1. 1891.
    הולנד ניצחה את תוניסיה 3:1, יפן ושבדיה סיימו ב-1:1 והעפילו לנוקאאוט (haaretz.co.il)
    במחזור הסיום של בית 6 במונדיאל 2026, הולנד גברה על תוניסיה 3:1 והבטיחה את המקום הראשון בבית. יפן ושבדיה נפרדו בתיקו 1:1, מה שאפשר גם לשבדיה לעלות לשלב הנוקאאוט. תוניסיה סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
  2. 1892.
    מניין ההרוגים ברעידות האדמה בוונצואלה עלה ל-235, סטארלינק תספק אינטרנט חינם (haaretz.co.il)
    רעידות אדמה בעוצמה 7.2 ו-7.5 פקדו את ונצואלה, גרמו להרס נרחב ומניין ההרוגים עלה ל-235. בנוסף, סטארלינק הודיעה על מתן שירות אינטרנט בחינם למשך חודש בעקבות האסון.
  3. 1893.
    נתניהו מקדם חקיקה קיצונית לקראת הבחירות ב-20 באוקטובר, בונה על תוצאה ללא הכרעה (haaretz.co.il)
    הכתבה מתארת את התנהלותו של בנימין נתניהו לקראת הבחירות המסתמנות ב-20 באוקטובר, תוך הדגשה על חקיקה קיצונית שהוא מקדם, המובילה לתגובה שלילית מהציבור. המאמר מציע כי נתניהו שואף לתוצאה של בחירות ללא הכרעה, מה שיביא את השותפות עם הסיעות החרדיות למבחן נוסף.
  4. 1894.
    שמחה אפלבאום, לוחם בשואה ובמלחמת יום הכיפורים, נלחם למען הדורות הבאים (haaretz.co.il)
    שמחה אפלבאום, ששירת כסמח"ט חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, שיתף את חוויותיו הקשות מהמלחמה ומהשואה, והדגיש את חשיבות המאבק למען הדורות הבאים. הוא פנה לחיילים בעוצמה ובחמלה, והזכיר להם את זוועות העבר כדי לעודד אותם להילחם ולהתמודד עם האתגרים הנוכחיים.
  5. 1895.
    נתניהו מול תסבוכת אסטרטגית: ישראל בצל הסכם ארה"ב-איראן ושקט בלבנון (haaretz.co.il)
    הכתבה עוסקת במצב האסטרטגי של ישראל לאחר יותר מ-32 חודשים של מלחמה, במיוחד לאור ההסכם בין ארצות הברית לאיראן והשקט בלבנון. המהלכים של ראש הממשלה בנימין נתניהו הובילו לתסבוכת אסטרטגית, עם ירידה בפעילות הצבאית של צה"ל בצפון, והמשבר עם ארה"ב מתמשך דווקא בתקופת כהונתו של הנשיא הידידותי ביותר לישראל.
  6. 1896.
    "דיוני ממשלה על מבצע יונתן נחשפים: חטיפת אייר פראנס באוגנדה ב-1976" (haaretz.co.il)
    לקראת יום השנה ה-50 למבצע יונתן, נחשפים פרוטוקולים ודיונים מישיבת הממשלה שהתקיימה ב-3 ביולי 1976, בהשתתפות ראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס. הישיבה עסקה במבצע החילוץ של חטופי המטוס אייר פראנס, שנחטף על ידי מחבלים באוגנדה, והדגישה את האתגרים והסכנות שעמדו בפני ישראל באותה תקופה.
  7. 1897.
    ערן סויסה משתף על התייעצות עם אבשלום קור לגבי שמו בגל"צ (haaretz.co.il)
    בכתבה מתאר ערן סויסה את חוויותיו מתקופת עבודתו בגלי צה"ל, בהן התמודד עם השם המיוחד שלו שגרם לו לחשוב שהוא "כבד מדי". הוא מספר על שיחתו עם אבשלום קור, שהעניק לו עצות לגבי השם והנוכחות התקשורתית שלו.
  8. 1898.
    גדי איזנקוט מציע אלטרנטיבה שקטה לנתניהו, עם עלייה בסקרים (haaretz.co.il)
    גדי איזנקוט, לשעבר הרמטכ"ל, רושם עלייה משמעותית בסקרים בעקבות חיפוש הציבור לשקט פוליטי לאחר שנים סוערות. יתרונו טמון בהעדר התנגדות בקרב מצביעי ימין, וביכולתו להציע גישה שונה מנתניהו, אך השאלה אם זה יספיק כדי לגבור עליו נותרת פתוחה.
  9. 1899.
    ישראל כמובילה במיזוג אוויר מול אירופה חסרת המזגנים בקיץ (haaretz.co.il)
    הכתבה מדונה את ההבדלים בין ישראל לאירופה בתקופת הקיץ, במיוחד בהקשר של מיזוג האוויר. בעוד תושבי אירופה סובלים מחום קיץ קיצוני ללא פתרונות מיזוג, ישראלים נהנים ממיזוג אוויר איכותי, מה שמקנה להם יתרון איכות חיים משמעותי. המאמר מציין כי מיזוג האוויר הפך לסימן ההיכר של ישראל, למרות האתגרים האחרים במדינה.
  10. 1900.
    נתניהו וההשלכות על יחסי ישראל-ארה"ב: תלות גוברת והיחלשות מעמד בינלאומי (haaretz.co.il)
    הכתבה מתארת את השפעת מדיניותו של בנימין נתניהו על יחסי ישראל עם ארצות הברית, במיוחד לאור הביקורת החריפה שהטיל דונלד טראמפ על ממשלתו. נתניהו, שהפך את ישראל למדינה תלויה בטראמפ, חווה ירידה במעמד המדינה בזירה הבינלאומית, כאשר המפלגה הדמוקרטית הפכה לשונאת ישראל והקשרים עם אירופה נפגעו.
  11. 1901.
    יואב קיש טוען שהזהות היהודית בסכנה, אך מערכת החינוך מתמודדת עם בעיות חמורות (haaretz.co.il)
    בכתבה מתוארת תגובתה של אישה מסורתית לדברי שר החינוך יואב קיש, שטוען כי החזיר את היהדות לבתי הספר ומזהיר מפני אובדן הזהות היהודית אם השמאל יעלה לשלטון. הכותבת מדגישה כי הזהות היהודית קיימת בכל תחומי החיים בישראל, ומבקרת את קיש על כך שהוא מתמקד בזהות במקום לטפל בבעיות החינוך הקשות, כמו פערים לימודיים במקצועות היסוד.
  12. 1902.
    קריית שמונה מתמודדת עם ירידה חדה באוכלוסייה בעקבות המצב הביטחוני (haaretz.co.il)
    קריית שמונה, עם אוכלוסייה שהייתה כ-25 אלף תושבים, סובלת מנטישה משמעותית בעקבות המלחמה, כאשר רק 15 אלף תושבים חזרו. המצב הביטחוני המתמשך, יחד עם איומים מחיזבאללה, גורם לתושבים לשקול לעזוב את העיר, מה שמעיד על ניצחון אסטרטגי של חיזבאללה ואיראן.
  13. 1903.
    מניין ההרוגים ברעידות האדמה בוונצואלה עלה ל-235, עם 7,000 נעדרים (haaretz.co.il)
    שתי רעידות אדמה בעוצמה 7.2 ו-7.5 פקדו את ונצואלה, גרמו להרס נרחב ומניין ההרוגים עלה ל-235. בנוסף, סטארלינק הודיעה על מתן שירות אינטרנט בחינם במדינה בעקבות האסון.
  14. 1904.
    סטארלינק תספק אינטרנט חינם בוונצואלה, מו"מ ישראל-לבנון נמשך, יריות לעבר ראש מועצה (haaretz.co.il)
    סטארלינק הודיעה על מתן שירות אינטרנט חינם בוונצואלה בעקבות רעידת האדמה במדינה. במקביל, שגרירות ישראל בארה"ב עדכנה כי המו"מ בין ישראל ללבנון יימשך גם מחר, בעוד שראש המועצה המקומית ערערה, ד"ר נזאר אבו עקל, חווה יריות לעבר ביתו בפעם השלישית תוך שנה וחצי.
  15. 1905.
    מו"מ ישראלי-לבנוני יימשך, יריות לעבר בית ראש מועצה, סקר מראה התחזקות נתניהו (haaretz.co.il)
    שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה כי המו"מ עם לבנון יימשך גם מחר, לאחר שהתארך ליומו הרביעי. במקביל, יריות נורו לעבר ביתו של ראש מועצת ערערה, ד"ר נזאר אבו עקל, בפעם השלישית תוך שנה וחצי. סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות הליכוד בראשות נתניהו, בעוד מפלגת ביחד בראשות בנט נחלשת.
  16. 1906.
    יריות לעבר בית ראש המועצה בערערה; סער יציע הכרה ברצח העם הארמני (haaretz.co.il)
    אמש נורו יריות לעבר ביתו של ד"ר נזאר אבו עקל, ראש המועצה המקומית ערערה, בפעם השלישית תוך שנה וחצי, ללא נפגעים אך עם נזק לרכוש. במקביל, שר החוץ גדעון סער הודיע כי יביא לאישור הממשלה הצעה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, לאחר שכבר 32 מדינות הכירו בכך.
  17. 1907.
    אקוודור גברה 1:2 על גרמניה והעפילה לשלב הבא במונדיאל 2026 (haaretz.co.il)
    נבחרת אקוודור הצליחה לחזור מפיגור מוקדם ולנצח את גרמניה 1:2 במחזור הסיום של בית ה' במונדיאל 2026. עם הניצחון, אקוודור הבטיחה את מקומה בשלב הבא, תוך שהיא משיגה את שערה הראשון בטורניר. גרמניה, שכבר הבטיחה את המקום הראשון בבית, פתחה את המשחק עם שער של לירוי סאנה.
  18. 1908.
    סקר חדשות 12: הליכוד מתחזק, בנט נחלש; סער יציע הכרה ברצח העם הארמני (haaretz.co.il)
    סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, בעוד מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט מאבדת מנדט. בנוסף, שר החוץ גדעון סער הודיע על כוונתו להביא לאישור הממשלה הצעה להכרה ברצח העם הארמני, במקביל לאזהרה של רשות המצר המפרץ הפרסי לגבי כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים המוגדרים.
  19. 1909.
    סקר חדשות 12: הליכוד מתחזק, בנט נחלש; סער יציע הכרה ברצח העם הארמני (haaretz.co.il)
    סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, בעוד מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט נחלשת. בנוסף, שר החוץ גדעון סער הודיע על כוונתו להביא לאישור הממשלה הצעה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, לאחר שכבר 32 מדינות הכירו בכך.
  20. 1910.
    רשות המצר האיראנית מזהירה: כלי שיט מחוץ לנתיבים לא יזכו למעבר בטוח (haaretz.co.il)
    רשות המצר המפרץ הפרסי האיראנית פרסמה אזהרה על כך שכלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים הימיים שנקבעו על ידה לא יזכו לערובה למעבר בטוח. בנוסף, ראש שב"כ דוד זיני שוחח עם משפחות שכולות על פירוק פינת הזיכרון לחללי מתקפת חמאס, ושר החוץ גדעון סער הודיע על כוונתו להביא לאישור הממשלה הכרה ברצח העם הארמני.
  21. 1911.
    סער יביא לאישור הממשלה הכרה ברצח העם הארמני, 32 מדינות כבר הכירו (haaretz.co.il)
    שר החוץ גדעון סער הודיע כי יגיש הצעה לממשלה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, אשר יובא לאחר מכן לאישור הכנסת. ההצעה מדגישה את הצורך להוקיע ניסיונות להכחשה או עיוות של האירועים, כאשר עד כה 32 מדינות הכירו ברצח העם הארמני בדרכים שונות.
  22. 1912.
    סקר חדשות 12: הליכוד מתחזק, בנט נחלש; סער יביא הצעת הכרה ברצח העם הארמני (haaretz.co.il)
    סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, בעוד מפלגת ביחד של נפתלי בנט מאבדת מנדט. בנוסף, שר החוץ גדעון סער מתכנן להביא לממשלה הצעת החלטה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, במקביל לדיווחים על תקיפות ספינות במצר הורמוז על ידי משמרות המהפכה האיראניות.
  23. 1913.
    סקר חדשות 12: הליכוד עם 23 מנדטים, בנט מאבד מנדט ל-18 (haaretz.co.il)
    סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, שזוכה ל-23 מנדטים, בעוד מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט נחלשת ומקבלת 18 מנדטים. האופוזיציה משיגה 68 מנדטים, בעוד הקואליציה זוכה ל-52, ללא רוב למפלגות היהודיות ללא תמיכת המפלגות הערביות.
  24. 1914.
    ישראל תכיר ברצח העם הארמני; אזהרה מאיראן על נתיבי שיט במצר הורמוז (haaretz.co.il)
    שר החוץ גדעון סער יביא לאישור הממשלה הצעת החלטה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, עם גינוי להכחשה או עיוות של ההיסטוריה. במקביל, רשות המצר המפרץ הפרסי האיראנית הזהירה כי כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים שנקבעו לא יזכו לערובה למעבר בטוח.
  25. 1915.
    ישראל תכיר ברצח העם הארמני, אזהרה מאיראן על נתיבי שיט במצר הורמוז (haaretz.co.il)
    שר החוץ גדעון סער יעלה לדיון בממשלה הצעת החלטה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, זאת בעקבות הכרה של 32 מדינות נוספות. במקביל, רשות המצר המפרץ הפרסי האיראנית הזהירה כי כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים שנקבעו לא יזכו לערובה למעבר בטוח.
  26. 1916.
    משמרות המהפכה תקפו ספינת מטען סינגפורית במצר הורמוז, גשר הפיקוד נפגע (haaretz.co.il)
    משמרות המהפכה האיראניות תקפו ספינת מטען המפליגה תחת דגל סינגפור במצר הורמוז, סמוך לחופי עומאן. התקיפה התרחשה לאחר אזהרה שנמסרה לספינות שלא להשתמש בנתיבי שיט לא מאושרים, וגשר הפיקוד של הספינה נפגע אך לא היו נפגעים בקרב הצוות. בעקבות האירוע, ארגון הימאות הבינלאומי השעה את מבצע הפינוי של ספינות לכודות במפרץ הפרסי.
  27. 1917.
    ראש שב"כ שוחח עם משפחות שכולות על פירוק פינת הזיכרון; סער יציע הכרה ברצח העם הארמני (haaretz.co.il)
    ראש שב"כ דוד זיני שוחח עם משפחות חללי הארגון מטבח 7 באוקטובר על פירוק פינת הזיכרון, והביע התנצלות על כך שנודע להן על כך רק לאחר פרסום הכתבה. בנוסף, שר החוץ גדעון סער מתכוון להביא לממשלה הצעת החלטה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, כאשר 32 מדינות כבר הכירו בו.
  28. 1918.
    עבאס סאג'וואני רוכש את אחוזת "דה הולם" בלונדון ב-250 מיליון דולר (haaretz.co.il)
    אחוזת "דה הולם" בלב ריג'נטס פארק בלונדון, הכוללת 40 חדרים וגינה פרטית בשטח של 16 דונם, נמכרת לבנו של המיליארדר חוסיין סאג'וואני, יו"ר חברת הנדל"ן דאמאק. העסקה, בשווי של כ-190 מיליון ליש"ט (250 מיליון דולר), מציבה את האחוזה כאחת היקרות ביותר בעיר.
  29. 1919.
    גדעון סער יביא לממשלה הצעה להכרה ברצח העם הארמני, נער נורה למוות ביפו (haaretz.co.il)
    שר החוץ גדעון סער מתכוון להעלות הצעת החלטה לממשלה להכרה רשמית ברצח העם הארמני, כאשר 32 מדינות כבר הכירו בכך. בנוסף, נער בן 17 נורה למוות ביפו, ונער נוסף נפצע בינוני, כאשר המשטרה מעריכה כי הרקע הוא פלילי.
  30. 1920.
    ראש שב"כ זיני: "עבר מספיק זמן" לפירוק פינת הזיכרון לחללי 7 באוקטובר (haaretz.co.il)
    ראש שב"כ, דוד זיני, שוחח עם משפחות חללי הארגון בעקבות החלטתו לפרק את פינת הזיכרון שהוקמה לזכר הנופלים במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. זיני טען כי אין מקום להפריד בין חללי האירוע לחללי שירות אחרים, והדגיש כי "עבר מספיק זמן" מאז המתקפה. משפחות השכולות הביעו זעם על דבריו ועל ההחלטה לפרק את הפינה.
status