הכתבה עוסקת בצורך במינוי גורם שיקבל החלטות רפואיות כאשר אדם אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו, בעקבות ירידה קוגניטיבית או אובדן יכולת תקשורת. היא מציגה את הכלים המשפטיים הקיימים, כגון אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך והנחיות רפואיות מקדימות, ומסבירה את ההבדלים ביניהם ואת החשיבות של תכנון מראש במצבים אלה.

תנועת הנוער הסוציאליסטית מחנות העולים הכריזה על כוונתה להקים התנחלות חדשה בבקעת הירדן, תוך שהיא מדגישה את מחויבותה לערכים הומניסטיים וסוציאליסטיים. יו"ר התנועה, אילן גזית, טוען כי יש להקים קיבוצים ומושבים באזור, למרות ההיסטוריה של טיהור אתני ופגיעות בחיי הפלסטינים. המהלך מעורר התנגדות ומעלה שאלות לגבי הקצנת השמאל הישראלי.

בכתבה זו מוצגת הקריקטורה היומית המתארת את סוכות כמנתץ את האנדרטה, עם התייחסות לאירועים אקטואליים ולתגובות הציבור. הקריקטורה מציגה את המתח בין המסורת לבין המציאות החברתית והפוליטית הנוכחית בישראל.

ווסטהאם, עם מנור סולומון שעלה מהספסל, ניצחה את סאות'המפטון 1:4 בסיבוב השני של גביע הליגה. לאחר שסקיינזה העלה את סאות'המפטון ליתרון, אג'אלה השווה וכבש עוד שער, בעוד קסטז'אנוס ובואן הוסיפו שערים נוספים לניצחון המוחץ.

הפועל באר שבע הגיעה להארכה במשחק נגד סבאח, אך ספגה שערים סמוך לסיום והפסידה 5:2, מה שהוביל להדחתה מליגת האלופות. המאמן רן קוז'וך ציין כי הקבוצה לא הייתה ראויה למעמד, אך גאה בהישגיה עד כה. הקפטן מיגל ויטור הביע אכזבה על ההדחה, אך הביע תקווה להצלחות עתידיות בליגה האירופית.

הכתבה עוסקת בפוגרומים המתרחשים בשטחים ובתמיכתם המסתמנת של גורמים בממשלה, תוך השפעה שלילית על תדמית ישראל בעולם. המאמר מציין את הצורך להפסיק את האלימות ולהעניש את הפורעים, ומדגיש את הסכנה שבהתנהלות הנוכחית של המנהיגות הישראלית, אשר עלולה לפעול נגד האינטרסים של המדינה.

נעמה לזימי התבטאה בתוכנית כאן 11 על דברי מנסור עבאס, שטען כי "המדינה הפלסטינית חיה וקיימת". היא הדגישה את הצורך בהסדר מדיני שיביא להיפרדות, אך עוררה שאלות לגבי האפשרות שההיפרדות תסייע להשגת שקט וביטחון, והאם הפלסטינים ימתינו זמן רב לשאיפותיהם הלאומיות.

אוקראינה קיבלה טנקים בשווי כעשרה מיליון דולר, אך הם עומדים ללא שימוש בשדה הקרב, כאשר הרחפנים הזולים שינו את פני הלחימה. מפקדים בצבא אוקראינה מתמודדים עם השאלה כיצד לנטרל את היתרון של הרחפנים, בעוד שהטנקים המערביים, שהיו נחשבים חיוניים בתחילת המלחמה, מתגלים כחסרי אונים.

מתנחלים תקפו היום פעילי שמאל ועיתונאים בכפר ג'ינאתא, פצעו מספר פעילים והשחיתו רכבים. כוחות צה"ל שנכחו במקום לא פעלו נגד התוקפים, ואיש לא נעצר. התקיפה התרחשה על רקע ניסי הקמת המאחז "כוכב יהודה" על קרקע פרטית פלסטינית.

קטרינה "קייט" קובאל, כדורסלנית אוקראינית בת 20 מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, עזבה את הקבוצה "מסיבות אישיות" לאחר שהצטרפה אליה שחקנית מרוסיה. קובאל, שהגיעה לארה"ב בגיל 15, עלולה להחמיץ את העונה הקרובה בעקבות סגירת חלון ההעברות במכללות.

בשבוע שלפני תחילת שנת הלימודים, צפויה טמפרטורה מעט חמה מהרגיל בהרים ובפנים הארץ, עם מזג אוויר ביל במישור החוף. ביום שישי תתרחש ירידה קלה בטמפרטורות, ובשבת ייתכן גשם קל בצפון הארץ. ההורים מדווחים על דרישות צנועות יותר לקראת השנה החדשה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם בני משפחתה של היימנוט קסאו, שנעדרת, והודיע להם כי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) מעורב בחיפושים אחריה. המעורבות של השב"כ מתבצעת בהתאם לבקשת המשטרה, במטרה לגלות את מיקום הנעדרת.

רות דבל, גלריסטית ואשת אמנות ירושלמית, נפטרה אתמול בגיל 92. היא ייסדה וניהלה את "גלריה דבל" בשכונת עין כרם, שהפכה למוסד תרבותי מרכזי והציגה כ־200 תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים בין השנים 1973-1990. דבל נולדה באוסטריה והיגרה לישראל ב־1939, והייתה דמות משפיעה בעולם האמנות המקומי.

הכתבה מציגה את פייר מישון, סופר צרפתי בן 40, המוכר בעיקר בקרב חוקרי ספרות ואוהבי השפה הצרפתית. מישון משתייך למשפחה ספרותית מצומצמת של סופרים בלתי פופולריים, אך השפעתו ניכרת, במיוחד לאחר תרגום ספרו "חיים קטנטנים" לעברית על ידי רמה איילון.

הכתבה מציגה את פייר מישון, סופר צרפתי שנחשב ליחידי סגולה בתחום הספרות, ומזכירה את השפעתו על התרבות הצרפתית. מישון, יחד עם פייר פאשה, נמנה על סופרי המגזין האליטיסטי "לה קנזן ליטרר", ויצירותיו, כמו "חיים קטנטנים", זכו להכרה בקרב חוקרי ספרות, אם כי לא פופולריות רחבה.

העיתונאית ג'ואנה סטרן, לשעבר כתבת טכנולוגיה ב"וול סטריט ג'ורנל", חיה במשך שנה לפי כללים קפדניים של שימוש בבינה מלאכותית בלבד, תוך שהיא מתעדת את ניסיונותיה בספר "I'm Not A Robot". במהלך השנה היא ניסתה מגוון רחב של מוצרים מבוססי AI, כולל רכבים אוטונומיים ויועצים פיננסיים, אך הספר שלה לעיתים חסר הקשר רחב יותר לגבי השפעת הטכנולוגיה על החברה.

פטריק מהומס, קוורטרבק קנזס סיטי צ'יפס, מתמודד עם אתגרים לאחר עונה קשה שבה הקבוצה סיימה במאזן 11:6 והחמיצה את הפלייאוף לראשונה בעשור. לאחר פציעה קשה בברך, מהומס מתמקד בשיקום לקראת פתיחת העונה ב-14 בספטמבר, אך מודע לכך שהברך לא תחזור להיות כפי שהייתה.

הכתבה עוסקת בספר "יכולנו להיות חברות" מאת תמר ורטה-זהבי, המגולל את סיפורן של שלוש נערות בנות 14 בשנת 1948: אלינקה, ניצולת שואה; ווארדֶה, ערבייה מוסלמית; ורוזה, יהודייה מדמשק. העלילה מתמקדת בקשיים ובסבל שחוו הנערות בתקופה זו, תוך הדגשת הקשרים המפתיעים ביניהן, כמו המוטיב של חיות מחמד שהן נאלצות להשאיר מאחור.

בטקס לציון 50 שנה למבצע אנטבה, אהוד ברק הביע את דעתו על מורשתו של יוני נתניהו, אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והביע חשש מהניצול הפוליטי של המבצע. ברק ציין את חילוקי הדעות סביב המבצע והדגיש את הצורך בהנצחה מאוזנת של הגיבור הלאומי, תוך רמיזה על סאגות שיכולות להתגלות בעתיד.

הכתבה עוסקת ברומן החדש של דרור בורשטיין, "הנכד", שבו דניאל בן ה-60 ואביו אריה בן ה-80 יוצאים למסע רגלי בתל אביב לביקור אצל הבת והנכדה. המסע חושף את המצב החברתי והנפשי בישראל, תוך שימוש בכלים סאטיריים ודיאלוגים עם דמויות שונות ברחובות העיר, ומציג את הקשר המורכב בין האב לבן.

נסטיה פודורוז'ניה, שהקימה את מקלט מרטינקה בקרקוב לסיוע לנשים אוקראיניות, מתמודדת עם קשיים כלכליים גוברים בעקבות ירידת תרומות ועוינות כלפי פליטים. המקלט, שבו שוכנות למעלה מ-100 נשים וילדים, מספק סיוע במגוון תחומים, אך נדרש מימון מתמשך כדי להמשיך לפעול amid growing political tensions in Poland.

בשדה התעופה קלנדיה בירושלים הוצג ציור גדול של האמנית הפלסטינית פאטימה אל־מוח'יבּ, המתאר את הר הבית ואתרים נוספים מהאזור. הטקס, שבו השתתפו אישי ציבור כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ציין את הקמת מרכז מורשת במקום, שמטרתו לשמר את ההיסטוריה המקומית. אל־מוח'יבּ, שנולדה ביריחו ב-1927, הייתה אמנית פורצת דרך וראשונה בתחום האמנות הפלסטינית.

הכתבה עוסקת ביצירתו של אבן עבאס, רב ודיין מקהילת פס, שכתב את הפיוט "עוקד והנעקד והמזבח" בעקבות המרת דתו של בנו שמואל. הפיוט מציג את סיפור העקדה מנקודת מבט רגשית ומורכבת, תוך הדגשת דמויות האם והבן, ומבצע שינוי מהותי בתיאור המסורתי של הסיפור המקראי.

הכתבה עוסקת בהתפתחות הבינה המלאכותית וביכולתה להביע רצונות ורגשות, תוך התמקדות בשיח המתפתח בין בני אדם למכונות. היא מדגישה את ההבדל בין מה שהבינה המלאכותית רוצה לומר לבין מה שהיא מסוגלת לבטא, ומעלה שאלות על ההשפעה של טכנולוגיות אלו על התודעה האנושית.

הכתבה עוסקת ביוליוס אבולה, פילוסוף איטלקי שהשפיע על תנועות ניאו-פשיסטיות בשנות השבעים והשמונים, והפך לדמות פולחנית בקרב הימין הקיצוני האירופי. רעיונותיו, שהתנגדו למודרנה ולערכים ליברליים, זכו לתשומת לב רבה והמשיכו להשפיע על פעילים פוליטיים והוגי דעות עד היום. אבולה נחשב למורה רוחני ולמקור השראה לדורות של ניאו-פשיסטים, אך מורשתו נותרה מעורפלת ומסובכת.

הכתבה מתארת טיול של המשורר אלי הירש עם ידידו דן דאור ברחובות תל אביב, כולל רחוב גדעון ורחוב שמשון הגיבור. במהלך הסיור הם חולקים זיכרונות על דירותיהם ועל השפעתם של משוררים כמו דוד אבידן ונתן זך, ומדברים על הבניינים האיקוניים בעיר, כגון "הקתדרלה" ברחוב השופטים.

הכתבה מציגה את חוויותיה האישיות של הכותבת, המתחברות לאהבתה למיינות ולחיים במקומות שונים ברחבי העולם, כמו גרמניה ווייטנאם. היא מתארת את חוויותיה במטבח, את המאבק עם רגשותיה ואת ההזמנה לנדוד ולהתנסות בתרבויות חדשות, תוך דימויים עשירים ומעוררי השראה.

הכתבה עוסקת בידע המוגבל של המוסלמים בתקופת הח'ליפות האסלאמית על ההיסטוריה של מצרים, במיוחד בהקשר לכתובות עתיקות. בעבודתו של בעז שושן, נבחנת השפעת כיבושי נפוליאון על המודעות לעבר הפרעוני במצרים, תוך שילוב של מסורות כתיבה ערביות עם גוון לאומי חדש.

בכתבה מתוארת שיחה עם דמות המייצגת גיבור על, בה נדונה השאלה על המרחק הגדול ביותר שעבר ברגע אחד, כאשר התשובה מתמקדת בלידת בתו. בנוסף, נחשף כי בבחירת איש קשר לשעת חירום, הבינה המלאכותית בחרה בשם "אלוהים", מה שמעורר שאלות על תפיסות שונות של חירום וסיוע.

הכתבה מתארת את מצוות הבאת הביכורים למקדש בירושלים, כפי שמתוארת במשנה, ומדגישה את השמחה והאווירה הפסטורלית של החקלאים בדרכם לעיר. במהלך הטקס, נחשפים הבדלים מעמדיים בין העשירים לעניים, כאשר העשירים מביאים את ביכוריהם בכלים יקרים, בעוד העניים משתמשים בסלי ערבה פשוטים. למרות הפערים הכלכליים, כל המשתתפים נושאים את ביכוריהם על כתפיהם, מה שמדגיש את השוויון הנדרש בעמידה "לפני ה'" במקדש.