לורנס דה קאר, המנהלת הראשונה של מוזיאון הלובר, התפטרה לאחר ארבעה חודשים מאז השוד הנועז של תכשיטי הכתר הצרפתי, שהתרחש באוקטובר האחרון. השוד, שבו נגנבו פריטים בשווי מוערך של 100 מיליון דולר, עורר מבוכה רבה והוביל לקריאות על אחריות ניהולית במוזיאון המפורסם.

שמונה חודשים לאחר סיום המלחמה עם איראן, מאות תושבים בבת ים, כמו הדר נעמי אברבנל, עדיין מתמודדים עם ההשלכות הקשות של הפיצוצים שהרסו את בתיהם. משפחות רבות נאלצות לשהות במלונות או אצל קרובי משפחה, כאשר מחירי השכירות זינקו והקושי למצוא דיור חלופי גובר.

הכתבה מציגה את תחושת חוסר הוודאות והחרדה של 90 מיליון אזרחי איראן, הנמצאים בין מלחמה לשלום, בזמן שארצות הברית ואיראן מנהלות שיחות דיפלומטיות. בעוד חלק מהאזרחים מתכוננים לאפשרות של מלחמה, הממשלה לא מציעה תוכניות חירום מספקות, מה שמוביל לתחושת נטישה בקרב הציבור.

הכתבה עוסקת בשאלת הרלוונטיות של חרוזים בשירה, בעקבות תגובה על טור שעסק בשיר "תאורת חצר" של רחל שפירא. המאמר מציע ניתוח של חרוזים שונים בשיר, ומדגיש את האפשרות לראות את החרוזים גם כאלמנט שמעורר מחשבה ולא רק כאלמנט צורני. כמו כן, נדונה השפעת התרבות האמריקאית על תפיסת החרוזים בישראל.

משרד החינוך הודה בדיון בוועדת החינוך כי לא אסף נתונים על תלמידים חסרי אמצעים ללמידה מרחוק, זאת למרות התרעות ממבקר המדינה. כ-70% מהמנהלים דיווחו על חוסרים בציוד, ו-40% מהמורים אינם מיומנים בהוראה מרחוק.

ברמדאן הנוכחי, תושבי עזה מתמודדים עם קשיים רבים, כולל חוסר בגישה לחשמל ובידוד חברתי בעקבות אובדן קרובים. פוואז, תושב עזה, מתאר את תחושת האובדן לאחר שהדוד שלו נהרג, בעוד אום מוחמד מביעה ייאוש על כך שלא תראה שוב את בנה. המצב הקשה משפיע על ערכי הסולידריות והקהילתיות, והחיים ברצועה נראים רחוקים מלהיות נורמליים.

דוח של המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים מצביע על כך שרוסיה יכולה להמשיך את מלחמתה באוקראינה גם בשנה הקרובה, למרות שחיקת כוח האדם והכלכלה. התקציב הביטחוני הרוסי עלה ב-3% ל-186 מיליארד דולר, מה שמצביע על מחויבות להמשך הלחימה, אף על פי שהכלכלה עשויה להאט בעתיד.

הוועדה לביטחון לאומי קיבלה הסתייגויות שהקלות את הצעת חוק עונש המוות למחבלים, בעקבות התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר הוועדה צביקה פוגל מתכוון להציע סעיפים מחמירים נוספים, למרות השינויים שנעשו, כולל מחיקת סעיפים שנחשבו לא־חוקתיים.

בנאום שנמשך שעה ו־48 דקות, דונלד טראמפ חשף את הסדקים בממשלו והציג את עמדותיו בנוגע למלחמה בעיראק וליוקר המחיה. הנאום, שנמסר לקונגרס, שבר שיאים אך גם הדגיש את הקשיים הפוליטיים של הנשיא, כאשר הציבור לא מרוצה מהטיפול שלו בנושאים שונים.

לאחר ארבע שנים של מלחמה, אוקראינה מתמודדת עם לחצים להסכים למסירת מחוז דונייצק לרוסיה בשיחות שלום שמנוהלות בתיווך אמריקאי. תושבי המחוז, כמו דריה בונדארבה בת ה-28, מתנגדים נחרצות לרעיון זה, fearing that it could lead to אובדן נוסף של חייהם ונכסים. הנשיא זלנסקי מדגיש כי ויתור על דונייצק יפגע בחוקה האוקראינית ויוביל לקריסת החברה האוקראינית.

הכתבה מציגה עדויות חדשות על אורד וינגייט, קצין בריטי שהגיע לארץ ישראל בשנות ה-30, אשר פועלו עורר מחלוקות רבות. בעוד הוא נחשב לדמות מופת ציונית, עדויות מצביעות על מעשים אלימים ופשעי מלחמה שביצע, כמו ירי לעבר תושבים בלתי מעורבים. במקביל, ייחשף הארכיון האישי שלו ביום הולדתו ה-123 בכנס במוזיאון בית שטורמן.

בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו החלו לחפש מחליף למתניהו אנגלמן, שמסיים את כהונתו בעוד ארבעה חודשים. המועמדים הפוטנציאליים כוללים את עו"ד מיכאל ראבילו, עו"ד רז נזרי ושופט בדימוס יוסף אלרון, כאשר נתניהו מתמודד עם אתגר של מציאת מועמד שיתמוך באינטרסים שלו ויוכל לקבל רוב בכנסת.

הוועדה לחוקה, חוק ומשפט בכנסת דנה בחוק המיועד להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולהכפיף אותה לשר המשפטים. בכירים משפטיים וארגונים אזרחיים מתריעים כי החוק עלול להשפיע על עצמאות מח"ש ולפגוע בחקירותיה, במיוחד לאור המחלוקות הקודמות בין אנשי משטרה לבין המחלקה.

המפגש הקרוב בז'נבה בין נציגי ארצות הברית ואיראן מעורר שאלות לגבי כוונות הנשיא טראמפ, שמעדיף למצות אפשרויות דיפלומטיות לפני פעולה צבאית. למרות יכולת ארצות הברית לגרום נזק משמעותי לאיראן, קיימת מחלוקת בין יועציו לגבי סיכויי הצלחה של מלחמה ארוכה, כאשר הגנרל דן קיין רומז על ספקות בנושא.

תחקיר של NPR חושף כי משרד המשפטים של ארה"ב עיכב את פרסום מסמכים הקשורים לטענות שטוענות כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ תקף מינית קטינה, בהקשר לג'פרי אפשטיין. המסמכים כוללים ראיונות של ה-FBI עם ניצולה שטוענת כי טראמפ ניסה לכפות עליה מין אוראלי כשהייתה בת 13, והדמוקרטים בוועדת הפיקוח מתכננים חקירה בנושא.

שגרירות ארצות הברית בירושלים הודיעה על מתן שירותים קונסולריים בהתנחלויות אפרת וביתר עילית, מהלך ראשון מסוגו בהתנחלויות. השירותים יינתנו לאחרונה גם בערים פלסטיניות בגדה, ובקרוב יוקמו שירותים דומים בירושלים, נתניה, חיפה ובית שמש. המהלך מתרחש על רקע מדיניות לא עקבית של ממשלת טראמפ כלפי הגדה המערבית והרשות הפלסטינית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו העיד בפעם ה-80 במשפטו, והכחיש את טענות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, שאמר כי המיזוג בין בזק ליס היה דחוף לו. נתניהו טען כי פילבר "לא אומר אמת" והשתמש בשמו לשווא, והוסיף כי טענותיו של פילבר על חיפוש חודרני במעצרו הן תוצאה של "אינוס".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צפוי לנאום הלילה על מצב האומה, במהלכו ינסה לשכנע את הציבור האמריקאי בנחיצות פעולה צבאית נגד איראן, על רקע הצטברות כוחות צבאיים במזרח התיכון. למרות לחצים מיועציו להתמקד בנושאים כלכליים ופנימיים, טראמפ מתכוון להדגיש את עמדתו בנוגע לעימות עם טהראן, בזמן שסקרים מראים על חשש גובר בקרב הציבור לגבי מלחמות נוספות.

יעל קוטיק, ששירתה כשוטרת צעירה, העידה נגד בכיר במשטרה בתקווה להימנע מהעמדה לדין בעקבות חשדות לזיוף ומרמה. בית המשפט קבע כי עדותה הייתה מניפולטיבית ולא מהימנה, והביע ביקורת חריפה על ניסיונה להשתמש בעדותה כדי לקבל הקלות בחקירות נגדה.

נמסיו אוסגוארה סרוואנטס, הידוע בכינוי "אל מנצ'ו" ומנהיג קרטל "הדור החדש של חליסקו", נהרג במהלך חילופי אש עם כוחות הביטחון במבצע שהחל בעקבות המאהבת שלו. המבצע, שהתרחש בהרים של מדינת חליסקו, גרם ליותר מ-70 הרוגים והוביל לכאוס ברחבי מקסיקו, עם תגובות אלימות מצד ארגונים חמושים.

הכתבה מתארת את תהליך הגעת עובדים זרים, בעיקר מתאילנד, לישראל בעקבות האיסור על כניסת עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה בעזה. מקסים אוחיון, חקלאי ומנהל חברת כוח אדם, מקבל קבוצת עובדים חדשה בנתב"ג ומתחיל בהכשרתם לעבודה במשק החקלאי בעמיעוז ובאזורים נוספים בנגב המערבי.

המשטרה פנתה לבית המשפט בבקשה להאריך את התנאים המגבילים שהוטלו על צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, אשר אמורים לפוג היום. השופט מנחם מזרחי קבע דיון למחרתיים והורה על העברת חומר ראיות סודי לעיונו. ברקע הבקשה עומדות חשדות חמורים נגד יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה במגעים עם סוכני השפעה זרים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הודיעה לבג"ץ כי הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים משירות צבאי, למרות שהסנקציות הללו הוכחו כיעילות. היא ציינה כי המחדל פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות, ובג"ץ צפוי לקיים דיון מעקב בנושא ביום ראשון הקרוב.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נאם לציון ארבע שנים למלחמה, בה הדגיש כי אוקראינה הגנה על עצמאותה ולא תבגוד בקורבנות העם. הוא ציין כי פוטין לא הצליח להשיג את מטרותיו במלחמה, והוסיף כי אוקראינה תעשה כל מה שנדרש כדי להשיג שלום וצדק. במהלך היום צפוי זלנסקי לארח מנהיגים אירופיים בטקסים בקייב.

בית משפט השלום באשקלון האריך את מעצרו של החשוד ברצח העובדות אירינה רדצ'וק וניצן גויכמן בבית הזיקוק באשדוד. במהלך הדיון נמסר כי במכלים שהיו אמורים לספק חמצן היה חנקן בלבד, והמשטרה ציינה כי צפויים מעצרים נוספים בתיק.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לעכב את קידום רפ"ק רינת סבן לדרגת סגן-ניצב, לאחר שהשופט ציין חשש לשיקולים זרים בהחלטותיו. בן גביר הודיע על כוונתו לערער לבית המשפט העליון, אך הסיכויים לכך נראים נמוכים. בנוסף, קצינה נוספת, רות האוסליך, עתרה גם היא לבית המשפט בדרישה לקידום בעקבות סירובו של בן גביר.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית חוק המאפשר למעסיקים לבקש מהמשטרה מידע על רישום פלילי בעבירות טרור של מועמדים לעבודה, לאחר קבלת הסכמה בכתב מהמועמד. החוק, שיזמו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלמוג כהן, נועד להגביר את המאבק בטרור ולמנוע העסקת עובדים שעלולים לסכן את המעסיקים. 21 ח"כים תמכו בחוק, בעוד שבעה התנגדו.

העיר אוסקה ביפן קיבלה תרומה יוצאת דופן של 21 ק"ג מטילי זהב, בשווי 3.6 מיליון דולר, מתורם אנונימי. התורם ביקש להשתמש בכסף לשיפוץ תשתיות המים והביוב המוזנחות בעיר, והעירייה התחייבה לממש את רצונו. ראש העיר יוקויאמה הביע התרגשות מהתרומה, אשר מגיעה על רקע דאגות גוברות ממצב התשתיות בעיר.

הכתבה מציינת ארבע שנים מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, שבהן הצליחו האוקראינים לבלום את התקדמות הצבא הרוסי ולפתח טכנולוגיות מתקדמות בלוחמת כטב"מים. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הפך לדמות מופת של עמידה איתנה, בעוד אירופה הגיבה בפעולות סנקציות נוקשות ובסיוע משמעותי לקייב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בטקס סיום קורס קצינים על תוכנית ביטחונית חדשה, שבה חמאס יפורק מנשקו והנוכחות הישראלית בסוריה ובלבנון תימשך. הוא הדגיש את הצורך באזורים מפורזים לאורך הגבולות כדי למנוע איום על ישראל, אך לא פירט כיצד זה יתממש לאור האסטרטגיות האמריקאיות והמציאות בשטח.