משרד הבריאות הודיע על הקדמת המנה השנייה של החיסון המשולב MMRV מגיל שש לגיל שנה וחצי, החל מ-1 בינואר 2025. השינוי נועד לחזק את ההגנה החיסונית על רקע התפרצויות החצבת בישראל, שבהן אובחנו יותר מ-3,700 חולים מאז אפריל 2025, רובם תינוקות וילדים לא מחוסנים.

בעונת הקיץ, רבים צורכים משקאות קרים כמו מיץ תפוזים ושייקים, אך הם עשויים להכיל כמויות גבוהות של סוכר וקלוריות, דומות לאלו שבקולה. צריכה גבוהה של משקאות אלו עלולה להוביל לבעיות בריאותיות כמו עלייה במשקל וסוכרת. מומלץ להעדיף מים או לאכול את הפירות בשלמותם כדי לשמור על בריאות טובה.

הכתבה עוסקת בשינוי התפקידים בביקורים אצל הורים מבוגרים, כאשר הביקורים הופכים לנטל רגשית עם דאגות רבות. הכותבת מציגה את התחושות המורכבות של הילדים, כולל רגשות אשמה ושחיקה, ומציעה דרכים להתמודדות עם המצב החדש.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שירידה במסת השריר אינה רק תוצאה של הזדקנות, אלא גם גורם סיכון עצמאי למחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת ודמנציה. סקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Experimental Gerontology מסכמת 164 מחקרים ומצביעה על תפקידו הפעיל של השריר בשמירה על הבריאות הכללית.

מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חשף תת-אוכלוסייה נדירה של תאים באוזן הפנימית, המסוגלים להשתקם ולהפוך לתאי שערה חדשים. גילוי זה מציע תקווה למיליוני אנשים הסובלים מאובדן שמיעה בלתי הפיך, בעיה שהולכת ומתרקמת עם העלייה בתוחלת החיים.

מחקר חדש מאוניברסיטת אורגון מציע כי אכזבה אינה רק רגש, אלא תהליך מוחי מדוד המתרחש כאשר הציפיות שלנו לא מתממשות. החוקרים זיהו תאים ספציפיים באזור ההבנולה הצדדית במוח, המגיבים לפער בין הציפיות לתוצאות בפועל, ומצביעים על השפעתם על למידה והתנהגות עתידית.

תרופות הרזיה כמו סמגלוטייד וטירזפטייד הצליחו להפחית משקל משמעותית, אך מחקרים מראים כי לאחר הפסקת השימוש, רוב המשתתפים חזרו כמעט לשני שלישים מהמשקל שאיבדו. הממצאים מדגישים את עוצמתם של מנגנוני ההגנה הביולוגיים בגוף, אשר פועלים לשמר את משקל הגוף, ולא את כישלון התרופות עצמן.

פיברומיאלגיה, תסמונת המאפיינת כאב מפושט ועייפות, מתגלה כמורכבת יותר עם שינויים בדפוסי הנשימה בקרב חולים. מחקרים עדכניים מצביעים על ירידה בתנועתיות בית החזה וחולשת שרירי הנשימה, מה שמעיד על השפעות רחבות יותר של התסמונת על מערכות הגוף.

בשנת 2023 אושר טיפול גנטי חדש המבוסס על טכנולוגיית CRISPR, המיועד לתקן חירשות מולדת אצל ילדים. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי ותיקון מוטציות גנטיות, ובכך פותחת דלתות חדשות בתחום הרפואה הגנטית ומשנה את הגישה לטיפול במחלות גנטיות.

משרד הבריאות עדכן את תנאי הסף לקבלת רישיון לדימותן רפואי, במטרה להקל על דימותנים שנפגעו מהחמרת התקנות. ההקלות כוללות הכרה בניסיון מעשי והחמרת דרישות הניסיון, כדי לאפשר למוסדות רפואיים להמשיך להעסיק חלק מהדימותנים שפוטרו בעקבות יישום "חוק הדימות".

משרד הבריאות הודיע כי אדם נוסף ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו חשוד כחולה באבולה, לאחר שפיתח תסמינים של חום, כאב ראש ושלשול. הוא מטופל בבידוד בבית החולים שיבא, ותוצאות הבדיקה צפויות להתקבל בימים הקרובים. במקביל, מתבצעת חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים בעקבות מקרה קודם של חולה באבולה שהועבר לבידוד בבית החולים רמב"ם.

מחקר חדש מציע גישה שונה לפסיכופתיה, המצביעה על כך שאנשים עם מאפיינים פסיכופתיים אינם בהכרח "שבורים", אלא בעלי רשת מוחית שונה. בעוד שרבים רואים בהם דמויות מאיימות, חלקם מתפקדים היטב בחברה, במיוחד בתחומים כמו עסקים, רפואה וצבא, הודות ליכולת לקבל החלטות תחת לחץ ולחוסר חרדה חברתית.

תרופות ממשפחת ה-GLP-1, כמו אוזמפיק ווויגובי, מאפשרות ירידה משמעותית במשקל עבור מיליונים, אך השפעתן עשויה לחרוג מהיבטים רפואיים. עם הגברת הנגישות לרזון, מתעוררת השאלה כיצד ישתנה המושג "גוף נורמלי" ומה יהיו ההשלכות החברתיות והערכיות של תופעה זו.

מחקר חדש שנערך בבית החולים הכללי של סן פרנסיסקו מציע כי תרופות שאינן אופיואידיות, כולל אצטמינופן וקטמין, עשויות לשמש חלופה יעילה לשיכוך כאבים במצבים דחופים. החוקרים מדגישים את החשיבות של מגוון טיפולים כדי להתאים את הטיפול לצרכים האישיים של המטופלים, תוך צמצום הסיכון להתמכרות לאופיואידים.

הטרנד החדש "נונה-מאקסינג" מציע לדור הצעיר לחיות באורח חיים איטי ובריא, בהשראת סבתות איטלקיות. במקום שיטות בריאות מודרניות כמו מדידת צעדים ואמבטיות קרח, הצעירים פונים לבישול ביתי, הליכה יומיומית ושיחות עם שכנים, תוך חזרה לערכים של המתיקות שבלא לעשות דבר.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית המאפשרת להעריך רמות המוגלובין וספירת כדוריות דם אדומות באמצעות צילום כלי דם בלחמית העין, ללא צורך בדקירות. המחקר, שפורסם בכתב העת npj Digital Medicine, מציע גישה חדשנית לבדיקות דם עתידיות, ומציג את טכנולוגיית Video-to-Vessels הממירה סרטוני וידאו למידע רפואי.

מחקר שפורסם ב-2025 ב-Journal of Applied Physiology מציע כי הליכה מהירה, במהירות של 1.6 מטר לשנייה, מפחיתה את העלות המטבולית של שמירה על יציבות הגוף בזמן הפרעות בתנועה. לעומת זאת, הליכה איטית במהירות של 0.8 מטר לשנייה מעלה את הדרישה האנרגטית ב-16.7%. הממצאים מצביעים על כך שהליכה מהירה עשויה להיות בטוחה ויעילה יותר, במיוחד עבור מבוגרים ואנשים עם מגבלות ניידות.

הכתבה עוסקת במגמת הנוירו־וולנס, המשלבת טכניקות כמו נשימות ותרגולים פיזיים עם מדע הוויסות העצבי. תעשיית הוולנס מזהה את מערכת העצבים כמרכזית בהתמודדות עם סטרס, ומציעה מוצרים ושירותים חדשים, כולל מכשירים למדידת קצב הלב ועצב הוואגוס, כחלק מהמאמץ לשפר את הבריאות הנפשית.

חוק הדימות החדש, שנכנס לתוקף במלואו ב-2024, גרם לפיטוריהם של מאות טכנאי רנטגן בישראל, בעיקר מהחברה הערבית, בעקבות ביטול ההכרה בתארים ממוסדות שאינם מוכרים. החוק מחייב רישוי ממשלתי ומטיל מגבלות על העוסקים במקצוע, דבר שהוביל לירידה חדה במספר העובדים המוסמכים בתחום.

ניסוי קליני בשלב שלישי הראה כי זריקת רטטרוטיד, הניתנת אחת לשבוע, הפחיתה את רמות הסוכר בדם ב-1.7 עד 1.9 נקודות אחוז והביאה לירידה של 11.5 עד 15.3 אחוז במשקל הגוף בקרב 930 משתתפים עם סוכרת מסוג 2. התרופה פועלת על שלושה הורמונים ומסייעת גם בהגברת שריפת האנרגיה בגוף.

הכתבה בוחנת את המיתוס סביב דפי אורז כתחליף בריא ללחם, ומצביעה על כך שדף אורז אחד מכיל כ-30-35 קלוריות ו-7-8 גרם פחמימות, לעומת פרוסת לחם רגילה עם 70-80 קלוריות ו-12-15 גרם פחמימות. למרות שדפי אורז עשויים להיראות כמו חלופה קלה יותר, הם מכילים פחות סיבים תזונתיים ועלולים לגרום לעלייה מהירה ברמות הסוכר בדם.

דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מצביע על עלייה משמעותית בצריכת הבשר והעופות בעשורים האחרונים, כאשר צריכת העופות עלתה מ-3 ק"ג ל-17 ק"ג לאדם, ובשר חזיר הוכפל ל-15 ק"ג. למרות ההמלצות לצמצום צריכת הבשר במדינות עשירות, הצפי הוא להמשך עלייה בפליטות גזי החממה מהחקלאות, בעיקר מהמשק החי.

מחקר חדש בכתב העת Nature Communications, שנערך על 85,618 משתתפים ממאגר UK Biobank, מצא כי חסך שינה מעלה את הסיכון לתמותה, גם כאשר מנסים לפצות על כך בלילה שאחרי. החוקרים הדגישו את חשיבות דפוסי השינה היומיומיים והשפעתם על הבריאות לאורך זמן, והמליצו על שינה סדירה של שבע עד תשע שעות בלילה.

מחקר שפורסם ב־2025 בכתב העת The Journal of Neuroscience מצא כי הדרך שבה מסופר סיפור משפיעה על האופן שבו המידע נשמר בזיכרון. החוקרים הדגימו כי נרטיבים המשלבים פרטים תפישתיים ורגשיים מצליחים להפעיל רשתות עצביות שמובילות לזיכרון ארוך טווח, בעוד שעובדות יבשות מתקשות לעבור את מסננת הקשב של המוח.

ג'פרי אפשטיין, שהלך לעולמו ב-2019, הפקיד את זרעו בבנק הזרע "קליפורניה קריובנק" לפני מותו וביקש שלא להשמידו. המסמכים שנחשפו מצביעים על כך שהזרע עשוי לעבור למנהלי עזבונו במקרה של מותו, אך לא ברור אם הוא עדיין נשמר והאם יש כוונה להשתמש בו.

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית והטכניון מצא כי הגן vgll3, המזרז התבגרות מינית, גם מגביר את הסיכון להזדקנות מואצת ולסרטן בשלב מאוחר יותר בחיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, מתבסס על תיאוריית הפלייטרופיה האנטגוניסטית ומציג עדויות חדשות על הקשר בין גנים, התבגרות וסיכון למחלות.

הכתבה עוסקת במונח "רעש האוכל", המתאר מחשבות מתמשכות על אוכל שיכולות להפריע לרווחה הנפשית ולתהליך הדיאטה. רעש זה מתבטא במחשבות חודרניות על מה, מתי וכמה לאכול, והוא עלול להתרחש גם כאשר האדם אינו רעב פיזית. המאמר מציע כי יש לשים לב לא רק למה שאנו אוכלים, אלא גם למחשבות המקדימות את האכילה.

מחקר חדש שנערך בישראל מצא כי נשים אל-הוריות סובלות מלחץ פטרנליסטי מצד הממסד הרפואי, כאשר רופאים מנסים לשכנע אותן להרות או לבצע הליכי שימור פוריות. המחקר, שהוצג בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כלל ראיונות עם 12 נשים בגילאי 31–45, והדגיש את השיח השיפוטי והמתנשא כלפי נשים שבחרו באל-הורות.

מחקר חדש מציע כי בריאות המוח בגיל המבוגר מושפעת מגורמים שמתחילים כבר בתקופת הילדות, כולל לחץ, שינה ותזונה. הסקירה מדגישה את האינטראקציה בין מערכות שונות כמו מערכת החיסון, חילוף החומרים ובריאות נפשית, ומצביעה על כך שהשפעות אלו מצטברות לאורך החיים ומשפיעות על תפקוד קוגניטיבי בגילאים מאוחרים.

ארגון הבריאות העולמי דיווח על יותר מאלף מקרי הידבקות בנגיף האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עם שיעור תמותה של 30%-50%. המזכ"ל תאודרוס אדהנום גבריסוס קרא להפסקת אש באזורי הסכסוך כדי להקל על מאמצי המאבק במגפה.