מחקר חדש מצא כי תרגולי נשימה יכולים לסייע בהפחתת הדחף לעשן בקרב מעשנים. סקירה של 20 מחקרים עם 1,200 משתתפים הראתה ירידה מובהקת בדחף לעשן בעקבות תרגול נשימה, מה שמצביע על אפשרות להתמודד עם התשוקה לעישון בצורה פשוטה ויעילה.

מחקר חדש מאוניברסיטת סיאול הלאומית בקוריאה הצליח לשחזר את המבנה הכללי של מנגינה מתוך פעילות חשמלית שנרשמה על קליפת המוח של 10 משתתפים. החוקרים השתמשו בשיטה של אלקטרוקורטיקוגרפיה כדי לתעד את המידע, והנבדקים התבקשו לדמיין מנגינות של שירי ילדים לאחר ששמעו את הצלילים הפותחים.

אכילה של אותן ארוחות מדי יום, המכונה "מונוטוניות תזונתית", יכולה להקל על תכנון תפריטים ולסייע בניהול המשקל. מחקר מאוניברסיטת דרקסל מצא כי מבוגרים שאכלו את אותן ארוחות ירדו יותר במשקל במהלך 12 שבועות. עם זאת, חשוב להקפיד על תפריט מאוזן ובריא, המורכב ממזונות מזינים ולא ממזון מעובד.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את התרופה "דרקסונרסיב" לטיפול בסרטן לבלב גרורתי, שהראתה חציון הישרדות של יותר מ-13 חודשים, לעומת פחות משבעה חודשים בכימותרפיה. התרופה תינתן בשני כדורים ביום, אך מחירה צפוי להיות גבוה, וחולים בישראל ידרשו להמתין להכללתה בסל התרופות.

הכתבה עוסקת בצורך במינוי גורם שיקבל החלטות רפואיות כאשר אדם אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו, בעקבות ירידה קוגניטיבית או אובדן יכולת תקשורת. היא מציגה את הכלים המשפטיים הקיימים, כגון אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך והנחיות רפואיות מקדימות, ומסבירה את ההבדלים ביניהם ואת החשיבות של תכנון מראש במצבים אלה.

מיקי ברקוביץ' מתמודד עם דמנציה מסוג גופיפי לואי, מחלה פחות מוכרת מאלצהיימר, שמדגישה את המורכבות של דמנציה כמצב רפואי. דמנציה אינה מחלה אחת, אלא מצב שבו פגיעות קוגניטיביות שונות יכולות לנבוע ממחלות מוח שונות, עם תסמינים ואפשרויות טיפול מגוונות. ההבחנה המדויקת בין סוגי הדמנציה חיונית להבנת המצב ולתכנון טיפול מתאים.

הכתבה עוסקת בשאלה האם ירידה במשקל היא המדד היחיד להצלחת טיפול בהשמנה, או שמא יש להתייחס גם לאיכות חיים ולתפקוד הכללי של המטופלים. סקירה שיטתית ב-2024 מצאה חוסר הסכמה בין קווי ההנחיה השונים לגבי הגדרת הצלחה, כאשר גישה חדשה מציעה לראות בירידה במשקל חלק ממטרה רחבה יותר.

פעילות גופנית קבועה תורמת לשיפור חיי המין על ידי הגברת זרימת הדם, שיפור עוררות והפחתת הסחות דעת קוגניטיביות. מחקרים מצאו כי נשים וגברים העוסקים בפעילות גופנית מדווחים על רמות גבוהות יותר של תשוקה, עוררות ושביעות רצון מינית, מה שמעיד על הקשר החיובי בין ספורט לתפקוד מיני.

הכתבה עוסקת בהתקדמות בתחום השתלות האיברים, מאז ההשתלה הראשונה שנעשתה ב-1954 ועד לשנים האחרונות, בהן בוצעו בישראל מעל 600 השתלות איברים בשנה. דור חדש של טכנולוגיות, כולל מכונות לשימור איברים והנדסת רקמות, מבטיח לשפר את הצלחת ההשתלות ולהתמודד עם האתגרים הקיימים בתחום.

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מצא כי דיילות ודיילים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למות מסרטן הקשור לקרינה, עם סיכוי תמותה גבוה ב-50% מהאוכלוסייה הכללית. טייסים וטייסות דורגו במקום השני עם סיכון גבוה ב-36%. המחקר התבסס על נתונים מ-12 מיליון תעודות פטירה בארה"ב.

יתר לחץ דם הוא מצב רפואי מסוכן שיכול להוביל לשבץ מוחי, מחלות לב ופגיעות בכליות. המאמר מציין חמש טעויות תזונה שיכולות להשפיע לרעה על לחץ הדם, ומדגיש את החשיבות של תזונה נכונה במניעת בעיות בריאותיות אלו.

רבים מאמינים כי פעילות גופנית תכופה תסייע להם לישון טוב יותר, אך לא תמיד זה המצב. הכתבה בוחנת את הקשר בין פעילות גופנית לשינה, מציעה הסברים מדעיים לתופעה ומספקת טיפים לשיפור איכות השינה גם עבור מי שמתאמן באופן קבוע.

התפרצות נגיף האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הפכה לקטלנית ביותר בתולדות המדינה, עם לפחות 2,325 מתים מאז תחילת המגפה. מספר זה חורג מהתפרצות הקודמת בין השנים 2018-2020, שבהן מתו 2,287 בני אדם. המצב החמור מדגיש את הצורך הדחוף במענה רפואי ופעולות מניעה.

בשנים האחרונות המושג "מודע טראומה" הפך לפופולרי לא רק בקרב מטפלי בריאות הנפש, אלא גם בעסקים כמו מסעדות ובתי קפה. עם זאת, יש צורך להבהיר מה המשמעות האמיתית של המונח כאשר עסקים מצהירים על רגישות לפוסט-טראומה, והאם זה באמת תורם ללקוחות או שמא מדובר במגמה שטחית.

מחקר חדש בכתב העת Cell חשף את הרשת העצבית המקומית בלב, המכונה "המוח הקטן של הלב", המורכבת משתי אוכלוסיות תאי עצב עם תפקידים שונים. האחת אחראית על ויסות קצב הלב בשגרה, והשנייה מגנה על הלב במצבי לחץ קיצוניים, מסייעת לשמור על יציבות חשמלית ומונעת הפרעות קצב.

הוואגוס, העצב הארוך ביותר בגוף, משחק תפקיד מרכזי בהעברת מידע בין המוח לגוף. מחקרים מראים כי גירוי של העצב עשוי לשפר מצב רוח, לטפל בדיכאון ולסייע במחלות אוטואימוניות, עם ראיות לתועלת של טיפולים חשמליים לא פולשניים. קווין טרייסי, נוירוכירורג וחוקר דלקת, מציע בספרו החדש דרכים שונות לנצל את כוחות הריפוי של העצב.

הכתבה עוסקת בשאלה האם אימון גופני יומי יכול לפצות על ההשפעות הבריאותיות המזיקות של ישיבה ממושכת. מחקרים מצביעים על כך שאימון סדיר עשוי להפחית את הסיכון הקרדיו-מטבולי, אך לא בהכרח מבטל את ההשפעות השליליות של שעות רבות בישיבה. ההבחנה בין חוסר פעילות גופנית ליושבנות מדגישה את הצורך בשילוב של פעילות גופנית עם אורח חיים פעיל יותר.

מומחים ישראלים מזהירים כי הצו החדש של ממשל טראמפ, המפחית את מספר החיסונים המומלצים לילדים, עלול להוביל לעלייה בתחלואה ובתמותה. השינוי כולל הוצאת חיסונים חשובים מהקטגוריה המומלצת והפיכת חיסון MMR לחיסונים נפרדים, דבר שיכול לעכב את קבלת החיסונים הנדרשים.

סקירה מדעית שפורסמה בכתב העת Cell Press Blue מצאה כי צריכת חלבון גבוהה, במיוחד בקרב אנשים יושבניים, עשויה להיות קשורה לעומס מטבולי ולתהליכי הזדקנות. החוקרים מציעים כי הגבלת חלבון בתזונה עשויה לקדם בריאות מטבולית ותוחלת חיים, ומדגישים את החשיבות של הרכב החלבון הנצרך.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם על צו המפחית את מספר החיסונים המומלצים לילדים, כולל חיסונים לשפעת, קורונה וצהבת B, וממליץ עליהם רק לאוכלוסיות בסיכון גבוה. המומחים לבריאות הציבור הביעו חששות כי המהלך עלול להוביל לסיכון מוגבר של ילדים למחלות שניתן למנוע.

מחקר חדש מצא כי אנשים עם סימנים מתקדמים של מחלת אלצהיימר יכולים להמשיך לתפקד היטב, בזכות רזרבה קוגניטיבית. החוקרים, מהקרן סנטה לוצ'יה ברומא, בחנו 209 נבדקים והראו כי תפקוד קוגניטיבי לא תמיד מתואם עם נזק מוחי, וההשפעה של הרזרבה הקוגניטיבית משתנה בשלבי המחלה.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שתרגילי נשימה יכולים להשפיע לא רק על בריאות הנפש אלא גם על ניקוי המוח מתוצרי פסולת. המערכת הגלימפטית, האחראית על פינוי חלבונים הקשורים למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, פועלת בצורה יעילה יותר כאשר הנשימה מתבצעת בקצב איטי ומודע.

משרד הבריאות הודיע על מותו של גבר בן 70 שחלה בקדחת מערב הנילוס, לאחר שאושפז עם סיבוכים. מתחילת הקיץ אובחנו בישראל 10 חולים במחלה, כאשר שלושה מהם עדיין מאושפזים. הרשויות המקומיות הונחו להרחיב את פעולות המניעה וההדברה בעקבות גילוי יתושות נושאות נגיף המחלה בתל אביב ובערים נוספות.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר לראשונה חיסון לשפעת מבית מודרנה, המיועד לבני 50 עד 64, ובמסלול מואץ לבני 65 ומעלה. החיסון, mFlusiva, הראה יעילות גבוהה יותר אך גם תופעות לוואי רבות יותר בהשוואה לחיסונים קונבנציונליים.

הכתבה עוסקת בהשפעת הצ'אטבוטים על האינטראקציה האנושית, כאשר הם מספקים תגובות מהירות ומבינות לרגשות המשתמשים. בניגוד לתגובות האנושיות, שיכולות להיות מגוונות ולעיתים לא מספקות, הצ'אטבוטים מציעים אישוש מיידי, מה שמוביל לתחושת נוחות אך גם לאכזבה מהשיח האנושי.

מחקר חדש מצא כי קצב חילוף החומרים בגוף נשאר יציב עד גיל 60, בניגוד לאמונה הרווחת שהוא מאט עם השנים. נשים רבות חוות שינויים במשקל ובצורת הגוף בגיל המעבר, אך הממצאים מצביעים על כך שהשינויים הללו אינם נובעים בהכרח מהאטה בחילוף החומרים. הכתבה עוסקת גם באמונות השגויות סביב תזונה והשפעתה על המשקל.

רבים נוטים לחשוב ששחייה עם עדשות מגע היא פעולה בטוחה, אך רופאי עיניים ממליצים להימנע מכך. מים בבריכות, בים ובברז אינם סטריליים, והשימוש בעדשות מגע עלול להוביל לזיהומים, דלקות ואף לכיב בקרנית, מה שעלול לפגוע בראייה.

מחקר חדש מצא כי שימוש בבינה מלאכותית בממוגרפיה הביא לזיהוי של 29% יותר מקרי סרטן שד, מה שמדגיש את חשיבות האבחון המוקדם. בישראל, סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים, כאשר בשנת 2020 אובחנו 5,384 נשים עם המחלה. עלייה במודעות ובדיקות סקר תרמה לשיפור בשיעורי ההחלמה.

מחקרים חדשים בתחום חקר אריכות הימים מצביעים על כך שהאופן שבו אנו נושמים עשוי להשפיע על מנגנונים ביולוגיים הקשורים להזדקנות בריאה, כמו חוסן ביולוגי ויכולת ההתאוששות. החוקרים מתמקדים בהשפעת הנשימה על בריאות הלב וכלי הדם, תוך דגש על הערכת גיל ביולוגי ולא רק על גיל כרונולוגי.

מחקר שפורסם בכתב העת ACS Omega מציע שדמעות עשויות לשמש כאמצעי לאבחון מוקדם של מחלת פרקינסון, לפני הופעת התסמינים המוטוריים. המחלה מתחילה שנים לפני שהיא מתבטאת, והאבחון המוקדם עשוי לשפר את הטיפול במטופלים.