מחקר חדש מציע כי פעילות גופנית מתונה, כמו רכיבה על אופניים במשך 20 דקות, משנה את הדינמיקה החשמלית של ההיפוקמפוס, האחראי על יצירת זיכרונות. אף על פי שהמחקר לא הוכיח באופן ישיר שפעילות גופנית משפרת למידה, הוא מספק רמזים חשובים על הקשר בין תנועה לפעילות מוחית.

מאז תחילת המלחמה עם איראן, אלפי מטופלים מאושפזים בתנאי צפיפות קשים במתחמים תת-קרקעיים בבתי חולים, מה שמוביל לבעיות תברואה ולסיכון להידבקות במחלות. רופאים מדווחים על שחיקה קשה של הצוותים הרפואיים ועל חולים שנחשפו למחלות זיהומיות, כולל מקרה של שחפת ריאתית בבית החולים שיבא.

נשימה מעגלית, שיטה פופולרית בעולם הוולנס, מביאה לשינויים במצב התודעה ושחרור רגשי, אך עלולה גם לגרום לתופעות לוואי כמו עקצוצים וסחרחורת. השיטה, שמתמקדת בנשימות מהירות וללא השהיה, משפיעה על רמות הפחמן הדו-חמצני בדם, מה שעלול להוביל לירידה זמנית בזמינות החמצן לתאים.

הכתבה עוסקת בשינוי התפיסה לגבי בריאות במאה ה-21, כאשר הגוף נתפס כפרויקט שניתן לנטר ולשפר באמצעות טכנולוגיה. היא מתארת את המעבר ממודל פתוגני, שבו הבריאות נחשבת להיעדר מחלה, למודל סלוטוגני, שבו הבריאות נתפסת כרצף דינמי של חוסן ואחריות אישית. השינוי הזה משקף את ההשפעה של תרבות הצמיחה והאופטימיזציה על תפיסת הבריאות והגוף.

הכתבה עוסקת בהתפתחויות האחרונות בתחום האלרגיה, כולל מחקרים המצביעים על טיפולים חדשניים שמטרתם למנוע תגובות אלרגיות במקום להקל על תסמינים. עם כ-44% מהאוכלוסייה בגיל שש ומעלה המראים רגישות אלרגית כלשהי, הפיתוחים הללו עשויים לשפר את איכות חיי הסובלים מאלרגיות.

הכתבה עוסקת בחשיבות המיקרוביום והשפעתו על הבריאות הפיזית והנפשית, ומציגה חמש טעויות תזונתיות נפוצות שמזיקות להרכב החיידקים במעי. בין הטעויות נמנות תזונה דלה בסיבים, צריכת אלכוהול בסוף היום, והימנעות מירקות, אשר עלולות להוביל לבעיות בריאותיות כמו עלייה במשקל ומחלות כרוניות.

קבוצת ההאקרים האיראנית "חנדלה" הודיעה על פריצה למערכות קופת החולים "כללית", בה הצליחה לגשת למידע רפואי של יותר מ-10,000 מטופלים. למרות שהפריצה התבצעה למערכת של ספק חיצוני ולא למאגרי המידע עצמם, היא משקפת את המגמה הגוברת של תקיפות סייבר על מערכת הבריאות בישראל, שנחשבת ליעד פגיע במיוחד.

סקר רחב היקף שנערך על ידי חברת Anthropic גילה כי 13.7% מהמשתמשים בבינה מלאכותית Claude רואים בה מקור לחברות ולליווי רגשי. המחקר מציע כי ההיקשרות לבינה מלאכותית מתבצעת לפי עקרונות פסיכולוגיים דומים לאלה המעצבים קשרים אנושיים, והבינה המלאכותית מתפקדת כדמות היקשרות חד-כיוונית.

מחקר חדש מצא כי נשים שהמחזור החודשי שלהן נפסק לפני גיל 40 חשופות לסיכון גבוה ב-40% להתקפי לב, בהשוואה לנשים שהמחזור שלהן נפסק בגיל מאוחר יותר. נשים שחורות מדווחות על הפסקת וסת מוקדמת פי שלושה מנשים לבנות, מה שמצביע על סיכונים נוספים הקשורים לגיל המעבר. החוקרים מדגישים את החשיבות של היסטוריה גינקולוגית בהערכת הסיכון למחלות לב.

מחקר חדש בכתב העת British Journal of Sports Medicine מציע כי מדידות כוח שריר פשוטות, כמו לחיצת יד וקימה מכיסא, עשויות לשמש ככלים יעילים לזיהוי מוקדם של סיכונים בריאותיים בקרב מבוגרים. הממצאים מצביעים על כך שכוח שריר גבוה קשור לסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות, פגיעה תפקודית וירידה קוגניטיבית.

מאיה שומר, נוירוביולוגית עם הפרעה דו-קוטבית, ניסתה דיאטת קיטו במשך חמישה חודשים והרגישה שיפור במצב נפשי, אך הדיכאון נמשך. שר הבריאות האמריקאי, רוברט קנדי הבן, טען כי התזונה עשויה "לרפא" מחלות נפש, אך מומחים מזהירים שאין ראיות לכך, ומדגישים שדיאטת קיטו לא יכולה להחליף טיפולים פסיכיאטריים מבוססים.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שבדיקת דם המודדת את רמות החלבון p-tau217 עשויה לא רק לאבחן את מחלת האלצהיימר אלא גם להעריך את שלב התקדמותה. חלבון זה, שמצביע על תהליכים פתולוגיים במוח, יכול לסייע בזיהוי אנשים בריאים שצפויים לפתח תסמינים בעתיד, ובכך לשפר את אפשרויות הטיפול והמחקר בתחום.

תרופות הרזיה ממשפחת GLP-1, כמו זפבאונד, סייעו לרבים לרדת במשקל, אך כעשרה אחוזים מהמטופלים לא חווים ירידה משמעותית. החוקרים מנסים להבין את הסיבות לכך, כולל השפעות גנטיות והורמונליות, כדי לנבא מראש את תגובת המטופלים לטיפול.

סקירה חדשה מציגה ירידה חדה ביכולת הריכוז של אנשים בעידן הדיגיטלי, כאשר הזמן הממוצע להישאר מרוכז במשימה אחת צנח מ-2.5 דקות בתחילת שנות ה-2000 ל-47 שניות כיום. השפעת הטכנולוגיות הדיגיטליות, כמו סמארטפונים ורשתות חברתיות, גורמת לקשיים גוברים בשמירה על ריכוז בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים.

שינה מקוטעת, הנפוצה בתקופות מלחמה, פוגעת בתהליך ניקוי המוח ומביאה להצטברות חלבונים מזיקים כמו בטא עמילואיד וטאו, הקשורים למחלות ניווניות. מחקר שפורסם ב-2025 מצא כי תרגול נשימה בקצב איטי יכול להפחית את רמות החלבונים הללו בדם, ובכך לשפר את בריאות המוח.

סקירה מדעית בכתב העת Lancet Psychiatry מצביעה על הסיכון שצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית עשויים לעודד הזיות, במיוחד אצל אנשים עם פגיעות לפסיכוזה. ד"ר המילטון מורין, פסיכיאטר מקינגס קולג', מציין כי תגובות מיסטיות וחנפניות של הצ'אטבוטים עשויות להחמיר מחשבות גרנדיוזיות בקרב משתמשים. החוקרים קוראים לבדיקות קליניות של צ'אטבוטים בשיתוף אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

בית משפט פדרלי במסצ'וסטס פסל חלקים מרכזיים בתוכנית החיסונים של שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור, כולל צמצום מנות החיסון המומלצות ושינויים בוועדת הייעוץ הפדרלית. השופט קבע כי השינויים נעשו באופן בלתי חוקי, והזהיר כי הם עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובשיעורי ההתחסנות.

מחקר חדש מצביע על כך שכאשר משתמשים באפליקציות תזונה, הם נוטים להסתמך על נתונים במקום להקשיב לגופם. המשתתפים, שהוקצו לשים לב לתחושות רעב ושובע, הצליחו לווסת את האכילה שלהם טוב יותר, מה שמעיד על כך שהיכולת לחוש את הגוף עשויה להיות קריטית לוויסות התזונה.

גיל המעבר אינו רק הפסקת הווסת, אלא תהליך שמלווה בשינויים הורמונליים, מטבוליים ושריריים. מחקרים מראים כי ירידה ברמות האסטרוגן משפיעה על תפקוד רצפת האגן, מה שמוביל לדליפת שתן ולתחושת כובד באגן. בנוסף, עלייה בשומן בטני קשורה לסיכון גבוה יותר לדליפת שתן במאמץ.

איגוד הלב האמריקאי והקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מפרסמים הנחיות חדשות הממליצות על הפחתת רמות כולסטרול LDL כבר מגיל 30, במטרה להפחית את התחלואה במחלות לב. ההנחיות כוללות בדיקות כולסטרול מגיל 10, עם יעד רמות LDL נמוכות מ-100 לכלל האוכלוסייה, ומינימום 55 עבור אנשים עם היסטוריה של מחלות לב.

מדידת לחץ דם בבית היא כלי חשוב למעקב רפואי, אך יש להקפיד על תנאים מסוימים כדי לקבל תוצאות מדויקות. הכתבה מפרטת חמש טעויות שכיחות, כגון שימוש במכשירים לא מתאימים ומדידה ללא מנוחה מוקדמת, ומספקת טיפים כיצד להימנע מהן כדי למנוע דאגות מיותרות או פרשנות שגויה של התוצאות.

מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances מצא כי תגמול בלתי צפוי משפיע על מהירות התנועה של אנשים, עם שינוי ניכר שנמדד כבר 212 מילישניות לאחר קבלת המשוב. הממצאים מצביעים על כך שהמוח מתרגם ערכים פסיכולוגיים כמו הצלחה לתנופה פיזית, מה שמסביר את התחושות המוכרות של אנרגיה מוגברת בעקבות בשורות טובות.

מחקר חדש מצא כי שליש מאוכלוסיית העולם חי באזורים שבהם חום קיצוני מגביל את הפעילות, במיוחד בקרב קשישים. אנשים בגיל 65 ומעלה חווים כיום כ-900 שעות בשנה שבהן החום מקשה עליהם לבצע פעילויות מחוץ לבית, לעומת 600 שעות בשנת 1950. האזורים הפגיעים ביותר הם במדינות דרום אסיה, שם התנאים הקשים משפיעים על חיי התושבים.

מחקר שפורסם ב־2023 בכתב העת Journal of Experimental Psychology מצא כי התראות בטלפונים חכמים, גם כאשר לא נעשה בהם שימוש, מפעילות מנגנון אוטומטי במוח שמסיט את תשומת הלב ממשימות אחרות. התופעה משפיעה על הרצף המחשבתי ומביאה לעיכובים בביצוע משימות פשוטות.

מיזם "בא-לגן", שהוקם על ידי ענר אטר בן ה-83, מפגיש מדי יום עשרות בני 80 בגינת דובנוב בתל אביב לפעילויות חברתיות כמו יוגה והרצאות. המיזם נולד מתוך רצון להתמודד עם הבדידות, במיוחד בימים של מתח וביטחונית, ומדגיש את חשיבות האינטראקציה האנושית בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

מחקר חדש מצביע על כך שסיבולת לב־ריאה, הנמדדת בצריכת החמצן המרבית, משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית אלא גם על הוויסות הרגשי. אנשים עם סיבולת גבוהה מציגים רמות נמוכות יותר של חרדה וכעס, ומגיבים בצורה מאוזנת יותר למצבי סטרס, מה שמדגיש את החשיבות של פעילות גופנית סדירה לשיפור הבריאות הנפשית.

מחקר חדש שפורסם ב-Lancet Oncology מצא כי יותר מרבע משנות החיים הבריאות שאובדות לנשים עם סרטן השד נגרעות בשל הרגלים כמו צריכת בשר אדום ועישון. הנתונים, שנאספו מיותר מ-200 מדינות, מצביעים על כך ששינויים באורח החיים עשויים למנוע אובדן זה, כאשר צפויה עלייה של 30% במספר המקרים החדשים עד 2050.

משרד הבריאות הנחה את בתי החולים שלא להעביר חולי חצבת או חשודים במחלה למתחמים ממוגנים, מחשש להתפשטות המחלה בזמן המלחמה מול איראן. המגפה, שנמשכת כבר למעלה מעשרה חודשים, גבתה את חייהם של 15 תינוקות וילדים, ורופאים חוששים מזינוק בתחלואה בעקבות השהייה במקלטים ציבוריים.

בשנים האחרונות, תיירות הוולנס מאמצת את תחום ה-Sound Healing, המשלב מוזיקה חיה, תדרים נמוכים ורטט פיזי כדי לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית. ריזורטים כמו Golden Door בקליפורניה ו-Kamalaya בתאילנד מציעים טיפולים חדשניים שמטרתם להרגיע את מערכת העצבים ולהשרות תחושת התאוששות עמוקה. בעוד שטיפול במוזיקה מוכר ומבוסס מחקרית, השפעות התדרים והרטט עדיין נחשבות לאזור אפור.

הכתבה עוסקת בהשפעת מלחמה על תחושת החרדה הקיומית, המתרجمة לשינויים בדפוסי האכילה והמשקל של אנשים, במיוחד בקרב משפחות. מחקרים מצביעים על כך שלחץ כרוני מוביל לעלייה בצריכת מזון עתיר קלוריות ולהעברת דאגות גוף מההורים לילדים, מה שמחמיר את המצוקה הנפשית.