טקס פרסי האיג־נובל 2023 התקיים בשווייץ, שם הוענק פרס בקטגוריית ביו־מכניקה לחוקרות שהגדירו את משמעות הנשיקה. במהלך האירוע, שהציג רגעים ביזאריים והומוריסטיים, הוצגו גם עדויות על נשיקות אצל בעלי חיים אחרים, כולל ניאנדרטלים.

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי בין השנים 2023 ל-2025 עזבו 1,370 רופאים את ישראל, מה שמייצג עלייה של 94% לעומת העשור הקודם. המגמה מדאיגה במיוחד בקרב רופאים בני 45 ומעלה, כאשר אחד מכל חמישה עוזבים את הארץ, והשפעתה של ההפיכה המשטרית והמלחמה ניכרת על עזיבת כוח האדם הרפואי.

ילד בן תשע מאושפז בבית החולים רמב"ם כשהוא מורדם ומונשם, לאחר שלקה בדלקת מוחית כתוצאה מהידבקות באמבה נדירה שנמצאת במקווי מים מתוקים. הילד שחה בחוף כורסי בכנרת שבוע לפני אשפוזו, ומשרד הבריאות מדגיש את הסיכון בהדבקה במים חמים.

תרופות הרזיה מפחיתות תיאבון ומסייעות בירידה במשקל, אך תפריט מצומצם עלול להוביל לחסרים תזונתיים ולפגיעה במסת השריר. חשוב לשים לב לאיכות המזון הנצרך ולבנות הרגלים תזונתיים בריאים במהלך הטיפול, כדי למנוע תופעות לוואי ולשמור על בריאות הגוף.

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל בכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87, לאחר שהשיגה הישג משמעותי בגילוי מנגנון הריבוזום. ד"ר ענת בשן, שותפתה למעבדה, ציינה את אומץ ליבה של יונת ואת התמודדותה עם אתגרים מדעיים, כאשר רבים מהמדענים הגדולים לא הצליחו בתחום זה.

הכתבה עוסקת בשינוי המהותי שמביאה הטכנולוגיה המתקדמת, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, למערכת החינוך. היא מדגישה את הקושי להעריך את הבנת התלמידים כאשר העבודות מוגשות בצורה מקצועית אך לא בהכרח משקפות ידע אמיתי. המאמר מציע כי ייתכן שה-AI יכול להוות פתרון לבעיות הקיימות במערכת ההערכה הנוכחית.

מחקר שנמשך 15 שנה בדנמרק מצא כי נטילת סטטינים עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה ב־15%, במיוחד כאשר נוטלים את התרופות מוקדם יותר בחיים. הממצאים הוצגו בכנס הלב הגדול במינכן, ומומחים מדגישים את חשיבותם בשל זמינותם הנרחבת של הסטטינים והשפעתם האפשרית על בריאות המוח.

מחקרים מראים כי ילדים בגיל ארבע או חמש נוטים להעדיף ילדים רזים ומייחסים תכונות שליליות לילדים בעלי גוף גדול. תהליך זה מתחיל מוקדם מכפי שנהוג היה לחשוב, כאשר ילדים קולטים מסרים חברתיים לגבי גופים עוד לפני שהם יודעים לקרוא או לחשב.

פרופ' עדה יונת, שהייתה האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009, מתה בגיל 87. יונת נודעה בזכות גילויה של מבנה הריבוזום, מפעל הייצור של חלבונים, והייתה דמות מרכזית בתחום הכימיה והביוכימיה בישראל. היא זכתה בפרסים רבים נוספים והייתה חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

טלסקופ החלל ע"ש ננסי גרייס רומן, שעלות פרויקט שלו נאמדת ב-4 מיליארד דולר, שוגר מקייפ קנוורל למשימה מחקרית בת חמש שנים. הטלסקופ, שיוצב מעבר לירח, יחקור את קצב התפשטות היקום, כוח הכבידה, ויגלה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, תוך שימוש במראות שנועדו originalmente ללווייני ריגול.

מחקר חדש סוקר 20 מחקרים על 1,200 משתתפים שהתמודדו עם התמכרות לניקוטין וחומרים אחרים, ומצא כי תרגולי נשימה יכולים להפחית את הדחף לעשן. אף על פי שאין הוכחה לכך שניתן לטפל בהתמכרות באמצעות נשימה, התרגולים מציעים גישה פשוטה להתמודדות עם רגעי התשוקה.

מחקר חדש מאוניברסיטת סיאול הלאומית בקוריאה הצליח לשחזר את המבנה הכללי של מנגינה מתוך פעילות חשמלית שנרשמה על קליפת המוח של 10 משתתפים. החוקרים השתמשו בשיטה של אלקטרוקורטיקוגרפיה כדי לתעד את המידע, כאשר המשתתפים דמיינו מנגינות לאחר ששמעו את הצלילים הפותחים שלהן.

בבית החולים הווטרינרי של אוניברסיטת ג'ורג'יה, סטודנטים לומדים כיצד לטפל בדבורי דבש, אשר מהוות חלק קרדינלי בחקלאות עם תרומה של 15 מיליארד דולר בשנה לארה"ב. התוכנית נועדה להתמודד עם תמותה המונית של דבורים, שהגיעה ליותר ממחצית ממושבות הדבש בארה"ב בעונת 2024–2025, ולהקנות לסטודנטים ידע חשוב בתחום זה.

מחקר חדש מאוניברסיטת פארמה מצא כי כלבים ממצמצים בתדירות גבוהה יותר כאשר הם רואים את בעליהם ממצמצים, בהשוואה למקרים בהם הם צופים באנשים זרים. החוקרים ניתחו הקלטות של 35 כלבים והראו כי התופעה מתרחשת רק כאשר בעליהם מצמצים, מה שמעיד על סנכרון חברתי בין הכלבים לבעליהם.

אכילה של אותן ארוחות מדי יום, הידועה כמונוטוניות תזונתית, יכולה לפשט את שגרת היום ולהפחית את "עייפות ההחלטות". מומחים טוענים כי אם הארוחות מאוזנות ובריאות, הן לא בהכרח מזיקות, ואף עשויות לסייע בירידה במשקל, כפי שמראה מחקר מאוניברסיטת דרקסל.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את התרופה "דרקסונרסיב" לטיפול בסרטן הלבלב גרורתי, שהראתה בניסוי קליני חציון הישרדות של מעל 13 חודשים, בהשוואה לפחות משבעה חודשים עם כימותרפיה. התרופה, המיוצרת על ידי חברת "רבולושן מדיסינס", תינתן בשני כדורים ביום, אך מחירה צפוי להיות גבוה, מה שיכול להקשות על גישה לחולים בישראל.

חוקרי חברת אנתרופיק גילו כי המודל קלוד 4.5 מציג דפוסים פנימיים של רגשות כמו כעס וייאוש, מה שמעורר שאלות לגבי יכולתו להרגיש. במחקרם, הם הדגימו כיצד שינויים בדפוסים הרגשיים השפיעו על התנהגות המודל, אך טוענים כי יש להבין את רגשות האנושיים לעומק כדי לקבוע אם קלוד באמת חווה רגשות.

במהלך ביקור במערת ניו בדרום צרפת, חבורה של חוקרים חוותה חיבור עמוק לעבר האנושי, כאשר הם עמדו במקום שבו הומו סאפיינס ציירו לפני 14 עד 17 אלף שנה. החוויה המרגשת כללה התבוננות פנימית ושיח על השפעת המערה על תחושותיהם, במיוחד של ד"ר אלה אסף שפייר, שחוותה רגעים של שקט פנימי וזיכרונות קדומים.

חוקרים, בקרי טיסה וחברת גוגל יערכו ניסוי בשני החורפים הקרובים כדי לבדוק את השפעת שובלי הקרח הנוצרים ממטוסי נוסעים על התחממות הגלובלית. הניסוי יתבצע במרחב האווירי שאנוויק, שם ינותבו מטוסים לגבהים נמוכים יותר כדי לצמצם את יצירת השובלים, אשר אחראיים לכ-35% מהשפעת התעופה על שינויי האקלים.

הכתבה עוסקת בהחלטות רפואיות משמעותיות הנדרשות כאשר אדם אינו מסוגל להחליט בעצמו, כגון ניתוחים או טיפול סיעודי. היא מציגה את הכלים המשפטיים הקיימים, כמו מינוי אפוטרופוס, ייפוי כוח מתמשך והנחיות רפואיות מקדימות, ומסבירה את ההבדלים ביניהם כדי לסייע למשפחות להיערך מראש למצבים מורכבים.

הכתבה עוסקת במצבו של מיקי ברקוביץ', המתמודד עם דמנציה מסוג גופיפי לואי, ומדגישה כי דמנציה אינה מחלה אחת אלא מצב המורכב ממספר מחלות מוח שונות. היא מסבירה את החשיבות של אבחנה מדויקת בין סוגי הדמנציה, שכן לכל סוג יש תסמינים, מהלך ואפשרויות טיפול שונות.

הכתבה עוסקת בשאלה האם ירידה במשקל היא המטרה המרכזית בטיפול בהשמנה או שמא היא רק אמצעי להשגת איכות חיים טובה יותר. סקירה שיטתית ב-2024 מצאה חוסר הסכמה בין קווי הנחיה שונים לגבי הגדרת הצלחת הטיפול, כאשר גישות חדשות מציעות לראות את הירידה במשקל כחלק ממטרה רחבה יותר הכוללת גם שיפור תפקוד ואיכות חיים.

באמצעות הדמיית רנטגן תלת־ממדית, חוקרים הצליחו לפענח את המבנה הפנימי של החט של הלווייתן חד השן, שיכול להגיע לאורך שלושה מטרים. המבנה המיוחד, עם לוליינות שונה בצדדים, עשוי לסייע לחט לצמוח ישר, אך מטרתו המדויקת עדיין לא ברורה, כאשר ישנן השערות לגבי תפקידו בהיררכיה חברתית, בעימותים ובמשחקים בין זכרים.

אסטרונומים זיהו את הכוכב S301, הנע במהירות של עד 90 מיליון קילומטרים בשעה סביב החור השחור הסופר־מאסיבי Sagittarius A* שבמרכז גלקסיית שביל החלב. הכוכב, שמסתו גדולה ב-50% ממסת השמש, משלים הקפה סביב החור השחור אחת לשמונה שנים וחצי, ומחקרו עשוי לחשוף מידע חדש על תכונות החור השחור.

הכתבה עוסקת בהתקדמות בתחום השתלות האיברים, מאז ההשתלה הראשונה שהתרחשה ב-1954 ועד לשנת 2025, בה בוצעו בישראל מעל 600 השתלות איברים מדי שנה. דור חדש של טכנולוגיות, כולל מכונות לשימור איברים והנדסת רקמות, מציע פתרונות לשיפור הצלחת ההשתלות ומבצע קפיצת מדרגה משמעותית בתחום הרפואה.

חברות התרופות מודרנה ומרק דיווחו על תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול מותאם אישית בסרטן עור מסוג מלנומה, שבו השתתפו 1,137 חולים. הטיפול, המשלב טכנולוגיית mRNA עם התרופה קיטרודה, הראה הפחתה בסיכון להישנות המחלה בקרב המטופלים. אם התוצאות יאוששו, מדובר בפריצת דרך משמעותית בתחום.

במחקר שנערך בשמורה באוגנדה, שני שימפנזים צעירים בשם אישי ודמבה הפתיעו חוקרים כאשר התקרבו לקוף אדום-זנב במחוות ליטוף ולא בתוקפנות. התנהגות זו מצביעה על כך שבעלי חיים יכולים לפתח קשרים חברתיים עם מינים אחרים, מה שמאתגר את ההבנה שלנו לגבי יחסי חברות בעולם החי.

צוות אסטרונומים תיעד לראשונה גלקסיה צעירה במרחק של 12.5 מיליארד שנות אור, המכילה שלושה חורים שחורים סופר־מאסיביים פעילים. שניים מהחורים קרובים זה לזה, מה שמעיד על תהליך מיזוג אפשרי, ומספק ראיות לכך שהחורים השחורים החלו לגדול עם היווצרות היקום. תגלית זו התאפשרה הודות לטלסקופ החלל ג'יימס ווב, שהציע יכולת תצפית מתקדמת על קצוות היקום.