מדענים פיתחו תרופה ניסיונית בשם זוריבונרסן, שהראתה ירידה של 80% בהתקפי אפילפסיה בקרב ילדים עם תסמונת דרווה, לאחר שלוש מנות. הניסוי, שנערך ביוניברסיטי קולג' לונדון ובית החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט, מצביע על שיפור באיכות חייהם של הילדים, והשלב הבא הוא ניסוי קליני שלב 3 כדי לבדוק את השפעתה לאורך זמן.

הכתבה עוסקת בשינוי הגישה לשיקום רפואי בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, כאשר אלפי פצועים נדרשים לטיפול מהיר. הטכנולוגיות החדשות, כגון משקפי VR וצ'אטבוטים, מציעות פתרונות חדשניים לשיכוך כאב ולייעול תהליכי השיקום, במטרה לקצר את זמני ההמתנה ולשפר את איכות הטיפול.

מחקר דנדרוכרונולוגי גילה כי העץ ששימש לבניית כינורות סטרדיווארי, האמן המפורסם מהמאה ה-17, מקורו בעצים שצמחו באזורים הרריים בצפון איטליה. הממצאים, שהתבססו על מדידות טבעות העץ ב-284 כינורות, מצמצמים את מספר המדינות המתמודדות על התהילה של חומר הגלם.

טלסקופ קרקעי בצ'ילה צילם תמונה מפורטת של אזור הגזים הקרים במרכז גלקסיית שביל החלב, המתפרש על פני 650 שנות אור. התמונה מציגה את העננים המקיפים את החור השחור Sagittarius A, ומספקת תובנות חדשות על היווצרות כוכבים והקשרים בין מרכיבי הגלקסיה. החוקרים מדגישים את חשיבות הממצאים להבנת התפתחות גלקסיות ביקום המוקדם.

מחקר חדש מצביע על כך שסימנים חרוטים על פסלון בן 40 אלף שנה שנמצא במערה בגרמניה, אינם מהווים שפה, אך מציגים תכונות דומות לכתב היתדות שפותח במסופוטמיה. החוקרים טוענים כי הסימנים, הכוללים חריצים, נקודות וצלבים, הושמו באופן סלקטיבי, מה שמעיד על יכולות קוגניטיביות מתקדמות של בני האדם הקדומים.

מצפה הקבע הראשון בעולם לחקר זוהר הקוטב, שנמצא בהר הלדה שבצפון נורווגיה, הוקם בשנת 1899 על ידי הפיזיקאי כריסטיאן בירקלנד. מאז, המדענים חוקרים את התופעה המרתקת של אורות הצפון, שנגרמת מהתנגשות חלקיקים טעונים במולקולות האוויר. נורווגיה הייתה המקום שבו התבצעו התצפיות המדעיות הראשונות על זוהר הקוטב, עם עדויות לכך כבר בשנת 1763.

מחקר חדש בכתב העת Current Biology, בראשות אלודי בריפר מאוניברסיטת קופנהגן, גילה כי סוסים מפיקים צלילים גבוהים ונמוכים בעת הצהלה על ידי שימוש בשתי טכניקות שונות במיתרי הקול. החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מתקדמות כדי לנתח את תהליך הפקת הקול, והראו שהצליל הגבוה אינו נובע מרטט אלא משיטה ייחודית של הפקת צלילים.

מחקר חדש גילה סוג חדש של תאים קולטי אור בדגים החיים בעומק הים האדום, המשלבים תכונות של תאי קנים ותאי מדוכים. החוקרים מצאו את התאים ההיברידיים בפגיות של שלושה מינים, בהם דג גרזן, אשר שומרים על התאים לאורך כל חייהם, בעוד שני מינים אחרים מאבדים אותם בבגרותם.

שחיין חובב, שלמה קצין, גילה חרב צלבנית בת כ-900 שנה בקרקעית הים מול חוף דור, לאחר שראה גנבי עתיקות באזור. זו הפעם השנייה שהוא מוצא חפצים עתיקים, כאשר החרב הקודמת שמצא הייתה גם היא מהתקופה הצלבנית. הממצאים מעשירים את הידע על התרבות החומרית של התקופה.

גולגולת של יצור חולייתני צמחוני, טיראנורוטר הברטי, שנמצאה בקייפ ברטון שבקנדה, מספקת תובנות על התפתחות החיים ביבשה. מדובר באחד מהטטראפודים הקדומים ביותר, אשר התפתחו מדגים בעלי סנפירים, והגולגולת מעידה על יכולותיו לעכל צמחייה קשה, מה שמעיד על המעבר לתזונה צמחונית בקרב חלק מהחיות הראשונות שעלו מהמים.

מחקר חדש בכתב העת Science חושף את תפקידן המכריע של כאלף שערות החדק של הפילים, אשר פועלות כמחושים ומספקות להם אינטליגנציה מובנית להתמצאות בסביבה. שערות אלו, הייחודיות לפילים, אינן נעות כמו שפמים של יונקים אחרים, אך מספקות רגישות גבוהה, מה שמאפשר לפילים לתפקד ביעילות למרות ראייתם החלשה.

אסטרונומים גילו מערכת פלנטרית חדשה הכוללת ארבעה כוכבי לכת המקיפים את הכוכב LHS 1903, במרחק של 117 שנות אור מכדור הארץ. המערכת מאופיינת בכוכב לכת סלעי פנימי, שני כוכבי לכת גזיים ואחד נוסף סלעי, דבר המאתגר את התיאוריה הקיימת לגבי היווצרות כוכבי לכת בסמוך לכוכב האם.

מחקר חדש בשמורת הטבע צ'אוביס בנמיביה מצא כי בבונים מהמין צ'אקמה מפגינים התנהגות קנאה כלפי אחים צעירים, במטרה למשוך את תשומת הלב של האם. המדענים עקבו אחר משפחות בבונים והבחינו במגוון אסטרטגיות שהשתמשו בהן המתבגרים כדי להפריע לאם בזמן טיפול באח או אחות. הממצאים מעלים שאלות חדשות לגבי רגשות סבוכים אצל פרימטים.

משרד הבריאות פרסם מסמך חדש המפרט עקרונות לבחינת ניסויים קליניים בכלים מבוססי בינה מלאכותית, המיועד לוועדות האתיקה בבתי החולים. המסמך נועד להבטיח את בטיחותם ויעילותם של ניסויים אלו, לאור השפעתם ההולכת וגוברת על קבלת החלטות רפואיות.

חוקרים תיעדו מדוזה מסוג סטיגיומדוזה ג'יגנטה בעומק של 270 מטרים מול חופי ארגנטינה, מה שמייצג את אחת מהתצפיות הנדירות ביותר של מין זה. המדוזה, שיכולה להגיע לקוטר של יותר ממטר וזרועותיה באורך של כעשרה מטרים, נצפתה במהלך משימת חקר של מכון שמידט לחקר האוקיינוסים.

מגדלור אלכסנדריה, שנחשב לפלא השביעי של העולם העתיק, עמד על אי בכניסה לנמל הסואן במשך 1,600 שנה עד שנחרב ברעידות אדמה. פרויקט "פארוס", בראשות הארכאולוגית איזבל היירי, כולל צוות של היסטוריונים ואדריכלים, שמבצע הנדסה לאחור של המגדלור באמצעות פוטוגרמטריה כדי ליצור מודל תלת-ממדי מדויק של המבנה ההיסטורי.

מחקר חדש בכתב העת Science מצא כי קופי אדם, כולל בונובו בשם קאנזי, מסוגלים להפגין דמיון מפותח. בניסוי "מסיבת תה", קאנזי הצליח לזהות היכן נמצא נוזל דמיוני, מה שמעיד על יכולתו לחשוב באופן מופשט ולהבחין בין מציאות לדמיון. החוקרים טוענים כי ממצאים אלו מעידים על עושר קוגניטיבי גבוה יותר אצל קופי אדם ממה שידוע עד כה.

מחקר חדש בכתב העת PNAS מצא כי דיונונים משתמשים בשינוי תבנית עורם כדי ליצור דפוסים מקוטבים של אור, המושכים את בנות הזוג הפוטנציאליות. תופעה זו, שאינה נראית לעין האנושית, מדגימה כיצד בעלי חיים שונים יכולים לתפוס את כיווניות גלי האור, דבר שמסייע להם לבלוט בסביבתם.

צוות חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה משתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו CT ומדפסות תלת־ממד כדי לחקור את המומיות המצריות, כולל נס־מין ונס־חור, בני 2,200 שנה. הממצאים החדשים חושפים פרטים על פציעות ומחלות שהיו להם, כמו שברים בעצמות וכאבים כרוניים, ומאתגרים את ההבנה הקודמת לגבי סיבות המוות שלהם.

דגימות דנ"א מ-200 גופות מקבר אחים בעיר ג'רש בירדן מספקות מידע חדש על המגפה היוסטיניאנית, שהשפיעה על האימפריה הביזנטית בין המאה השישית לשמינית. החוקרים, כולל מומחים מאוניברסיטאות שונות, מצאו כי הקבר מייצג אירוע קבורה חד-פעמי, והדגישו את ההשפעה החברתית של המגפה על הקורבנות והקהילה המקומית.

מחקר שפורסם ב-JAMA Pediatrics מצא כי קשרים חמים עם ההורים בגיל הנעורים יכולים להוביל להכפלת מספר הקשרים החברתיים של האדם בבגרותו. החוקרים, בראשות ד"ר רוברט ויטאקר מאוניברסיטת קולומביה, גילו כי בני נוער עם קשרים משפחתיים חזקים נהנים מקשרים חברתיים איתנים יותר בעשורים שלאחר מכן.

שני מחקרים חדשים מצאו כלי עבודה בני חצי מיליון שנה, כולל פטיש מעצם פיל בדרום אנגליה וכלי עץ בני 430 אלף שנה בדרום יוון. הממצאים מעידים על כישורים טכנולוגיים מתקדמים של ההומינינים, שהקדימו את הגעת ההומו-ספיינס לאירופה בכמה מאות אלפי שנים.

מחקר חדש בראשות פרופ' אורי אלון מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן מצא כי הגנטיקה משפיעה על תוחלת החיים האנושית בשיעור של 50%, בניגוד להערכות קודמות שצפו השפעה של 6% עד 25%. הממצאים מצביעים על כך שההבנה שלנו לגבי תפקיד הגנטיקה בהזדקנות ותוחלת החיים צריכה להתעדכן, והם עשויים לשנות את הכיוונים של מחקרי העתיד בתחום.

DeepMind, מעבדת המחקר של גוגל, הציגה את AlphaGenome, כלי בינה מלאכותית המיועד לסייע בזיהוי גורמים גנטיים למחלות ולפיתוח טיפולים חדשים. הכלי מנתח עד מיליון בסיסים של DNA ומנבא השפעות של מוטציות על בקרת גנים, מה שיכול לשפר את ההבנה של מחלות תורשתיות כמו סרטן והפרעות אוטואימוניות.

ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית בכירה, חוקרת את תופעת האבל על אובדנים שאינם כרוכים במוות, כמו אובדן הקשר עם המדינה בעקבות ההפיכה המשטרית. היא מסבירה כי תחושת האובדן נובעת מהשינוי במערכת היחסים עם המדינה, שגורם לרעידת אדמה נפשית בקרב המתנגדים.

מחקר חדש מצא כי קופי עכביש שחור־יד בחצי האי יוקטן במקסיקו משתמשים במערכת מתוחכמת לשיתוף מידע על מיקום ומועדי הבשלת פירות. החוקרים גילו כי הקופים מתפצלים לקבוצות קטנות ומשנים את הרכבן כדי לשפר את הידע המשותף, מה שמאפשר להם לנצל את מקורות המזון בצורה יעילה יותר.

כתבה זו עוסקת בזיהום האוויר הנגרם ממרכז הנתונים קולוסוס של חברת xAI בממפיס, טנסי, שבו פועלות טורבינות גז שאינן מפוקחות. שרון וילסון, מנהלת קמפיין סביבתי, מדווחת כי המרכז פולט יותר גזי חממה מתחנת כוח גדולה, ומדגישה את הדאגות הקשורות להשפעות הסביבתיות של הבינה המלאכותית.

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס גילו כי ניתן לנצל סייסמוגרפים לזיהוי פסולת חלל נופלת, כמו המודול של החללית הסינית שנג'ואו 15, שהתרסקה בדרום קליפורניה באפריל 2024. באמצעות 124 סייסמוגרפים, הם הצליחו למפות את מסלולו של המודול ולצמצם את המרחב שבו עשויים ליפול שרידיו, דבר שיכול לשפר את התרעות המוקדמות בעתיד.

הערוץ הלבנוני אל־מיאדין דיווח על תקיפות צה"ל בסריפא וזוטר א־שרקיה, לאחר שהודעה על פינוי הוצגה לתושבים. למרות הפסקת האש, צה"ל ממשיך לתקוף בלבנון, וחיזבאללה מגיב בירי לעבר יישובי הצפון, מה שגרם למותם של שני חיילים ופציעת יותר מ-15 חיילים השבוע.

בעקבות המצב הביטחוני המתוח, הופעלו אזעקות בגליל העליון והמשטרה הודיעה על ביטול הילולה במירון, בהתאם להנחיות ראש הממשלה בנימין נתניהו. המצב בגדה המערבית ממשיך להחמיר, כאשר ישראל מחזיקה ב-14 מיליארד שקל מקופת הרשות.