מחקר מאוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות מצא כי ב-61.9% מהמוסדות הרפואיים בארץ ועדות האתיקה לא מתכנסות כלל או מתכנסות אחת לשנה בלבד. הממצאים מעוררים חשש שמידע רפואי מוסתר מהמטופלים ללא אישור, כאשר משפחות רבות מבקשות להסתיר מידע מהחולים.

בשבועות האחרונים, עצי צפצפה עתיקים בעיירה לוצ'יאל שבדרום אריזונה, כולל עץ בן 200 שנה המכונה "סבתא", נעקרו כדי לאפשר את בניית חומת הגבול של ממשל טראמפ. למרות מאבק ציבורי ממושך של מפגינים שניסו להציל את העצים, פשטו סוכנים פדרליים על המקום ופינו את המפגינים בכוח.

הכתבה מציעה מתכון לתבשיל עדשים מעושן המשלב כרישה ותפוחי אדמה, המומלץ להכנה לפחות שעה לפני הארוחה כדי לאפשר לטעמים להתמזג. ניתן להשתמש בכל סוג של עדשים ירוקות או חומות, אך הפפריקה המעושנת היא מרכיב חיוני שמעניק עומק טעם לתבשיל. המתכון מתאים להכנה מראש ואפשרות הקפאה.

נוצה משומרת שהתגלתה במונטנה, ארה"ב, מספקת עדות ייחודית לחקר הישרדות העופות לאחר הכחדת הדינוזאורים לפני כ־66 מיליון שנה. הנוצה, שנמצאה יחד עם עצמות ומרכיבים נוספים, מאפשרת לחוקרים להבין טוב יותר את חייהם ותכונותיהם של העופות בעידן זה, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לזהות את המין המדויק שלה.

מחקר חדש בכתב העת Nature מצא מוטציה נדירה בגן FNIP1, הקשורה ליתרון מטבולי, אצל נשאים. המוטציה משפרת את חילוף החומרים ומפחיתה את הסיכון למחלות כמו סוכרת וכבד שומני, בעקבות ניתוח נתונים גנטיים של מעל מיליון אנשים. החוקרים מנסים להבין כיצד ניתן לחקות את השפעתה החיובית.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הורתה על ביטול הלימודים בשני בתי ספר בחיפה בעקבות ריכוזי בנזן חריגים שנמדדו ליד מתחם בזן. המשרד המליץ לתושבים בטווח של קילומטר מהמתחם, במיוחד לילדים ולנשים בהריון, להימנע משהייה בחוץ, והעבודות במתחם הופסקו עד להנחיות נוספות.

מתקן טיהור חדש של חברת "מקורות" יטפל במי נחל הירקון ויאפשר השקיית מרחבי הדשא בפארק הירקון, ובכך יחסוך 800 אלף מטרים מעוקבים של מים שפירים מדי שנה. המתקן, הממוקם סמוך לאתר שבע טחנות, מהווה אבן דרך בפרויקט שיקום הנחל, שנמשך כבר 23 שנה.

הכתבה עוסקת במקורות ובגרסאות השונות של סלט הטאבולה, הנחשב לאחת ממנות הדגל של המטבח השאמי. היא מציגה את הוויכוח בין טורקיה, לבנון וסוריה על מקור הסלט, ומסבירה את השוני במינון חומרי הגלם בין המדינות. בנוסף, הכתבה מדגישה את השפעת המטבחים השונים על המנה, כולל השינויים שהתרחשו בישראל.

מחקר חדש שפורסם ב-Nature Communications מצא כי יכולות השפה אצל מבוגרים נשמרות טוב יותר לעומת תפקודים קוגניטיביים אחרים, כמו זיכרון. החוקרים זיהו הבדלים בפעילות בין רשתות המוח השונות, כאשר רשת השפה שומרת על ארגון גבוה יותר, בעוד רשת הדרישות המרובות מציגה ירידה בתפקוד עם הגיל.

הוריקן איסאיאס גרם לניתוק חשמל של למעלה מ-700 אלף בני אדם באלבמה ובפלורידה, כאשר עוצמת הרוחות פחתה והסופה נחלשה לדרגה 1. מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, הזהיר מפני סכנות שיטפונות ורוחות הרסניות, בעוד שבמחוז יוסטון שבאלבמה נסגרו כל הכבישים בשל תנאי נסיעה מסוכנים.

ג'ונתן, צב יבשה ענק בן 194 החיים בסנט הלנה, נחשב לבעל החיים היבשתי הזקן ביותר בעולם. לאחרונה, חוקרים ריצפו את הגנום שלו, מה שמספק הזדמנות נדירה לחקור את הסודות של אריכות ימים. למרות סימני הזדקנות, ג'ונתן ממשיך ליהנות מחיים פעילים ומקשרים עם מבקרים.

החברה להגנת הטבע החליטה למשוך את עתירתה נגד החוק המאפשר הקמת חוות בודדים בשטחי יערות, לאחר ששופטי בג"ץ הבהירו שאין כוונה לבטל את החוק. החוק, שאושר בכנסת בשנה שעברה, מאפשר הקמת מבני מגורים בשטחים פתוחים ומעורר התנגדות בשל חשש לפגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי הטבע.

נפאל הכריזה על פרויקט לאומי לניקוז ארבעה אגמי קרחונים בהרי ההימלאיה, במטרה להפחית את הסיכון לשיטפונות בזק. הפרויקט מתמקד באגמים בארון התחתון, תולאגי, לומדינג צ'ו והונגו 2, לאחר ששיטפון באוגוסט האחרון גבה את חייהם של יותר מ-1,450 בני אדם.

הפעמונית חשופת הגרון, ציפור בגודל יונה, משמיעה קולות רועשים יותר מפילים ואריות, ומצטרפת למינים נוספים עם קריאות חזקות בטבע. מחקר חדש בכתב העת Evolution חשף את עוצמת השירה שלה ושל מיני ציפורים נוספים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למדידת עוצמת הקול בג'ונגלים של ברזיל.

דו"ח חדש של ארגון בצלם מתאר את פעולות המתנחלים בגדה המערבית, הכוללות סילוק רועים, הריסת עצי זית והשתלטות על מעיינות. בשבועות הקרובים צפויים המתנחלים להפריע למסיק הזיתים, בעוד הצבא מתמקד בהטלת הגבלות על המוסקים הפלסטינים ולא פועל נגד האלימות.

הכתבה מתארת ביקור בטוקיו בעונת הקיץ, כאשר הטמפרטורות חורגות מ-37 מעלות, והלחות הופכת את השהות בעיר לאתגר. הכותב מתאר את תחושותיו האישיות ואת השפעת החום על התושבים, כולל יוזמה של מושלת טוקיו לעודד לבישת מכנסיים קצרים בעבודה. המאמר מצביע על ההתמודדות עם שינויי האקלים בעיר, תוך שמירה על המסורת היפנית.

ועדת פרס נובל הכריזה על אנרי קאגאן וקנזו סואיי כזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2026, על גילוי אפקטים לא לינאריים ואוטוקטליזה בסינתזות א־סימטריות. תגליותיהם פתרו תעלומה כימית בת יותר ממאה שנים, הקשורה להומוכיראליות באורגניזמים חיים. טקס הענקת הפרס יתקיים בסטוקהולם ב-10 בדצמבר.

שריפה באתר פסולת בעספיא, שנמשכה שלושה ימים, מדגישה את המשבר בטיפול בפסולת ביישובים הערביים והדרוזיים. המשרד להגנת הסביבה ציין כי האתר פועל ללא אישור, וכי השריפות מהוות מקור ל-75% מהחומרים המסרטנים הנפלטים לאוויר. בעקבות האירוע, המשרד נקט בפעולות אכיפה נוספות כנגד מועצת עספיא.

הכתבה מתארת את קרב סולפרינו, שהתרחש ב-24 ביוני 1859, בו נלחמו כ-40,000 חיילים משני הצדדים, עם 20,000 הרוגים בכל צד. הקרב, שנחשב לאכזרי במיוחד, כלל שימוש בנשק מודרני כמו תותחים ורובים, והתרחש תחת פיקודם של קיסרים, בהם פרנץ יוזף הראשון ונפוליאון השלישי. המאמר עוקב גם אחרי סיפורו של סרן יוזף טרוטה, שהציל את הקיסר במהלך הקרב.

בשיחה בין תומא פיקטי ומייקל סנדל, שני אינטלקטואלים מובילים בשמאל, נדונה סוגיית השוויון אך לא הוזכרה השפעת הנעורות על סדר היום השמאלי. סנדל מציע פתרון מריטוקרטי חדש למערכת הקבלה לאוניברסיטאות, אך השיחה חסרה חידוש משמעותי או התייחסות לפיל שבחדר – השפעת הנעורות על החברה והפוליטיקה.

הכתבה עוסקת בשתי יצירות מאת מיק הרון, "סוכנים בשטח" ו"התפיסה", המהוות חלק מהסדרה "בית סלאו". העלילה מתמקדת בחקירת היעלמותו של לוקאס, בנו של מין הארפר, תוך חיבור בין אירועים מעוררי מחלוקת הקשורים לבית המלוכה הבריטי. הרון נמנע מלנקוב בשמות המפורשים, מה שמוסיף למתח ולעניין סביב הדמויות והאירועים.

הכתבה עוסקת במותו הטרגי של זאק ברטלר, בן 19, שקפץ מהמרפסת במגדל ריברווק בלונדון ב-2019. חקירת המקרה, שנזנחה על ידי המשטרה, העלתה כי זאק היה בדירה עם פושעים אלימים, והוריו, לאחר שנפגשו עם העיתונאי פטריק ראדן קיף, הסכימו לחשוף את הסיפור כדי לגלות את האמת על נסיבות מותו.

שלוש שנים לאחר האירועים הקשים של 7 באוקטובר, הדיון הציבורי מתמקד לא רק בשיקום תפקודי אלא גם בשינוי העמוק בזהות האישית והקולקטיבית של ישראלים רבים. המאמר מדגיש כי טראומה אינה משאירה רק תסמינים מדודים, אלא גם מערערת את עוגני הזהות שלנו, מה שמוביל לשאלות מהותיות על המשכיות החיים והאדם שאנו הופכים להיות.

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הביעה התנגדות להקמת חוות בודדים בשטחי יערות, ותומכת בעתירה שהגישה "החברה להגנת הטבע" נגד החוק המאפשר את הקמתן. החוק, שאושר בשנה שעברה, מתיר הקמת חוות מגורים עבור רועים בשטחים מוגנים, אך קק"ל טוענת כי שיטות הרעייה של החוות גורמות נזק ליערות.

פרנסיס האלזן, מדען בלגי בן 82, זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2026 על תרומתו למצפה הנייטרינו IceCube באנטארקטיקה. הפרס, בסך 1.2 מיליון דולר, יוענק לו בטקס בסטוקהולם ב-10 בדצמבר, בעקבות תגליותיו בחקר נייטרינו ברמות אנרגיה גבוהות מאוד.

בעיית הבבונים בעיר קייפטאון הגיעה לנקודת רתיחה, כאשר 12 להקות מהמין צ'אקמה פוגעות בחיי התושבים. לאחר עלייה במספר הבבונים מ-360 ל-493, מועצת העיר מתכננת לכידת שתי להקות בעייתיות, אך המהלך מעורר התנגדות מצד פעילי זכויות בעלי חיים.

ועדת פרס נובל הכריזה על קרל דייסרות', פיטר הגמאן וגיאורג נגל כזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2026, על תגליותיהם בתחום האופטוגנטיקה. השלושה, אשר ייחלקו פרס של 1.2 מיליון דולר, פיתחו טכניקות המאפשרות שליטה על תאי עצב במוח באמצעות אור, מה שמוביל להבנות חדשות על תפקוד המוח ולטיפולים פוטנציאליים בהפרעות נוירולוגיות.

הכתבה עוסקת בשאלה האם הבינה המלאכותית הפכה לסיכון החמור ביותר לאנושות, תוך השוואה לשינויי האקלים. מומחים כמו טובי אורד מאוניברסיטת אוקספורד טוענים כי הסכנות שמביאה עמה הבינה המלאכותית, כגון חיידקים מעובדים ונשק גרעיני אוטונומי, עשויות להיות חמורות יותר מהשפעות שינויי האקלים, שממשיכים להחמיר. במקביל, יש חשש שהמאבק נגד שינויי האקלים נדחק לשוליים בעקבות האזהרות הגוברות על הבינה המלאכותית.