 רופאות ורופאים ישראלים בכירים, כולל מנהלי בתי חולים ונשיאי האקדמיה הישראלית לרפואה מדעית, הגישו בקשה להצטרף לעתירה לבג"ץ המדרשת פינוי חולים מרצועת עזה לגדה המערבית ולמזרח ירושלים. בבקשה הם מדגישים את חשיבות הטיפול הרפואי לכל אדם, ללא הבדל דת או לאום, ומציעים פתרון מיידי ומקצועי לפינוי החולים.

הכתבה עוסקת באתגרים הרגשיים שמטפלים במשפחות חווים כאשר הם נדרשים לבצע פעולות אינטימיות עבור הוריהם, כגון רחצה והלבשה. היא מדגישה את החשיבות של הכרה ברגשות המורכבים של שני הצדדים, המטפל והמטופל, ומציעה מקום לשיח על הנושא המורכב הזה, אשר לעיתים נדירות נדון בפומבי.

דיאטות דלות פחמימות, שהיו פופולריות בקרב אנשים המבקשים לרדת במשקל, עלולות להוביל לחסרונות בריאותיים, כך טוענים מומחים כמו ד"ר נייט ווד מאוניברסיטת ייל. במקום להגביל פחמימות, המומחים ממליצים להתמקד בסוגי הפחמימות הנצרכות, תוך הדגשה על החשיבות של תזונה מאוזנת ובריאה.

משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדת בדיקה לבחינת נסיבות מותו של תינוק בן ארבעה חודשים בבית החולים אסותא אשדוד, לאחר שצרך מוצרי נוטרילון שהוטל עליהם ריקול. למרות זאת, נשלל קשר קליני בין צריכת המוצרים לתמותה, והוועדה תבחן את הנושא לעומק בעקבות החזרה היזומה של אצוות ספציפיות של תרכובות מזון לתינוקות.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שדפוסי תזונה הכוללים דגנים מלאים, פירות וירקות טריים, תורמים להפחתת הסיכון לסרטן. החוקרים מדגישים כי רמות נמוכות של אינסולין ודלקת, הנובעות מתזונה זו, עשויות למנוע התפתחות מחלות כמו סרטן, סוכרת ומחלות לב.

הכתבה מציגה ממצאים ממחקרים שונים, כולל מחקר מ-2006 בכתב העת Psychological Bulletin, המצביעים על כך שהמוח האנושי אינו בנוי לריכוז עמוק ורציף. נדידת מחשבות היא תופעה נפוצה גם אצל אנשים מתפקדים, והפסקות קצרות במהלך העבודה משפרות את הביצועים ומפחיתות את הירידה בריכוז.

מתאמנים פעילים לעיתים נוטים לנרמל כאב ועייפות, מה שעלול להוביל לפספוס סימני אזהרה לגורמים רפואיים חמורים. הכתבה מציגה חמש טעויות שיכולות לגרום להחמצת רמזים חשובים על מצבים רפואיים, ומדגישה את הצורך להיות ערניים לתחושות הגוף גם כאשר הכושר הגופני גבוה.

מחקר שנערך באוניברסיטת נוטינגהאם מציע כי המוח זקוק לאיזון בין עוררות לעיכוב כדי לשפר את הזיכרון. כאשר מנגנוני העיכוב בהיפוקמפוס משתבשים, נפגעת היכולת להבחין בין מידע חדש למוכר, מה שמוביל לבלבול במצבים יומיומיים.

בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת נחשף כי באגף השיקום במשרד הביטחון יש מלווה אחד לכל 850 הלומי קרב, עם מחסור חמור בכוח אדם. מספר המטופלים הלומי הקרב זינק מ-11,000 ל-31,000 בשנתיים האחרונות, והצפי הוא להגעה ל-50,000 מטופלים עד 2028, מה שמצביע על צורך דחוף בשיפור התמיכה והשירותים הניתנים להם.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בכתב העת Lancet מצאה כי רוב תופעות הלוואי המיוחסות לסטטינים אינן נגרמות מהתרופות. מתוך 66 תופעות לוואי המפורטות, רק ארבע נתמכות בראיות, מה שמצביע על כך שהתועלת של השימוש בסטטינים עולה בהרבה על הסיכונים. החוקרים ממליצים לעדכן את התוויות כדי לשקף את הממצאים החדשים.

שני מחקרים שונים מציגים תמונה מנוגדת לגבי השפעת רשתות חברתיות על בריאות הנפש של בני נוער. מחקר אחד טוען לנזק משמעותי, בעוד אחר, שנערך על יותר מ-25 אלף בני נוער בבריטניה, לא מצא קשר בין השהייה ברשתות לבין החמרה במצב הנפשי. הדיון הציבורי סביב הנושא תקוע בשל שאלות לא מדויקות לגבי השפעות הרשתות.

מחקר שנערך בשוודיה בין אפריל 2021 לדצמבר 2022, שכלל 100 אלף נשים, הראה כי השימוש בבינה מלאכותית בסריקות ממוגרפיה הביא לצמצום של 12% באבחונים מאוחרים של סרטן השד. בקבוצה שהשתמשה בטכנולוגיה זו, התגלו 1.55 מקרי סרטן לכל אלף נשים, לעומת 1.76 בקבוצת הביקורת.

הכתבה עוסקת בחשיבות התזונה ואורח החיים בגיל השלישי, ומציינת חמש טעויות נפוצות שמזיקות ללונג'יביטי. בין השגיאות, ישנה התמקדות באכילת חלבון בכמות לא מספקת בארוחות, דבר שמוביל לירידה במסת השריר ולסיכון מוגבר לשבריריות. מומלץ לצרוך 25–30 גרם חלבון איכותי בכל ארוחה כדי לשמור על תפקוד פיזי וקוגניטיבי תקין.