אסטרונומים זיהו את כוכב הלכת L 98-59 d, הממוקם במרחק של 34 שנות אור מכדור הארץ, שבו שוררים תנאים קיצוניים עם אוקיינוס מאגמה ואטמוספרה המכילה 10% מימן גופרתי, גז רעיל בעל ריח של ביצים סרוחות. כוכב הלכת, הגדול ב-60% מכדור הארץ, מציע תובנות חדשות על דינמיקות פלנטאריות שלא נצפו עד כה.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שבדיקת דם המודדת את רמות החלבון p-tau217 עשויה לא רק לאבחן את מחלת האלצהיימר אלא גם להעריך את שלב התקדמותה. חלבון זה, שמצביע על תהליכים פתולוגיים במוח, יכול לסייע בזיהוי אנשים בריאים שצפויים לפתח תסמינים בעתיד, ובכך לשפר את אפשרויות הטיפול והמחקר בתחום.

תרופות הרזיה ממשפחת GLP-1, כמו זפבאונד, סייעו לרבים לרדת במשקל, אך כעשרה אחוזים מהמטופלים לא חווים ירידה משמעותית. החוקרים מנסים להבין את הסיבות לכך, כולל השפעות גנטיות והורמונליות, כדי לנבא מראש את תגובת המטופלים לטיפול.

סקירה חדשה מציגה ירידה חדה ביכולת הריכוז של אנשים בעידן הדיגיטלי, כאשר הזמן הממוצע להישאר מרוכז במשימה אחת צנח מ-2.5 דקות בתחילת שנות ה-2000 ל-47 שניות כיום. השפעת הטכנולוגיות הדיגיטליות, כמו סמארטפונים ורשתות חברתיות, גורמת לקשיים גוברים בשמירה על ריכוז בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים.

שינה מקוטעת, הנפוצה בתקופות מלחמה, פוגעת בתהליך ניקוי המוח ומביאה להצטברות חלבונים מזיקים כמו בטא עמילואיד וטאו, הקשורים למחלות ניווניות. מחקר שפורסם ב-2025 מצא כי תרגול נשימה בקצב איטי יכול להפחית את רמות החלבונים הללו בדם, ובכך לשפר את בריאות המוח.

מחקר שנערך בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב מצא כי תאורה מלאכותית בעוצמת תאורת רחוב פוגעת במערכת החיסונית של קוצנים מקומיים, ומעלה את שיעור התמותה שלהם ב-2.35 ביחס לקבוצת הביקורת. החשיפה לזיהום אור שיבשה את הדפוסים המחזוריים של התגובה החיסונית, מה שעלול להוביל לפגיעות גבוהה יותר במכרסמים.

במותו של יורגן הברמאס בגיל 96, נחתם פרק משמעותי בהיסטוריה של הפילוסופיה המערבית. הברמאס, תלמיד אסכולת פרנקפורט, דחה את המחשבה האקזיטנציאליסטית והציע גישה פרגמטית הממוקדת בשיח בין בני אדם, תוך בניית תקווה רציונלית על הריסות המחשבה של מוריו.

סקירה מדעית בכתב העת Lancet Psychiatry מצביעה על הסיכון שצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית עשויים לעודד הזיות, במיוחד אצל אנשים עם פגיעות לפסיכוזה. ד"ר המילטון מורין, פסיכיאטר מקינגס קולג', מציין כי תגובות מיסטיות וחנפניות של הצ'אטבוטים עשויות להחמיר מחשבות גרנדיוזיות בקרב משתמשים. החוקרים קוראים לבדיקות קליניות של צ'אטבוטים בשיתוף אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

בית משפט פדרלי במסצ'וסטס פסל חלקים מרכזיים בתוכנית החיסונים של שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור, כולל צמצום מנות החיסון המומלצות ושינויים בוועדת הייעוץ הפדרלית. השופט קבע כי השינויים נעשו באופן בלתי חוקי, והזהיר כי הם עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובשיעורי ההתחסנות.

מחקר חדש מצביע על כך שכאשר משתמשים באפליקציות תזונה, הם נוטים להסתמך על נתונים במקום להקשיב לגופם. המשתתפים, שהוקצו לשים לב לתחושות רעב ושובע, הצליחו לווסת את האכילה שלהם טוב יותר, מה שמעיד על כך שהיכולת לחוש את הגוף עשויה להיות קריטית לוויסות התזונה.

גיל המעבר אינו רק הפסקת הווסת, אלא תהליך שמלווה בשינויים הורמונליים, מטבוליים ושריריים. מחקרים מראים כי ירידה ברמות האסטרוגן משפיעה על תפקוד רצפת האגן, מה שמוביל לדליפת שתן ולתחושת כובד באגן. בנוסף, עלייה בשומן בטני קשורה לסיכון גבוה יותר לדליפת שתן במאמץ.

איגוד הלב האמריקאי והקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מפרסמים הנחיות חדשות הממליצות על הפחתת רמות כולסטרול LDL כבר מגיל 30, במטרה להפחית את התחלואה במחלות לב. ההנחיות כוללות בדיקות כולסטרול מגיל 10, עם יעד רמות LDL נמוכות מ-100 לכלל האוכלוסייה, ומינימום 55 עבור אנשים עם היסטוריה של מחלות לב.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת יאמאגוצ'י ביפן פרסמה מאמר בכתב העת The Anatomical Record, שבו הם מציעים הסבר חדש למנגנון המאפשר לחתולים לנחות על רגליהם בעת נפילה. הם בחנו את גמישות עמוד השדרה של חתולים והציעו שני מודלים שונים לתהליך הסיבוב שמאפשר להם לתקן את כיוון הנפילה.

מדידת לחץ דם בבית היא כלי חשוב למעקב רפואי, אך יש להקפיד על תנאים מסוימים כדי לקבל תוצאות מדויקות. הכתבה מפרטת חמש טעויות שכיחות, כגון שימוש במכשירים לא מתאימים ומדידה ללא מנוחה מוקדמת, ומספקת טיפים כיצד להימנע מהן כדי למנוע דאגות מיותרות או פרשנות שגויה של התוצאות.

מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances מצא כי תגמול בלתי צפוי משפיע על מהירות התנועה של אנשים, עם שינוי ניכר שנמדד כבר 212 מילישניות לאחר קבלת המשוב. הממצאים מצביעים על כך שהמוח מתרגם ערכים פסיכולוגיים כמו הצלחה לתנופה פיזית, מה שמסביר את התחושות המוכרות של אנרגיה מוגברת בעקבות בשורות טובות.

מחקר חדש מצא כי שליש מאוכלוסיית העולם חי באזורים שבהם חום קיצוני מגביל את הפעילות, במיוחד בקרב קשישים. אנשים בגיל 65 ומעלה חווים כיום כ-900 שעות בשנה שבהן החום מקשה עליהם לבצע פעילויות מחוץ לבית, לעומת 600 שעות בשנת 1950. האזורים הפגיעים ביותר הם במדינות דרום אסיה, שם התנאים הקשים משפיעים על חיי התושבים.

יורגן הברמאס, אחד הפילוסופים החשובים של המאה ה-20, מת היום בגרמניה בגיל 96. הברמאס, שנולד בדיסלדורף ב-1929, היה תלמיד אסכולת פרנקפורט והשפיע רבות על המחשבה הפוליטית והחברתית, במיוחד בזכות ספרו "הטרנספורמציה המבנית של הספרה הציבורית", שבו טען כי המודרניות יצרה מרחב ציבורי המאפשר חירות פוליטית לאזרחים.

הכתבה עוסקת בממלכת הפטריות, שהוכרה לאחרונה כממלכה שלישית בטבע, ובתפקידן החיוני במערכות האקולוגיות. במכון המחקר שמיר בקצרין הוקם מרכז לפיתוח תרופות חדשניות לבריאות הנפש, המתמקד בחקר הפטריות הפסיכואקטיביות, ובפרט בחומר הפסילוסיבין. הפטריות מציעות פתרונות חדשניים לתחליפים סביבתיים, רפואיים ותעשייתיים, והן חלק מהמאמץ להבין את עולמן המורכב.

מחקר שפורסם ב־2023 בכתב העת Journal of Experimental Psychology מצא כי התראות בטלפונים חכמים, גם כאשר לא נעשה בהם שימוש, מפעילות מנגנון אוטומטי במוח שמסיט את תשומת הלב ממשימות אחרות. התופעה משפיעה על הרצף המחשבתי ומביאה לעיכובים בביצוע משימות פשוטות.

מיזם "בא-לגן", שהוקם על ידי ענר אטר בן ה-83, מפגיש מדי יום עשרות בני 80 בגינת דובנוב בתל אביב לפעילויות חברתיות כמו יוגה והרצאות. המיזם נולד מתוך רצון להתמודד עם הבדידות, במיוחד בימים של מתח וביטחונית, ומדגיש את חשיבות האינטראקציה האנושית בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

מחקר חדש מצביע על כך שסיבולת לב־ריאה, הנמדדת בצריכת החמצן המרבית, משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית אלא גם על הוויסות הרגשי. אנשים עם סיבולת גבוהה מציגים רמות נמוכות יותר של חרדה וכעס, ומגיבים בצורה מאוזנת יותר למצבי סטרס, מה שמדגיש את החשיבות של פעילות גופנית סדירה לשיפור הבריאות הנפשית.

מחקר חדש שפורסם ב-Lancet Oncology מצא כי יותר מרבע משנות החיים הבריאות שאובדות לנשים עם סרטן השד נגרעות בשל הרגלים כמו צריכת בשר אדום ועישון. הנתונים, שנאספו מיותר מ-200 מדינות, מצביעים על כך ששינויים באורח החיים עשויים למנוע אובדן זה, כאשר צפויה עלייה של 30% במספר המקרים החדשים עד 2050.

משרד הבריאות הנחה את בתי החולים שלא להעביר חולי חצבת או חשודים במחלה למתחמים ממוגנים, מחשש להתפשטות המחלה בזמן המלחמה מול איראן. המגפה, שנמשכת כבר למעלה מעשרה חודשים, גבתה את חייהם של 15 תינוקות וילדים, ורופאים חוששים מזינוק בתחלואה בעקבות השהייה במקלטים ציבוריים.

בשנים האחרונות, תיירות הוולנס מאמצת את תחום ה-Sound Healing, המשלב מוזיקה חיה, תדרים נמוכים ורטט פיזי כדי לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית. ריזורטים כמו Golden Door בקליפורניה ו-Kamalaya בתאילנד מציעים טיפולים חדשניים שמטרתם להרגיע את מערכת העצבים ולהשרות תחושת התאוששות עמוקה. בעוד שטיפול במוזיקה מוכר ומבוסס מחקרית, השפעות התדרים והרטט עדיין נחשבות לאזור אפור.

הכתבה עוסקת בהשפעת מלחמה על תחושת החרדה הקיומית, המתרجمة לשינויים בדפוסי האכילה והמשקל של אנשים, במיוחד בקרב משפחות. מחקרים מצביעים על כך שלחץ כרוני מוביל לעלייה בצריכת מזון עתיר קלוריות ולהעברת דאגות גוף מההורים לילדים, מה שמחמיר את המצוקה הנפשית.

ב-27 בספטמבר 2022, הגשושית דארט של נאס"א התנגשה באסטרואיד דימורפוס, והשפעת ההתנגשות נמדדה לאחר שלוש שנים וחצי. החוקרים קבעו כי האסטרואיד הוסט ממסלולו סביב השמש, שינוי שיכול להקטין את הסיכון מפגיעות אסטרואידים בכדור הארץ בעתיד.

מערכת הבריאות בישראל מתחילה להחזיר את הפעילות במרפאות ובבתי החולים לשגרה מוגנת, לאחר ש-2,072 נפגעים פונו מאז תחילת המלחמה. הניתוחים האלקטיביים, המהווים כ-80% מהניתוחים היומיים, יחזרו לפעולה בכפוף למגבלות שמירה על בטיחות המטופלים והצוותים הרפואיים. קופות החולים ממשיכות לפעול עם שירותים מרחוק במקביל לשירותים חיוניים במרפאות.

מדענים פיתחו תרופה ניסיונית בשם זוריבונרסן, שהראתה ירידה של 80% בהתקפי אפילפסיה בקרב ילדים עם תסמונת דרווה, לאחר שלוש מנות. הניסוי, שנערך ביוניברסיטי קולג' לונדון ובית החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט, מצביע על שיפור באיכות חייהם של הילדים, והשלב הבא הוא ניסוי קליני שלב 3 כדי לבדוק את השפעתה לאורך זמן.

הכתבה עוסקת בשינוי הגישה לשיקום רפואי בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, כאשר אלפי פצועים נדרשים לטיפול מהיר. הטכנולוגיות החדשות, כגון משקפי VR וצ'אטבוטים, מציעות פתרונות חדשניים לשיכוך כאב ולייעול תהליכי השיקום, במטרה לקצר את זמני ההמתנה ולשפר את איכות הטיפול.

מחקר דנדרוכרונולוגי גילה כי העץ ששימש לבניית כינורות סטרדיווארי, האמן המפורסם מהמאה ה-17, מקורו בעצים שצמחו באזורים הרריים בצפון איטליה. הממצאים, שהתבססו על מדידות טבעות העץ ב-284 כינורות, מצמצמים את מספר המדינות המתמודדות על התהילה של חומר הגלם.