מחקרים חדשים מראים כי מטופלים הנוטלים תרופות GLP-1, כמו סמגלוטייד וטירזפטייד, חווים סיכון גבוה יותר לנשירת שיער בהשוואה למטופלים בתרופות אחרות לסוכרת. הסיכון לנשירת שיער היה גבוה ב-37% לעומת תרופות SGLT-2 וב-68% לעומת DPP-4, אך שיעורי הנשירה בפועל נותרו נמוכים.

מחקר חדש של פרופ' פרנצ'סקה דאנקן מאוניברסיטת נורתווסטרן מציע כי השחלה ממשיכה להשתנות גם לאחר גיל המעבר, עם ירידה בפוריות אך עלייה בפעילות חיסונית. ממצאים אלו מערערים על התפיסה שהשחלה חדלה מתפקידה, ומצביעים על שינויים בהרכב החלבונים ובמבנה הרקמה בשחלות נשים בגיל 50-75.

ג'ניטאר סאו נאמואנה, בת 34, ילדה רביעיית בנות זהות בניתוח קיסרי בבית החולים המלכותי לנשים בבריסביין. ההיריון, שנוצר מביצית מופרית אחת שהתפצלה לארבע, נחשב לנדיר ביותר עם סיכוי של אחד ל־15 מיליון. מצב האם והתינוקות טוב, והן צפויות להישאר תחת השגחה למשך מספר שבועות.

הכתבה עוסקת בשאלת מניעת השבץ המוחי, תוך הדגשת החשיבות של טיפול מהיר בפתיחת כלי דם חסומים. לצד הצורך להציל את רקמת המוח, נדונה השאלה האם ניתן למנוע את האירועים החריפים מלכתחילה, והאם ההישגים בתחום הרפואה נמדדים במספר הצנתורים או במטופלים שלא מגיעים למחלקת השבץ.

כשליש מהמבוגרים מדווחים על קשיי שינה, כאשר כעשרה אחוזים מהם סובלים מאינסומניה כרונית הפוגעת באיכות חייהם. למרות שהבעיה נפוצה, רבים מאמינים כי הפתרון הוא כדורי שינה, בעוד שלעיתים הם עשויים להחמיר את הבעיה.

ליאור פאר בכר, שאיבדה את בעלה במלחמה בעזה, מצאה נחמה בגינת מרפא בכפר מל"ל. התוכנית "4 היסודות" כוללת 12 מפגשים עבור משפחות שכולות, במטרה לסייע בהליך ההתמודדות עם האובדן דרך גינון וטבע.

מחקר שפורסם בכתב העת Age and Ageing מציע כי השיטות המסורתיות למדידת מסת השריר עשויות לא להיות מדויקות מספיק, מה שעלול להשפיע על ההבנה שלנו לגבי כוח ותפקוד בגיל המבוגר. החוקרים טוענים כי יש לבחון מחדש את הכלים שנעשה בהם שימוש במשך שנים, במטרה לשפר את האבחון והטיפול בסרקופניה.

במהלך חופשות, רבים נוטים לאכול יותר מדי וליצור דפוסי אכילה לא בריאים. הכתבה מציעה חמש טעויות תזונה שכיחות, כמו הפיכת כל ארוחה לסעודה גדולה, ומספקת טיפים כיצד לתכנן את הארוחות בצורה מאוזנת כדי להימנע מעודף קלורי. מומלץ לבחור ארוחה מרכזית ביום ולשלב חלבון וירקות בכל ארוחה.

חברת WeightWatchers, שהגישה בקשה להגנה מפני נושים בשנת 2025, עברה שינוי משמעותי בעקבות מהפכת תרופות ה־GLP-1 כמו אוזמפיק, המציעות ירידה משמעותית במשקל. במקום להיעלם, תעשיית הדיאטות מתפתחת מחדש סביב תרופות אלו, מה שמעלה שאלות על הבנת השמנה ובריאות בעידן החדש.

צוות חוקרים פרסם מאמר בכתב העת Nature Communications, שבו הם מציגים מדבקה לבישה המנטרת את פעימות הלב, הנשימה ולחץ הדם, ומאפשרת ניטור רציף מחוץ למרפאה. המטרה היא לסייע למטופלים עם מחלות לב וריאה כרוניות, ולהפחית את הצורך בביקורים תכופים אצל הרופא. המדבקה משתמשת בעיקרון פיזיקלי המגביר את רגישות החיישן לתנועות זעירות.

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי ילדים שנולדו לניצולות שואה שהיו בנות יותר מחמש שנים בעת הרדיפות, נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לפתח סכיזופרניה. החוקרים, בראשות פרופ' חגית הוכנר וד"ר ירוסלב יוּסים, ניתחו נתונים מ-14,759 ילדים שנולדו בין השנים 1964-1976, והראו כי טראומת השואה משפיעה על צאצאיהם גם עשורים לאחר מכן.

מחלת כליות כרונית הפכה לאחת המחלות השכיחות בעולם, עם כ-788 מיליון חולים ב-2023, יותר מכפול מ-1990. רבים מהחולים אינם מודעים למצבם, מה שמדגיש את הצורך בגילוי מוקדם ובדיקות שיכולות למנוע התדרדרות למצב חמור. דיאליזה, שהייתה פריצת דרך רפואית, אינה הפתרון היחיד, ויש צורך במניעת המחלה מראש.

דו"ח הסרטן הגלובלי של ארגון הבריאות העולמי צופה עלייה של 67% במספר מקרי הסרטן החדשים בעולם עד 2050, עם 35 מיליון חולים חדשים בשנה. הגורמים המרכזיים לעלייה כוללים הזדקנות האוכלוסייה וחשיפה לגורמי סיכון, כאשר כמעט 40% מהמקרים ניתנים למניעה. הפערים בגישה לטיפול בין מדינות עשירות לעניות מהווים אתגר נוסף, עם נגישות נמוכה לתרופות וטכנולוגיות חיוניות במדינות מתפתחות.

דחיינות נתפסת לעיתים כהרגל זמני, אך מחקרים מצביעים על כך שהיא יכולה להפוך לדפוס קבוע עם השפעות שליליות על הבריאות. בעיות שינה, דיכאון וירידה בהספק הם רק חלק מהתוצאות האפשריות של דחיינות כרונית, מה שמצביע על הצורך במודעות ובטיפול בבעיה זו.

מחקר שהוצג בוועידת הפדרציה של אגודות מדעי המוח האירופיות בברצלונה מצא קשר בין ידיעת שפות לבריאות המוח. דוברי שפות מרובות, במיוחד כאשר מתחילים ללמוד בגיל מוקדם, נהנים ממוח "צעיר" יותר, כאשר לימוד שפה נוספת עשוי להאט את הזדקנות המוח בכמה שנים, עד 13 שנים אצל דוברי ארבע שפות.

מחקרים בתחום הנוירולוגיה מגלים כי הבנת הומור מפעילה רשתות עצביות הקשורות לזיכרון, גמישות קוגניטיבית ותגמול. ממצאים אלו מציעים כי הומור אינו רק ביטוי לאינטליגנציה, אלא גם חלק חשוב ממנגנון הלמידה של המוח.

מחקר שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה מצא כי בני נוער להט"בים חוששים לפנות לטיפול נפשי ורפואי, בשל חשש שלא יתקבלו על ידי המטפלים. הסיבה לכך היא חוסר הכשרה ייעודית של צוותי רפואה וטיפול בנושאים הקשורים לזהות מינית ומגדרית.