מחקר מהמרכז לסרטן אם־די אנדרסון בטקסס מצא כי פסילוסיבין, התרכובת הפסיכדלית, עשויה להגן על עכברים מפני נזק עצבי שנגרם מכימותרפיה. ניסויים קליניים בבני אדם יתחילו החודש, במטרה לבדוק אם תוצאות אלו יחולו גם על מטופלים הסובלים ממגוון סוגי סרטן.

הכתבה מדגישה את החשיבות של שילוב פעילות גופנית בתקופת החגים, עם דגש על הליכה משפחתית, שחייה ורכיבה. מומלץ להתחיל בהדרגה כדי לאפשר לגוף להסתגל, תוך התמקדות בשיפור הכוח והסבולת, ולזכור שההסתגלות אינה אחידה בין מערכות הגוף השונות.

הכתבה מתארת את ההתמודדות של מיקי ברקוביץ', כדורסלן ישראלי בן 72, עם דמנציה מסוג גופיפי לואי, שמביאה לבלבול ולקושי בפרשנות המרחב. משפחתו מדגישה את החשיבות בהבנת מה שנשאר נגיש במוחו של ברקוביץ', כדי לשמר את הקשרים הרגשיים ואת תחושת הזהות שלו.

משרד הבריאות הנחה את חברות המלח בישראל להוסיף יוד למלח שולחן במטרה להתמודד עם מחסור ביוד, ממנו סובלים כ-60% מהאוכלוסייה וכ-85% מהנשים ההרות. המלח יועשר ברמה של 30 מיליגרם יוד לקילוגרם, מה שצפוי להוסיף כ-45 מיקרוגרם יוד לצריכה היומית המומלצת.

מחקרים מראים כי שינה קצרה משפיעה לרעה על רמות הטסטוסטרון והחשק המיני אצל גברים ונשים. גברים שהיו במעקב במשך שבוע ישנו חמש שעות בלילה בלבד, חוו ירידה של 10-15% ברמות הטסטוסטרון, בעוד שנשים שדיווחו על שעות שינה נוספות חוו עלייה של 14% בסיכוי לקיים פעילות מינית ביום שלאחר מכן.

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי בין השנים 2023 ל-2025 עזבו 1,370 רופאים את ישראל, מה שמייצג עלייה של 94% לעומת העשור הקודם. המגמה מדאיגה במיוחד בקרב רופאים בני 45 ומעלה, כאשר אחד מכל חמישה עוזבים את הארץ, והשפעתה של ההפיכה המשטרית והמלחמה ניכרת על עזיבת כוח האדם הרפואי.

ילד בן תשע מאושפז בבית החולים רמב"ם כשהוא מורדם ומונשם, לאחר שלקה בדלקת מוחית כתוצאה מהידבקות באמבה נדירה שנמצאת במקווי מים מתוקים. הילד שחה בחוף כורסי בכנרת שבוע לפני אשפוזו, ומשרד הבריאות מדגיש את הסיכון בהדבקה במים חמים.

תרופות הרזיה מפחיתות תיאבון ומסייעות בירידה במשקל, אך תפריט מצומצם עלול להוביל לחסרים תזונתיים ולפגיעה במסת השריר. חשוב לשים לב לאיכות המזון הנצרך ולבנות הרגלים תזונתיים בריאים במהלך הטיפול, כדי למנוע תופעות לוואי ולשמור על בריאות הגוף.

מחקר שנמשך 15 שנה בדנמרק מצא כי נטילת סטטינים עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה ב־15%, במיוחד כאשר נוטלים את התרופות מוקדם יותר בחיים. הממצאים הוצגו בכנס הלב הגדול במינכן, ומומחים מדגישים את חשיבותם בשל זמינותם הנרחבת של הסטטינים והשפעתם האפשרית על בריאות המוח.

מחקרים מראים כי ילדים בגיל ארבע או חמש נוטים להעדיף ילדים רזים ומייחסים תכונות שליליות לילדים בעלי גוף גדול. תהליך זה מתחיל מוקדם מכפי שנהוג היה לחשוב, כאשר ילדים קולטים מסרים חברתיים לגבי גופים עוד לפני שהם יודעים לקרוא או לחשב.

מחקר חדש סוקר 20 מחקרים על 1,200 משתתפים שהתמודדו עם התמכרות לניקוטין וחומרים אחרים, ומצא כי תרגולי נשימה יכולים להפחית את הדחף לעשן. אף על פי שאין הוכחה לכך שניתן לטפל בהתמכרות באמצעות נשימה, התרגולים מציעים גישה פשוטה להתמודדות עם רגעי התשוקה.

מחקר חדש מאוניברסיטת סיאול הלאומית בקוריאה הצליח לשחזר את המבנה הכללי של מנגינה מתוך פעילות חשמלית שנרשמה על קליפת המוח של 10 משתתפים. החוקרים השתמשו בשיטה של אלקטרוקורטיקוגרפיה כדי לתעד את המידע, כאשר המשתתפים דמיינו מנגינות לאחר ששמעו את הצלילים הפותחים שלהן.

אכילה של אותן ארוחות מדי יום, הידועה כמונוטוניות תזונתית, יכולה לפשט את שגרת היום ולהפחית את "עייפות ההחלטות". מומחים טוענים כי אם הארוחות מאוזנות ובריאות, הן לא בהכרח מזיקות, ואף עשויות לסייע בירידה במשקל, כפי שמראה מחקר מאוניברסיטת דרקסל.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את התרופה "דרקסונרסיב" לטיפול בסרטן הלבלב גרורתי, שהראתה בניסוי קליני חציון הישרדות של מעל 13 חודשים, בהשוואה לפחות משבעה חודשים עם כימותרפיה. התרופה, המיוצרת על ידי חברת "רבולושן מדיסינס", תינתן בשני כדורים ביום, אך מחירה צפוי להיות גבוה, מה שיכול להקשות על גישה לחולים בישראל.

הכתבה עוסקת בהחלטות רפואיות משמעותיות הנדרשות כאשר אדם אינו מסוגל להחליט בעצמו, כגון ניתוחים או טיפול סיעודי. היא מציגה את הכלים המשפטיים הקיימים, כמו מינוי אפוטרופוס, ייפוי כוח מתמשך והנחיות רפואיות מקדימות, ומסבירה את ההבדלים ביניהם כדי לסייע למשפחות להיערך מראש למצבים מורכבים.

הכתבה עוסקת במצבו של מיקי ברקוביץ', המתמודד עם דמנציה מסוג גופיפי לואי, ומדגישה כי דמנציה אינה מחלה אחת אלא מצב המורכב ממספר מחלות מוח שונות. היא מסבירה את החשיבות של אבחנה מדויקת בין סוגי הדמנציה, שכן לכל סוג יש תסמינים, מהלך ואפשרויות טיפול שונות.

הכתבה עוסקת בשאלה האם ירידה במשקל היא המטרה המרכזית בטיפול בהשמנה או שמא היא רק אמצעי להשגת איכות חיים טובה יותר. סקירה שיטתית ב-2024 מצאה חוסר הסכמה בין קווי הנחיה שונים לגבי הגדרת הצלחת הטיפול, כאשר גישות חדשות מציעות לראות את הירידה במשקל כחלק ממטרה רחבה יותר הכוללת גם שיפור תפקוד ואיכות חיים.

הכתבה עוסקת בהתקדמות בתחום השתלות האיברים, מאז ההשתלה הראשונה שהתרחשה ב-1954 ועד לשנת 2025, בה בוצעו בישראל מעל 600 השתלות איברים מדי שנה. דור חדש של טכנולוגיות, כולל מכונות לשימור איברים והנדסת רקמות, מציע פתרונות לשיפור הצלחת ההשתלות ומבצע קפיצת מדרגה משמעותית בתחום הרפואה.